Parshat Balak 5769

Rabbi Ari Kahn

Opening the Mouth of the Donkey

Of all the biblical characters, one of the most intriguing is

a man named Bil'am. Despite the fact that he does not
seem to "walk with God", he is a seer, a prophet, and is
privileged to hear and see much more than other men. At
the point Bil'am is introduced, the fear of the Israelites has
spread to neighboring countries. The story of the Exodus
has apparently traveled far and wide; as a nation that
enjoys divine protection, the Jews have become an
obsession of the nations that occupy the area surrounding
what would soon be called the Land Of Israel.

‫במדבר פרק כב‬

‫(ג) וַיָגָר‬:‫(ב) וַיַרְא בָלָק בֶן צִפור אֵת כָל אֲשֶר עָשָה יִשְרָאֵל לָאֱמֹרִי‬
)‫(ד‬:‫מואב מִפְנֵי הָעָם מְאֹד כִי רַב הוא וַיָקָץ מואב מִפְנֵי בְנֵי יִשְרָאֵל‬
‫וַיֹאמֶר מואב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן עַתָה יְלַחֲכו הַקָהָל אֶת כָל סְבִיבֹתֵינו‬
:‫כִלְחֹךְ הַשור אֵת יֶרֶק הַשָדֶה ובָלָק בֶן צִפור מֶלֶךְ לְמואב בָעֵת הַהִוא‬
2. And Balak the son of Zippor saw all that Israel had
done to the Amorites. 3. And Moav was very afraid of
the People, because they were many; and Moav was
distressed because of the People of Israel. 4. And
Moav said to the elders of Midian, 'Now shall this
company lick up all who are around us, as the ox licks
up the grass of the field.' And Balak the son of Zippor
was king of the Moavites at that time. 5. He sent
messengers therefore to Bil'am, the son of Beor, to
Petor, which is by the river of the land of the sons of
his people, to call him, saying, Behold, there is a
people come out from Egypt; behold, they cover the
face of the earth, and they are dwelling opposite me;
Bamidbar 22:2-5

Bil'am was chosen as the conduit to curse Israel.

Apparently, he enjoyed a stellar reputation: Balak's
emissaries travelled quite far to procure Bil'am's services;
they believed that he was uniquely qualified for this task.
In fact, there are even biblical commentaries who share
this high regard for Bil'am’s skills. Rabbinic literature
describes Bil'am, son of Beor, as a singular prophet for the
non-Jewish world, on the same level of prophecy as
Moshe, prophet for the Jewish People.

‫מדרש תנאים לדברים פרק לד‬

‫ולא קם נביא עוד ביש' כמ' בישראל לא קם כמשה אבל קם באומות העולם ואיזה זה בלעם‬
:‫בן בעור‬
There never arose in Israel a prophet like Moshe, but
among the nations of the world there did arise; and
who is that? Bil'am son of Beor. Midrash Tanaim
Dvarim chapter 34

The Rabbis even enumerate ways that Bil'am’s prophesy

may have been greater than Moshe's; for example, Bil'am
was capable of anticipating when he would receive a
prophetic vision.

This position seems somewhat problematic in light of

certain biblical passages. The first and foremost statement
regarding the uniqueness of Moshe's prophecy is made by
God Himself: When Miriam presumptuously equates her
own stature as a prophetess with that of Moshe, God
makes it perfectly clear: Moshe’s prophesy is on a
completely different level, unequalled in human
experience:

‫במדבר פרק יב‬

)‫ (ג‬:’‫(ב) וַיֹאמְרו הֲרַק אךְ בְמֹשֶה דִבֶר ה’ הֲלֹא גַם בָנו דִבֵר וַיִשְמַע ה‬
‫ ס‬:‫וְהָאִיש מֹשֶה עָנָיו מְאֹד מִכֹל הָאדָם אֲשֶר עַל פְנֵי הָאֲדָמָה‬
‫(ד) וַיֹאמֶר ה’ פִתְאֹם אֶל מֹשֶה וְאֶל אהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם צְאו שְלָשְתְכֶם‬
‫(ה) וַיֵרֶד ה’ בְעַמוד עָנָן וַיַעֲמֹד פֶתַח‬:‫אֶל אֹהֶל מועֵד וַיֵצְאו שְלָשְתָם‬
:‫הָאֹהֶל וַיִקְרָא אהֲרֹן ומִרְיָם וַיֵצְאו שְנֵיהֶם‬
‫(ו) וַיֹאמֶר שִמְעו נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה’ בַמַרְאה אֵלָיו‬
:‫אֶתְוַדָע בַחֲלום אֲדַבֶר בו‬
‫(ח) פֶה אֶל פֶה אֲדַבֶר בו‬:‫(ז) לֹא כֵן עַבְדִי מֹשֶה בְכָל בֵיתִי נֶאֱמָן הוא‬
‫ומַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת ותְמֻנַת ה’ יַבִיט ומַדועַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵר‬
:‫בְעַבְדִי בְמֹשֶה‬
2. And they said, 'Has God indeed spoken only by
Moshe? Has he not spoken also through us?' And God
heard it. 3. And the man Moshe was very humble,
more than any other man upon the face of the
earth.4. And God said suddenly to Moshe, and to
 Aharon, and to Miriam, 'Come out you three to the
Tent of Meeting.' And the three came out.5. And God
came down in the pillar of the cloud, and stood in the
door of the Tent, and called Aharon and Miriam; and
they both came forth.6. And he said, 'Hear now my
words; If there is a prophet among you, I, God, will
make myself known to him in a vision, and will speak
to him in a dream.7. Not so with my servant Moshe,
for he is the trusted one in all my house.8. With him I
speak mouth to mouth, manifestly, and not in dark
speech; and he behold the form of God. Why then
were you not afraid to speak against my servant
Moshe?' Bamidbar 12:2-8

The Torah attests that there was never a prophet in Israel

of the stature of Moshe:

‫דברים פרק לד פסוק י‬

:‫וְלֹא קָם נָבִיא עוד בְיִשְרָאֵל כְמֹשֶה אֲשֶר יְדָעו ה’ פָנִים אֶל פָנִים‬
10. And there has not arisen since in Israel a prophet
like Moshe, whom God knew face to face. Dvarim
34:10

Despite these statements, the rabbinic tradition persists:

"There never arose in Israel a prophet like Moshe, but
among the nations of the world there did arise - Bil'am son
of Beor." The Rabbis even enumerate ways that Bil'am’s
prophesy may have been greater than Moshe's; for
example, Bil'am was capable of anticipating when he
would receive a prophetic vision.

Prophet For Profit

The Midrash ultimately concludes that Bil'am was like a
servant of the king, and therefore privy to certain intimate
details that remained hidden from even a great friend of
the king.1 Nonetheless, the very comparison is disturbing.
1
Midrash Tanaim Dvarim Chapter 34
‫מדרש תנאים לדברים פרק לד‬
‫ בלעם מידבר עמו והוא נופל שנ' (במד' כד ד) נפל וג' עי' בלעם היה יודע אימתי‬:‫מה בין נבואתו שלמשה לנבואתו שלבלעם‬
‫ בלעם היה יודע מה עתיד לידבר עמו שנ' (שם כד טז) ויודע דע' על' מושלו מלה"ד‬:'‫המקום מדבר עמו שנ' (שם) מחזה שדי יחז‬
‫ מה בין נבואתו שלבלעם‬:‫לטבחו שלמלך שהיה יודע מה קרב על שלחנו שלמלך כך היה בלעם יודע מה עתיד לידבר עמו‬
‫ משה מידבר עמו פה אל פה ידבר שנ' (במד' יב‬:‫לנבואתו שלמשה משה מידבר עמו והוא עומד שנ' (ה כז) ואתה פה עמד עמדי‬
‫ אשר ידעו ה' פנים אל‬:‫ משה מידבר עמו פנים בפנים שנ' (ע' שמות לג יא) ודבר ה' אל משה פנים בפנים‬:‫ח) פה אל פה אד' בו‬
‫פנים למה נאמ' לפי שאמר משה לפני הקב"ה רבון העולם הראני נא את כבו' (שם לג יח) אמ' לו בעולם הזה שנמשל בפנים אין‬
‫אתה רואה שנ' (שם לג כ) לא תוכל לר' את פני אבל לעולם הבא שנמשל באחור אתה רואה שנ' (שם לג כג) והסירתי את כפי‬
Moshe was the most modest man who ever lived;
presumably, he had the smallest ego, and was God's most
selfless, devoted servant.2 In contrast, Bil'am gives the
impression of arrogance, and displays willingness to
deviate from God’s command for financial gain.3

An analysis of the verses leaves us with the impression

that Bil'am relished the opportunity to curse the Jews –
either for ideological or for financial reasons. Despite his
reputation, he seems not only far from the prophetic
ability of Moshe, he seems inferior to others as well.

The Introduction
When Bil'am is first approached he is asked to curse the
Israelites, we quickly learn that this is no simple task for
him. He needs to consult:

‫במדבר פרק כב‬

‫(ו) וְעַתָה לְכָה נָא ארָה לִי אֶת הָעָם הַזֶה כִי עָצום הוא מִמֶנִי אולַי אוכַל‬
ְ‫נַכֶה בו וַאֲגָרְשֶנו מִן הָארֶץ כִי יָדַעְתִי אֵת אֲשֶר תְבָרֵךְ מְבֹרָך‬
‫ (ז) וַיֵלְכו זִקְנֵי מואב וְזִקְנֵי מִדְיָן וקְסָמִים בְיָדָם‬:‫וַאֲשֶר תָאֹר יואר‬
‫(ח) וַיֹאמֶר אֲלֵיהֶם לִינו‬:‫וַיָבֹאו אֶל בִלְעָם וַיְדַבְרו אֵלָיו דִבְרֵי בָלָק‬
‫פֹה הַלַיְלָה וַהֲשִבֹתִי אֶתְכֶם דָבָר כַאֲשֶר יְדַבֵר ה’ אֵלָי וַיֵשְבו שָרֵי‬
:‫מואב עִם בִלְעָם‬
6. Come now therefore, I pray you, curse this People
for me; for they are too mighty for me; perhaps I
shall prevail, that we may defeat them, and that I
may drive them out of the land; for I know that he
whom you bless is blessed, and he whom you curse
is cursed. 7. And the elders of Moav and the elders of
Midian departed with divination in their hand; and
they came to Bil'am, and spoke to him the words of
Balak. 8. And he said to them, 'Lodge here this night,
and I will bring back word to you, as God shall speak
to me'; and the princes of Moav stayed with Bil'am.
Bamidbar 22:6-8
:‫ור' את אחרי אע"פ כן הראהו בשעת המיתה הא למדנו שכל המתים רואים‬
2
The verse cited above, in which we are told that Moshe was the most humble man, is the same verse
in which God describes the uniqueness of Moshe's prophecy; presumably these two elements are
related.
3
See Rashi’s comments on Bamidbar 22:18
‫רש"י במדבר פרק כב פסוק יח‬
‫ שהרי צריך‬,‫ ראוי לו ליתן לי כל כסף וזהב שלו‬,‫ אמר‬.‫ למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים‬- ‫(יח) מלא ביתו כסף וזהב‬
:‫ ואני ודאי נוצח‬,‫ ספק נוצח ספק אינו נוצח‬,‫לשכור חיילות רבות‬
Whereas Bil'am must wait for the night, in hope of a
message, one of the elements which God stressed as
evidence of the superior level of Moshe's prophecy was his
ability to prophesize during waking hours:

‫במדבר פרק יב‬

‫(ו) וַיֹאמֶר שִמְעו נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה’ בַמַרְאה אֵלָיו‬
:‫אֶתְוַדָע בַחֲלום אֲדַבֶר בו‬
:‫(ז) לֹא כֵן עַבְדִי מֹשֶה בְכָל בֵיתִי נֶאֱמָן הוא‬
6. And he said, Hear now my words; If there is a
prophet among you, I, God, will make myself known
to him in a vision, and will speak to him in a dream.7.
Not so with my servant Moshe, for he is the trusted
one in all my house. Bamidbar 12:6,7

Still, remarkably, God appears to Bil'am; the message is

forthcoming:

‫במדבר פרק כב‬

‫(יב) וַיֹאמֶר אֱלֹהִים אֶל בִלְעָם לֹא תֵלֵךְ עִמָהֶם לֹא תָאֹר אֶת הָעָם כִי‬
:‫בָרוךְ הוא‬
12. And God said to Bil'am, You shall not go with
them; you shall not curse the People; for they are
blessed. Bamidbar 22:12

The suggestion to curse the Jews is shot down. God says

two things to Bil'am: first, 'you shall not go', and second,
'you shall not curse'. Then, the reason: 'for they are
blessed'. When relaying the answer, Bil'am neglects to
relate the entire prophesy; he very selectively says:

‫במדבר פרק כב‬

‫(יג) וַיָקָם בִלְעָם בַבֹקֶר וַיֹאמֶר אֶל שָרֵי בָלָק לְכו אֶל ארְצְכֶם כִי‬
:‫מֵאֵן ה’ לְתִתִי לַהֲלֹךְ עִמָכֶם‬
13. And Bil'am rose up in the morning, and said to
the princes of Balak, 'Go to your land; for God refuses
to give me leave to go with you.' Bamidbar 22:13

He says only that he cannot go. He neglects to say that he

cannot curse the Jews; for that matter, he does not tell
them that the Jewish People are blessed - implying that no
one can curse them, and the entire venture is folly.4

Despite God's very clear statement, when Balak's

emissaries return, Bil'am enters into two-sided
negotiations - with the messengers on the one hand, and
God on the other:

‫במדבר פרק כב‬

‫(יח) וַיַעַן בִלְעָם וַיֹאמֶר אֶל עַבְדֵי בָלָק אִם יִתֶן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתו‬
:‫כֶסֶף וְזָהָב לֹא אוכַל לַעֲבֹר אֶת פִי ה’ אֱלֹהָי לַעֲשות קְטַנָה או גְדולָה‬
‫(יט) וְעַתָה שְבו נָא בָזֶה גַם אתֶם הַלָיְלָה וְאֵדְעָה מַה יֹסֵף ה’ דַבֵר‬
:‫עִמִי‬
18. And Bil'am answered and said to the servants of
Balak, 'If Balak would give me his house full of silver
and gold, I would not transgress the word of the
Almighty, my God, to do less or more. 19. Now
therefore, I beg you, remain you also here this night,
that I may know what God will say further to me.'
Bamidbar 22:18,19

Despite the previous rejection Bil'am thinks it worthwhile

to try again:

‫במדבר פרק כב‬

‫(כ) וַיָבֹא אֱלֹהִים אֶל בִלְעָם לַיְלָה וַיֹאמֶר לו אִם לִקְרֹא לְךָ בָאו‬
‫הָאֲנָשִים קום לֵךְ אִתָם וְאךְ אֶת הַדָבָר אֲשֶר אֲדַבֵר אֵלֶיךָ אֹתו‬
:‫תַעֲשֶה‬
20. And God came to Bil'am at night and said to him,
'If the men come to call you, rise up, and go with
them; but only that word which I shall say to you,
that shall you do.' Bamidbar 22:20

The nuances are critical, and Bil'am ignores them. God

says that he should accompany the emissaries “if the men
come to call you” - but that is not what these men do.
They did not really come for him, they came for him to
curse the Jews.5 This is the direct result of Bil'am's failure
4
There is another subtlety: Bil'am speaks of the Eternal, while )only( the Almighty speaks with him.
5
The Seforno Bamidbar 22:22makes this point, albeit somewhat tersely.
‫ספורנו במדבר פרק כב פסוק כב‬
‫ ל) אבל היה הולך הוא‬,‫ ב ד‬- ‫ שלא היה ענינו בדרך כמי שיוליכוהו אחרים כענין ויקם וילך אחריה (מלכים‬.‫(כב) כי הולך הוא‬
:‫ כי לא באו לקרוא לו לעצה כלל‬,‫כבעל דבר וכמשתדל נגד רצון האל יתברך‬
to repeat God's earlier instructions in their entirety. Bil'am
"forgot" to mention that the Jewish People were un-
cursable, that he will be unable to fulfill Balak's request
because the Jews are blessed. Had he mentioned this part
of the message, the emissaries would not have returned
“to call on him”.

God treats man as he wishes to be treated; when a person

chooses a path, God facilitates. Bil'am wanted to go with
these men; he wanted to curse the Jewish People. Had he
truly wished to heed the Word of God as it was revealed to
him, he would not have been presented with a second
opportunity to go on Balak's mission. He could have
faithfully and fully transmitted his first divine message, or
informed the emissaries on their second visit what God
had communicated to him. Even if the men had come
seeking honest counsel, seeking Bil'am's insight and
vision, he had no good reason to accompany them; this
was the content of God's second communication, the part
that Bil'am's selective hearing screened out.6

Bil'am enthusiastically sets out on his mission. God is

understandably upset:

‫במדבר פרק כב‬

)‫ (כב‬:‫(כא) וַיָקָם בִלְעָם בַבֹקֶר וַיַחֲבֹש אֶת אֲתֹנו וַיֵלֶךְ עִם שָרֵי מואב‬
‫וַיִחַר אף אֱלֹהִים כִי הולֵךְ הוא וַיִתְיַצֵב מַלְאךְ ה’ בַדֶרֶךְ לְשָטָן לו‬
:‫וְהוא רֹכֵב עַל אֲתֹנו ושְנֵי נְעָרָיו עִמו‬
21. And Bil'am rose up in the morning, and saddled
his donkey, and went with the princes of Moav. 22.
And God’s anger was kindled because he went; and
the angel of God stood in the way as an adversary
against him. Now he was riding upon his donkey, and
his two servants were with him. Bamidbar 22:21,22

A Talking Donkey
Along the way there is an epiphany, but the great seer is
blind. He cannot see the danger that looms before him; he
6
See Chizkuni Bamidbar 22:22
‫חזקוני במדבר פרק כב פסוק כב‬
‫(כב) ויחר אף ה' כי הולך הוא שהרי לא נתן לו רשות בפנים מאירות כדכתיב אם לקרא לך וגו' והיה לו להבין מפעם ראשונה‬
‫ ודוגמא זו מצינו במרגלים שלח לך אנשים וגלוי וידוע לפניו שלא היה בדעתו של‬,‫שלא היה בדעתו של הקב"ה שילך הוא‬
‫ ד"א ויחר אף ה' כי הולך הוא שהרי אמר ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה ולא היה לו לבלעם‬,‫הקב"ה שישתלחו‬
,‫ללכת עד שידע אותו הדבר והוא מיהר עצמו מרוב שנאה ולא המתין הדבור‬
cannot sense that God is displeased with him. But
someone – or, to be more precise, something - can see:

‫במדבר פרק כב‬

‫(כג) וַתֵרֶא הָאתון אֶת מַלְאךְ ה’ נִצָב בַדֶרֶךְ וְחַרְבו שְלופָה בְיָדו וַתֵט‬
‫הָאתון מִן הַדֶרֶךְ וַתֵלֶךְ בַשָדֶה וַיַךְ בִלְעָם אֶת הָאתון לְהַטֹתָה‬
‫ (כד) וַיַעֲמֹד מַלְאךְ ה’ בְמִשְעול הַכְרָמִים גָדֵר מִזֶה וְגָדֵר‬:ְ‫הַדָרֶך‬
‫ (כה) וַתֵרֶא הָאתון אֶת מַלְאךְ ה’ וַתִלָחֵץ אֶל הַקִיר וַתִלְחַץ אֶת‬:‫מִזֶה‬
‫ (כו) וַיוסֶף מַלְאךְ ה’ עֲבור‬:‫רֶגֶל בִלְעָם אֶל הַקִיר וַיֹסֶף לְהַכֹתָה‬
‫ (כז) וַתֵרֶא‬:‫וַיַעֲמֹד בְמָקום צָר אֲשֶר אֵין דֶרֶךְ לִנְטות יָמִין ושְמֹאול‬
‫הָאתון אֶת מַלְאךְ ה’ וַתִרְבַץ תַחַת בִלְעָם וַיִחַר אף בִלְעָם וַיַךְ אֶת‬
‫ (כח) וַיִפְתַח ה’ אֶת פִי הָאתון וַתֹאמֶר לְבִלְעָם מֶה‬:‫הָאתון בַמַקֵל‬
:‫עָשִיתִי לְךָ כִי הִכִיתַנִי זֶה שָלֹש רְגָלִים‬
23. And the donkey saw the angel of God7 standing
on the path, and his sword drawn in his hand; and
the donkey turned aside out of the path, and went
into the field; and Bil'am struck the donkey, to turn it
to the path. 24. But the angel of God stood in the
pathway of the vineyards, a wall being on this side,
and a wall on that side. 25. And when the donkey
saw the angel of God, it pushed itself to the wall, and
crushed Bil'am’s foot against the wall; and he struck
her again. 26. And the angel of God went further, and
stood in a narrow place, where there was no way to
turn either to the right hand or to the left. 27. And
when the donkey saw the angel of God, it fell down
under Bil'am; and Bil'am’s anger was kindled, and he
struck the donkey with a staff. 28. And God opened
the mouth of the donkey, and it said to Bil'am, 'What
have I done to you, that you have struck me these
three times?' Bamidbar 22:23-28

The donkey can see that which the seer cannot; the
donkey can speak as eloquently as the loquacious
prophet. The donkey is an emissary of God, and sees
danger where Bil'am sees an open road to opportunity,
riches and fame. The donkey is the true seer. Bil'am, still
suffering from blindness, wants to kill the divinely-inspired
donkey:

‫במדבר פרק כב‬

7
Here the name YHVH is used, the Donkey sees that which Bilam can not.
 ‫(כט) וַיֹאמֶר בִלְעָם לָאתון כִי הִתְעַלַלְתְ בִי לו יֶש חֶרֶב בְיָדִי כִי עַתָה‬
‫הֲרַגְתִיךְ‪(:‬ל) וַתֹאמֶר הָאתון אֶל בִלְעָם הֲלוא אנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶר‬
‫רָכַבְתָ עָלַי מֵעודְךָ עַד הַיום הַזֶה הַהַסְכֵן הִסְכַנְתִי לַעֲשות לְךָ כֹה‬
‫וַיֹאמֶר לֹא‪(:‬לא) וַיְגַל ה’ אֶת עֵינֵי בִלְעָם וַיַרְא אֶת מַלְאךְ ה’ נִצָב‬
‫בַדֶרֶךְ וְחַרְבו שְלֻפָה בְיָדו וַיִקֹד וַיִשְתַחו לְאפָיו‪:‬‬
‫‪29. And Bil'am said to the donkey, because you have‬‬
‫‪mocked me; I wish there was a sword in my hand, for‬‬
‫‪now would I kill you. 30. And the donkey said to‬‬
‫‪Bil'am, Am not I your donkey, upon which you have‬‬
‫‪ridden ever since I was yours to this day? Was I ever‬‬
‫‪wont to do so to you? And he said, No. 31. Then God‬‬
‫‪opened the eyes of Bil'am, and he saw the angel of‬‬
‫‪God standing in the way, and his sword drawn in his‬‬
‫‪hand; and he bowed down his head, and fell on his‬‬
‫‪face. Bamidbar 22:29-31‬‬

‫?‪Who is the Donkey and Who the Prophet‬‬

‫‪Just as God had opened the mouth of the donkey, God‬‬
‫‪(finally) opened Bil'am’s eyes, enabling him to see what‬‬
‫‪his donkey had seen all along. Clearly, Bil'am is not like‬‬
‫‪Moshe; his vision is on a lower level than that of the‬‬
‫‪donkey. And yet, he is granted vision: Just as God can use‬‬
‫‪even an animal, grant it vision and allow it to speak, so,‬‬
‫‪too, God can grant Bil'am an epiphany and allow him to‬‬
‫‪speak. This is not evidence of an enlightened, spiritually‬‬
‫‪elevated level; it seems to be a case of God using a‬‬
‫‪particular individual for a specific purpose.8‬‬

‫‪8‬‬
‫‪See the Drashot HaRan, drash 5.‬‬
‫דרשות הר"ן הדרוש החמישי בסגנון אחר‬
‫ומה שאמר כאן רבי (יונתן) [יוחנן] אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על מי שישלמו בו התנאים הללו‪ ,‬אין הכונה שלא יהיה כן‬
‫לעולם‪ ,‬שכבר אמרו רבותינו ז"ל (ספרי וזאת הברכה על הכתוב דברים לד י) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה (דברים שם)‪,‬‬
‫בישראל לא קם‪ ,‬אבל באומות העולם קם‪ ,‬ואיזה זה בלעם‪ .‬ואף על פי שאמר בספרי (שם) חילוקים הרבה שהיו בין נבואת משה‬
‫לבלעם כמו שמפרש שם‪ ,‬אין ספק שהשרה הקב"ה שכינתו עליו‪ ,‬ואי אפשר שהגיע בלעם למדרגת הענוה‪ ,‬שכבר עליו אמרו‬
‫בהרבה מן המסכתות (סנהדרין קה ב ע"ז ד ב) ולא עוד אלא שאנכי אתונך ביום ואשתך בלילה כתיב הכא (במדבר כב ל)‬
‫ההסכן הסכנתי וכתוב התם (מ"א א ג) ותהי לו סוכנת‪ ,‬ואין לספק אחרי זאת המימרא‪ ,‬שהאיש הזה לא נתקדש בפרישות‬
‫וביראת חטא‪ ,‬וכל שכן בענוה שהיא למעלה מהן‪ .‬אלא אין ארבעה דברים דרבי (יונתן) [יוחנן] בכאן במה שיהיה תמיד‪ ,‬אבל‬
‫לפעמים ישתנה זה לפי צורך השעה‪ .‬וכבר אמרו (בספרי) (במדרש רבה בהעלותך על הכתוב במדבר ז פט) מפני מה השרה‬
‫הקב"ה שכינתו על בלעם‪ ,‬ואף על פי שלא היה ראוי לה‪ ,‬כדי שלא יהא פתחון פה לאומות העולם לומר אילו היה לנו נביא כמה‬
‫היינו עובדים להקב"ה‪.‬‬
‫‪Bil'am was more magician9 than prophet. He bragged‬‬
‫‪about his powers, inviting desperate people to flock to‬‬
‫‪him. Ultimately, his “gift” of prophesy was like that of all‬‬
‫‪the other prophets - in service of the Jewish People.‬‬
‫‪Therefore perhaps he came to curse and ended up‬‬
‫‪blessing.‬‬

‫‪Rav Zadok haKohen points out a similarity between the‬‬

‫‪prophecies of Bil'am and Moshe: Whereas most prophets‬‬
‫‪saw visions, or were given specific words to repeat, God‬‬
‫‪spoke from Moshe’s throat. 10 Similarly, when Bil'am finally‬‬
‫‪received his prophecy, he blessed the People of Israel‬‬
‫‪because God spoke through his lips. Unlike Moshe, Bil'am's‬‬
‫‪intention was to curse, not bless. Bil'am was a sociopath,‬‬
‫‪and his participation in Balak's plot was motivated by a‬‬
‫‪combination of greed and hatred. God had other plans,‬‬
‫‪and Balak was allowed to pursue his chosen path up to the‬‬
‫‪point that it impacted the Jewish People; at that point,‬‬
‫‪Bil'am was used as a tool to bless.11‬‬
‫‪9‬‬
‫‪See book of Joshua 13:22‬‬
‫יהושע פרק יג‬
‫(כב) וְאֶת בִלְעָם בֶן בְעור הַקוסֵם הָרְגו בְנֵי יִשְרָאֵל בַחֶרֶב אֶל חַלְלֵיהֶם‪:‬‬
‫‪22. Also Balaam, the son of Beor, the soothsayer, did the people of Israel slay with the sword among‬‬
‫‪those who were slain by them.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪For more on this see my book Explorations Parshat Dvarim page 407 especially footnotes 1,2. See‬‬
‫‪Zohar Dvarim 265a.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪Rav Zadok Pri Zadik Parshat Balak‬‬
‫ר' צדוק הכהן מלובלין ‪ -‬פרי צדיק במדבר פרשת בלק‬
‫אך נראה הענין על פי מה שאמרו בספרי (וזאת הברכה ט"ז) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אבל באומות העולם קם ואיזה‬
‫זה בלעם וכו' והוא על פי מה שאמרו (ספרי מטות א') שהנביאים נתנבאו בכה אמר מוסיף עליהם משה שנתנבא בזה הדבר‪.‬‬
‫והיינו דהנביאים נתנבאו בכה אמר שמתחילה שמעו הנבואה מה' יתברך ואחר כך אמרוה ומשה נתנבא בזה הדבר היינו שבשעה‬
‫שאמר הנבואה אז שכינה מדברת מתוך גרונו והיינו זה הדבר כמורה באצבע ובזוה"ק (פרשה זו ר"י ב) הרי כ"ה וכו' דכד‬
‫תפתח פומך היא תמלל מילין וכו'‪ .‬והיינו שהוא לא היה מדבר רק השכינה היא המדברת‪ .‬וזהו הענין מה שנאמר מקודם במאמר‬
‫ה' לבלעם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה ומה לשון תעשה והוה ליה למימר תדבר‪ .‬ומקודם לעשות קטנה או‬
‫גדולה שייך לשון עשיה אבל כאן שהוא רק דיבור מהו הלשון תעשה‪ .‬אך הוא על פי האמור שהוא לא ידבר רק השכינה והוא‬
‫יהיה עושה רק תנועות מוצאות הפה ועל דרך שאמרו (בבא מציעא צ' ב) עקימת פיו הויא מעשה‪ .‬ואחר כך במאמר המלאך‬
‫לבלעם אשר אדבר אליך אותו תדבר כתיב גם כן לשון אותו שמורה כמו זה והיינו אותו הדבר זה הדיבור אשר ישים אלהים‬
‫בפיו בלא שום שינוי‪ .‬ובלעם לבלק פעם הראשון אמר גם כן אותו אדבר בלא שום שינוי כנזכר ואחר כך שראה יותר שאין‬
‫בכוחו בדיבורו אמר אותו אשמור לדבר דהיינו שהוא רק כשומר על הדברים אשר ישים ה' בפיו‪ .‬ואחר כך דכתיב וישם דבר‬
‫בפיו ואיתא (במדבר רבה כ'‪ ,‬כ') הקב"ה פוקם את פיו וכו' וראה יותר שאין בכוחו אף לשתוק אמר כל אשר ידבר ה' אותו‬
‫אעשה והיינו שהוא רק העושה בעקימת פיו דהוי מעשה‪ .‬ואחר כך דכתיב ותהי עליו רוח אלהים שכתב הרמב"ן שהיה מעין‬
‫נבואה ולכן התפאר אז נאום שומע אמרי אל וגו' אמר בלעם אשר ידבר ה' אותו אדבר התפאר עצמו שיש לו גם כן חלק‬
‫בהדיבור‪.‬‬
‫וזה ענין דכל התורה כולה גם הסיפורים אף שהם סיפורים על ידי שנכתבו על ידי משה נעשו דברי תורה כמו מילין דהגר מילין‬
‫דעשו מילין דלבן על זה אמר משה כתב ספרו שהם כולן בכלל ספרו‪ .‬וכן מילין דבלק מה שדיבר והמעשיות הוא גם כן בכלל‬
‫כתב ספרו שעל ידי כתיבתו אותם בהתורה נעשה הכל תורה‪ .‬ואף שהתורה קדמה לעולם אלפים שנה מכל מקום כתיב (מלאכי‬
‫ג'‪ ,‬כ"ב) תורת משה עבדי שנקרא על שמו וזה כתב ספרו ומשום הכי לא הוזכר פרשת בלק‪ .‬אך פרשת בלעם שבזה לא היה‬
‫צריך לחדש דבר שהרי באמת היו דבר ה' רק שהיה בלעם עוקם שפתיו ועושה מעשה מוצאות הפה על זה אמרו ביחוד ופרשת‬
‫בלעם שאינו בכלל כתב ספרו‪ .‬מה שאין כן שם בגמרא ביקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע היינו כל הפרשה מן וירא בלק‬
‫עד אחר נבואת בלעם דלקבוע פרשת בלעם היינו נבואתו לבד לא היה אפשר כמו שאמרו בגמרא שם כל פרשה וכו' דלא פסקה‬
‫משה רבינו לא פסקינן ובפרשת בלק אין הפסקת פרשה עד אחר גמר נבואת בלעם והיה צריך לקבוע גם מילין דבלק דבריו עם‬
‫המעשיות ולכן קראו בגמרא פרשת בלק כל הפרשה מילין דבלק ומילין דבלעם עד גמר הפרשה‪:‬‬
Comparing Bil'am to Moshe seems like a cruel joke: The
vast difference in spiritual capabilities, in purity of spirit
and purpose, is extreme; the chasm separating the two
men cannot be approximated. It seems more appropriate
to compare Bil'am to his own donkey, but even in that
comparison, Bil'am falls short: The donkey sees more,
understands more, is more loyal to its master. None of this
can be said about Bil'am. He is remembered for all
eternity as a failed anti-Semite, a pathetic Moshe-wannabe
who squandered his opportunity for true greatness.