‫‪12.10.

10‬‬

‫הערכת שווי חברה‪:‬‬

‫שווי החברה = שווי הוגן נכסים נטו בניכוי שווי הוגן התחייבויות נטו‬ ‫‪ .1‬שיטת הערך הנכסי‪:‬‬

‫יתרונות השיטה‪:‬‬
‫‪ -‬השיטה קלה לביצוע‪.‬‬

‫חסרונות השיטה‪:‬‬
‫‪ -‬השיטה מתעלמת מעיקרון העסק החי‪.‬‬
‫‪ -‬השיטה מתעלמת מנכסים לא מוחשיים‪ ,‬כגון‪ ,‬מוניטין‪ ,‬פטנט‪ ,‬צבר הזמנות‪.‬‬

‫שימושי השיטה‪:‬‬
‫‪ -‬השיטה משמשת כ"חסם תחתון" לבדיקת שווי החברה שבוצעה בשיטה אחרת‪.‬‬

‫‪ .2‬שיטת מכפיל הרווח‪:‬‬

‫מכפיל רווח = מחיר מנייה בבורסה‬

‫רווח למנייה‬

‫מחיר מנייה בבורסה = מכפיל רווח * רווח למנייה‬

‫מחיר מנייה בבורסה * מספר כולל של מניות=מכפיל רווח * רווח למנייה * מספר כולל של מניות‬
‫רווח שנתי חברה‬ ‫שווי חברה‬

‫שווי חברה = מכפיל רווח חברה בורסאית דומה * רווח שנתי חברה‬ ‫השיטה‪:‬‬

‫יתרונות השיטה‪:‬‬
‫‪ -‬השיטה קלה ליישום‪.‬‬

‫חסרונות השיטה‪:‬‬
‫‪ -‬הנחה בעייתית – שווי בורסה כמשקפת שווי‪.‬‬
‫‪ -‬קשה למצוא חברה דומה‪.‬‬
‫‪ -‬אין התייחסות לטיב הרווח‪.‬‬
‫‪ -‬יש התעלמות מנכסים פאסיביים‪.‬‬

‫שימושי השיטה‪:‬‬
‫‪ -‬השיטה משמשת כמדד נוסף!‬
 ‫‪ .3‬שיטת ‪ – D.C.F‬היוון תזרימי מזומנים‪:‬‬

‫השיטה‪:‬‬
‫‪XX‬‬ ‫ערך נוכחי תזרים מזומנים תפעוליים נטו‬
‫‪XX‬‬ ‫פלוס שווי הוגן נכסים פאסיביים נטו‬
‫(‪)XX‬‬ ‫בניכוי שווי הוגן התחייבויות פאסיביות נטו‬
‫‪XX‬‬ ‫שווי החברה‬

‫יתרונות השיטה‪:‬‬
‫‪ -‬השיטה לוקחת בחשבון את הפעילות כולה של החברה הנבדקת כעסק חי!‬

‫חסרונות השיטה‪:‬‬
‫‪ -‬השיטה מצריכה שימוש באומדנים רבים ותחזיות – לא קלה ליישום‪.‬‬

‫שימושי השיטה‪:‬‬
‫‪ -‬זו השיטה המקובלת לחישוב שווי חברה!‬

‫‪:D.C.F‬‬
‫א – קביעת תחזית רווח תפעולי צפוי נטו‬ ‫‪XX‬‬ ‫ערך נוכחי של תזרימי מזומנים תפעולי עתידי נטו‬
‫ב – תחזית תזרים מזומנים תפעולי נטו‬ ‫‪XX‬‬ ‫פלוס שווי הוגן נכסים פאסיביים נטו‬
‫ג – היוון‬ ‫(‪)XX‬‬ ‫בניכוי שווי הוגן התחייבויות לא שוטפות נטו‬
‫‪XX‬‬

‫א – תחזית רווח תפעולי נטו‪:‬‬

‫‪ ...‬טרמינל‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫מכירות‬
‫עלות המכר‬
‫הוצאות הפעלה‬
‫רווח תפעולי לפני מס‬
‫מס‬
‫‪XX‬‬ ‫‪XX‬‬ ‫‪XX‬‬ ‫‪XX‬‬ ‫רווח תפעולי נטו‬
 ‫ב – תחזית תזרימי מזומנים תפעוליים נטו‪:‬‬
‫‪ ...‬טרמינל‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪XX‬‬ ‫רווח תפעולי נטו‬
‫‪)XX( ,XX‬‬ ‫קיטון‪(/‬גידול) בהון חוזר תפעולי‬
‫‪XX‬‬ ‫הוצאות פחת נכסים תפעוליים‬
‫(‪)XX‬‬ ‫השקעות הוניות בנכסים תפעוליים‬
‫‪Xt‬‬ ‫‪X3‬‬ ‫‪X2‬‬ ‫‪X1‬‬ ‫תזרימי מזומנים תפעולי נטו‬

‫רכוש שוטף תפעולי‬

‫התחייבויות שוטפות תפעוליות‬
‫הון חוזר תפעולי‬

‫ג – היוון‪:‬‬

‫עפ"י נוסחת גורדון‪:‬‬

‫‪X1‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪X2‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪X3‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪Xt/r‬‬
‫‪1+r‬‬ ‫‪(1+r)^2‬‬ ‫‪(1+r)^3‬‬ ‫‪(1+r)^3‬‬

‫‪ =G‬שיעור צמיחה‬
‫אם יש שיעור צמיחה אז ההיוון יהיה‪:‬‬
‫‪X1‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪X2‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪X3‬‬ ‫‪+‬‬ ‫)‪Xt/(r-G‬‬
‫‪1+r‬‬ ‫‪(1+r)^2‬‬ ‫‪(1+r)^3‬‬ ‫‪(1+r)^3‬‬

‫אם יש ‪ X‬הוצאה קבועה שאינה מושפעת משיעור הצמיחה‪:‬‬

‫‪X1‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪X2‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪X3‬‬ ‫‪+‬‬ ‫)‪(Xt-x)/(r-G‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪x/r‬‬
‫‪1+r‬‬ ‫‪(1+r)^2‬‬ ‫‪(1+r)^3‬‬ ‫‪(1+r)^3‬‬ ‫‪(1+r)^3‬‬
 ‫שאלה ‪:)28%( 1‬‬

‫נדרש ‪ – 1‬שווי נכסי‪:‬‬

‫שווי הוגן נכסים‪ ,‬נטו‪:‬‬
‫‪  101000‬מוצג בדוחות לפי שווי הוגן‬ ‫השקעה בני"ע‬
‫‪  0‬ההכנסה כבר דווחה לצורך מס – נתון י"א‬ ‫מס על המימוש‬
‫‪125000‬‬ ‫לקוחות נטו‬
‫‪0‬‬ ‫מס על המימוש‬
‫‪85000‬‬ ‫מלאי‬
‫(‪36%*)85000-70000(=)5400‬‬ ‫מס על המימוש‬
‫‪30%*300000=90000‬‬ ‫השקעה בחברה כלולה‬
‫(‪36%*)90000-20000(=)25200‬‬ ‫מס על המימוש‬
‫‪250000‬‬ ‫רכוש קבוע נטו‬
‫(‪36%*)250000-180000(=)25200‬‬ ‫מס על המימוש‬
‫‪595200‬‬

‫שווי הוגן התחייבויות‪ ,‬נטו‪:‬‬

‫(‪)140000‬‬ ‫ספקים‬
‫‪0‬‬ ‫מס על המימוש‬
‫(‪)284141‬‬ ‫הלוואה לטווח ארוך*‬
‫(‪)5709‬‬ ‫מס‬
‫(‪)429850‬‬

‫*הלוואה לטווח ארוך‪:‬‬

‫‪31.12.13‬‬ ‫‪31.12.14‬‬ ‫‪31.12.15‬‬ ‫‪31.12.16‬‬

‫‪100000‬‬ ‫‪100000‬‬ ‫קרן האג"ח‪100000 :‬‬

‫‪300000*5%=15000‬‬ ‫‪200000*5%=10000‬‬ ‫‪100000*5%=5000‬‬ ‫ריבית‪:‬‬
‫‪115000‬‬ ‫‪110000‬‬ ‫‪105000‬‬ ‫סה"כ‪:‬‬

‫‪284141=115000+110000+105000‬‬
‫‪1.08‬‬ ‫‪1.08^2 1.08^3‬‬

‫‪300000‬‬ ‫‪ .1‬ח‪ .‬הלוואה ‪ +‬חלויות‬

‫‪284141‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬
‫‪15859‬‬ ‫ז‪ .‬רווח מפידיון מוקדם‬

‫‪36%*15859=5709‬‬ ‫‪ .2‬ח‪ .‬הוצאות מס‬

‫‪36%*15859=5709‬‬ ‫ז‪ .‬מס לשלם‬
 ‫שווי נכסי נטו‪:‬‬
‫‪595200‬‬ ‫שווי הוגן נכסים‪ ,‬נטו‬
‫(‪)429850‬‬ ‫שווי הוגן התחייבויות‪ ,‬נטו‬
‫‪165350‬‬

‫נדרש ‪ – 2‬שיטת ‪:D.C.F‬‬

‫‪1149579‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫ערך נוכחי תזרימי מזומנים תפעולי‪ ,‬נטו‬
‫‪165800‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫פלוס שווי הוגן נכסים פאסיביים‪ ,‬נטו‬
‫(‪)289850‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫בניכוי שווי הוגן התחייבויות לא שוטפות‪ ,‬נטו‬
‫‪1025529‬‬

‫‪2% = G‬‬

‫‪ .1‬ערך נוכחי תזרימי מזומנים תפעולי נטו‪:‬‬

‫א – חישוב תחזית רווח תפעולי צפוי‪:‬‬
‫עולה השאלה‪ ,‬מהי השנה האחרונה של התחזית העתידית שיש לבנות‪ ,‬אשר לאחריה יש לחשב‬
‫את ה"טרמינל" של החברה‪ .‬עפ"י ניסוח השאלה ישנו קושי להבין מהי השנה האחרונה של‬
‫התחזית‪ ,‬אבל הכלל לפיו בפיתרון של שאלות קובעים מהי השנה האחרונה של התחזית אשר‬
‫ממנה ואילך מחשבים את ה"טרמינל" הוא שתמיד השנה האחרונה של התחזית מהווה את‬
‫השנה האחרונה אשר לגביה ישנם בשאלה נתונים ספציפיים‪ .‬לאחר השנה הנ"ל יש לחשב את‬
‫ה"טרמינל"‪ .‬עפ"י נתון ח' בשאלה‪ ,‬השנה האחרונה אשר לגביה ישנם נתונים ספציפיים היא שנת‬
‫‪ 2015‬ולכן ה"טרמינל" יתייחס לתזרים המזומנים השנתי החל משנת ‪ 2016‬ועד אינסוף‪.‬‬

‫טרמינל‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬

‫‪1414944‬‬ ‫‪1387200‬‬ ‫‪1190000‬‬ ‫‪1000000‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫מכירות‬
‫(‪)1061208‬‬ ‫(‪)1040400‬‬ ‫(‪)892500‬‬ ‫(‪)700000‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫עלות המכר‬
‫(‪)159181‬‬ ‫(‪)156060‬‬ ‫(‪)153000‬‬ ‫(‪)150000‬‬ ‫הוצאות הפעלה (‪)3‬‬
‫‪194555‬‬ ‫‪190740‬‬ ‫‪144500‬‬ ‫‪150000‬‬ ‫רווח תפעולי‬
‫(‪= )70040‬‬ ‫(‪= )68666‬‬ ‫(‪= )52020‬‬ ‫(‪= )54000‬‬ ‫מס‬
‫‪194555 * 36%‬‬ ‫‪197740 * 36%‬‬ ‫‪144500 * 36%‬‬ ‫‪150000 * 36%‬‬
‫‪124515‬‬ ‫‪122074‬‬ ‫‪92480‬‬ ‫‪96000‬‬ ‫רווח תפעולי‪ ,‬נטו‬

‫(‪1000000*1.02*35%/30%=1190000 :2014 )1‬‬

‫‪1000000*1.02^2*40%/30%=1190000*1.02*40%/35%=1387200 :2015‬‬
‫טרמינל‪1000000*1.02^3*40%/30%=1387200*1.02=1414944 :‬‬

‫(‪1190000*75%=892500 :2014 )2‬‬

‫‪1387200*75%=1040400 :2015‬‬
‫טרמינל‪1414944*75%=1061208 :‬‬
 ‫(‪ 50000 :2013 )3‬הוצאות לא תפעוליות = "דיבידנד מסווה"‬
‫‪150000*1.02=153000 :2014‬‬
‫‪150000*1.02^2=153000*1.02=156060 :2015‬‬
‫טרמינל‪150000*1.02^3=156060*1.02=159181 :‬‬

‫ב – תחזית תזרימי מזומנים תפעולי‪ ,‬נטו‪:‬‬

‫טרמינל‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2014‬‬
‫‪124515‬‬ ‫‪122074‬‬ ‫‪92480‬‬ ‫רווח תפעולי‪ ,‬נטו‬
‫(‪)1387‬‬ ‫(‪)9860‬‬ ‫(‪)4500‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫קיטון‪(/‬גידול) בהון חוזר תפעולי‪ ,‬נטו‬
‫‪XX‬‬ ‫‪XX‬‬ ‫‪XX‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫הוצאות פחת תפעולי‬
‫(‪)XX‬‬ ‫(‪)XX‬‬ ‫(‪)XX‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫השקעת ברכוש קבוע ‪ +‬רכוש אחר‬
‫תפעולי (נכסים לא מוחשיים)‬
‫‪123128‬‬ ‫‪112214‬‬ ‫‪87980‬‬

‫(‪ )1‬הון חוזר תפעולי‪ ,‬נטו‪:‬‬

‫טרמינל‬ ‫‪2015‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬
‫‪176868‬‬ ‫‪173400‬‬ ‫‪148750‬‬ ‫‪125000‬‬ ‫(א)‬ ‫לקוחות‬
‫‪106121‬‬ ‫‪104040‬‬ ‫‪89250‬‬ ‫‪70000‬‬ ‫(ב)‬ ‫מלאי‬
‫(‪)212242‬‬ ‫(‪)208080‬‬ ‫(‪)178500‬‬ ‫(‪)140000‬‬ ‫(ג)‬ ‫ספקים‬
‫‪70747‬‬ ‫‪69360‬‬ ‫‪59500‬‬ ‫‪55000‬‬

‫‪1387‬‬ ‫‪9860‬‬ ‫‪4500‬‬

‫(א) לפי נתון ב'‪:‬‬

‫‪1/8*1190000=148750‬‬ ‫‪:2014‬‬
‫‪1/8*1387200=173400‬‬ ‫‪:2015‬‬
‫טרמינל‪1/8*1414944=176868 :‬‬

‫(ב) לפי נתון ג'‪:‬‬

‫‪10%*892500=89250‬‬ ‫‪:2014‬‬
‫‪10%*1040400=104040‬‬ ‫‪:2015‬‬
‫טרמינל‪10%*1061208=106121 :‬‬

‫(ג) לפי נתון ו'‪:‬‬

‫‪20%*892500=)178500( :2014‬‬
‫‪20%*1040400=)208080( :2015‬‬
‫טרמינל‪20%*1061208=)212242( :‬‬

‫(‪ )2‬בהתאם לנתון ה' בשאלה‪ ,‬ההשקעה השנתית ברכוש קבוע של החברה שווה להוצאות הפחת‬
‫השנתיות‪ .‬לפיכך‪ ,‬במקרה שלפנינו‪ ,‬שני הסכומים מאפסים אחד את השני ואין להם השפעה על‬
‫התוצאה הסופית‪.‬‬
 ‫‪87980 + 112214 + (123128/(12%-2%)) = 1149579‬‬ ‫ג – היוון‪:‬‬
‫‪1.12‬‬ ‫‪1.12^2‬‬ ‫‪1.12^2‬‬

‫נתון י"ג‬

‫‪ .2‬שווי הוגן נכסים פאסיביים‪ ,‬נטו‪:‬‬

‫‪101000‬‬ ‫השקעה בני"ע‬
‫הסכומים חושבו בנדרש ‪!1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מס‬
‫‪90000‬‬ ‫השקעה בחברה כלולה‬
‫(‪)25200‬‬ ‫מס‬
‫‪165800‬‬

‫‪ .3‬שווי הוגן התחייבויות לא שוטפות‪ ,‬נטו‪:‬‬

‫(‪)284141‬‬ ‫הלוואה לטווח ארוך‬
‫(‪)5709‬‬ ‫מס‬
‫(‪)289850‬‬
 ‫‪19.10.10‬‬

‫המשך שאלה מהשיעור הקודם‪:‬‬

‫נדרש ‪:1‬‬
‫הסבר של נתון יב' בשאלה‪ :‬לנתון לפיו החברה מחלקת את כל עודפי המזומנים שלה כדיבידנד בתום כל‬
‫שנה ישנן שתי השלכות‪:‬‬
‫א‪ .‬יתרת המזומנים והשווי מזומנים של החברה במאזן נחוצה לפעילות התיפעולית שכן אם היא לא‬
‫הייתה דרושה לפעילות התיפעולית‪ ,‬החברה הייתה מחלקת אותה כדיבידנד‪ .‬כלומר‪ ,‬בכל שאלה‬
‫בה קיים נתון זה‪ ,‬כל זמן שאין נתון ספציפי אחר לעניין המזומנים התיפעוליים‪ ,‬הרי שכל‬
‫המזומנים של החברה הינם תיפעוליים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם החברה לא הייתה מחלקת את עודפי המזומנים בסוף כל שנה כדיבידנד‪ ,‬אזי היה צורך‬
‫להוסיף למודל גם את התשואה העתידית על ההשקעה של עודפי מזומנים אלו‪ .‬לפיכך‪ ,‬המודל‬
‫מניח כי המזומנים הנ"ל יחולקו כדיבידנד ולכן החברה לא תפיק מהם תשואה‪.‬‬

‫נדרש ‪:2‬‬
‫ההבדל בין הסכומים שהתקבלו לעניין הערכת השווי של החברה‪ ,‬בין שיטת הערך הנכסי לשיטת היוון‬
‫תזרימי מזומנים‪ ,‬נ ובע מכך ששיטת הערך הנכסי התעלמה מההעובדה שהחברה פועלת כעסק חי ולכן‬
‫היא אמורה להפיק בעתיד תזרימי מזומנים תיפעוליים כתוצאה מפעילותה העיסקית‪ .‬מכאן‪ ,‬שההפרש בין‬
‫שני הסכומים מגלם את היכולת של החברה להפיק תזרימי מזומנים תיפעוליים‪ .‬כלומר‪ ,‬את מכלול‬
‫הנכסים הלא מוחשיים של החברה ובכלל זה‪ ,‬מוניטין‪.‬‬

‫שאלה ‪ – )25%( 2‬חברת "דייגו" – ממבחן מועצה‪:‬‬

‫שיעור ההיוון אחרי מס ‪12%‬‬
‫שיעור המס ‪36%‬‬
‫‪2%=G‬‬

‫הוצאות קבועות‪:‬‬
‫‪11000‬‬ ‫שכר עבודה ‪ +‬אחרות‬
‫‪3000‬‬ ‫פחת עלות המכר‬
‫‪2000‬‬ ‫פחת הנהלה וכלליות‬

‫נדרש‪ :‬מה השווי של חברת דייגו לפי שיטת ‪ DCF‬ל – ‪?31.12.11‬‬

‫‪320969‬‬ ‫שלב ראשון – ערך נוכחי תזרימי מזומנים תיפעולי‪ ,‬נטו‬

‫‪38200‬‬ ‫שלב שני – שווי הוגן נכסים פאסיביים‪ ,‬נטו‬
‫(‪)43543‬‬ ‫שלב שלישי – שווי הוגן התחייבות לא שוטפות‪ ,‬נטו‬
‫‪315626‬‬
 ‫שלב ראשון – ערך נוכחי תזרימי מזומנים תפעולי‪ ,‬נטו‪:‬‬
‫א – תחזית רווח תפעולי‪ ,‬נטו‪:‬‬
‫טרמינל‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬
‫‪159181‬‬ ‫‪156060‬‬ ‫‪127500‬‬ ‫הכנסות ממכירות (‪100000 )1‬‬
‫(‪)91927‬‬ ‫(‪)90507‬‬ ‫(‪)77513‬‬ ‫(‪)65000( )2‬‬ ‫עלות המכר‬
‫(‪)14204‬‬ ‫(‪)13965‬‬ ‫(‪)13730‬‬ ‫(‪)14500( )3‬‬ ‫הנהלה וכלליות‬
‫‪53050‬‬ ‫‪51588‬‬ ‫‪36257‬‬ ‫‪21500‬‬ ‫רווח תפעולי‬
‫(‪)19098‬‬ ‫(‪)18572‬‬ ‫(‪)7653‬‬ ‫(‪)7740‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫מס‬
‫‪33952‬‬ ‫‪33016‬‬ ‫‪28604‬‬ ‫‪13760‬‬ ‫רווח תפעולי‪ ,‬נטו‬

‫שוק ב ‪2011 -‬‬ ‫(‪ )1‬מכירות‪:‬‬

‫‪5%*[100000/4%*1.02]=127500‬‬ ‫‪:2012‬‬
‫‪100000/4%*1.02^2*6%=127500*1.02*6%/5%=156060‬‬ ‫‪:2013‬‬
‫‪100000/4%*1.02^3*6%=159181‬‬ ‫טרמינל‪:‬‬

‫(‪ )2‬עלות המכר‪:‬‬

‫‪2011‬‬
‫‪ 40/100  40000‬מההכנסות‬ ‫עלות החומר‬
‫‪ - 11000‬מרכיב קבוע‪,‬‬ ‫‪20000‬‬ ‫שכר עבודה‬
‫‪ - 11000‬מרכיב משתנה – שינוי בשיעור של ‪ 50%‬מהשינוי בהכנסות‬ ‫‪2000‬‬ ‫אחרות‬
‫‪3000‬‬ ‫פחת‬
‫קבוע‬ ‫‪65000‬‬

‫תחזית עלות המכר‪:‬‬

‫טרמינל‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬
‫‪63672‬‬ ‫‪62424‬‬ ‫‪51000‬‬ ‫עלות החומר*‬
‫שכר עבודה ‪ +‬אחרות‪:‬‬
‫‪11000‬‬ ‫‪11000‬‬ ‫‪11000‬‬ ‫קבוע‬
‫‪14255‬‬ ‫‪14083‬‬ ‫‪12513‬‬ ‫משתנה**‬
‫‪3000‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫פחת‬
‫‪91927‬‬ ‫‪90507‬‬ ‫‪77513‬‬

‫*עלות החומר‪:‬‬
‫‪40%*127500=51000‬‬ ‫‪:2012‬‬
‫‪40%*156060=62424‬‬ ‫‪:2013‬‬
‫‪40%*159181=63672‬‬ ‫טרמינל‪:‬‬

‫**משתנה‪:‬‬
‫‪11000*[1+(127500/100000-1)*50%]=12513‬‬ ‫‪:2012‬‬
‫‪11000*[1+(156060/100000-1)*50%]=14083‬‬ ‫‪:2013‬‬
‫‪11000*[1+(159181/100000-1)*50%]=14255‬‬ ‫טרמינל‪:‬‬
 ‫(‪ )3‬הנהלה וכלליות‪:‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪  1000‬פאסיבי‪ ,‬לא תפעולי‬ ‫דמי ניהול‬
‫‪2000‬‬ ‫פחת‬
‫‪11500‬‬ ‫יתרה (‪)P.N.‬‬
‫‪14500‬‬
‫‪13500‬‬

‫תחזית הנהלה וכלליות‪:‬‬

‫טרמינל‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬
‫‪2000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫פחת‬
‫‪12204‬‬ ‫‪11965‬‬ ‫‪11730‬‬ ‫אחרות*‬
‫‪14204‬‬ ‫‪13965‬‬ ‫‪13730‬‬

‫*אחרות‪:‬‬
‫‪11500*1.02=11730‬‬ ‫‪:2012‬‬
‫‪11500*1.02^2=11965‬‬ ‫‪:2013‬‬
‫‪11500*1.02^3=12204‬‬ ‫טרמינל‪:‬‬

‫(‪ )4‬מס‪:‬‬
‫‪21500*36%=7740‬‬ ‫‪:2011‬‬
‫‪(36257-15000)*36%=7653‬‬ ‫‪:2012‬‬
‫‪51588*36%=18572‬‬ ‫‪:2013‬‬
‫‪53050*36%=19098‬‬ ‫טרמינל‪:‬‬

‫רוכש החברה רואה לנגד עינייו הפסדים לצורכי מס בסך של ‪ ,15000‬כלומר‪ ,‬הטבה עתידית של ‪5400‬‬
‫ש"ח‪ .‬בעבור ההטבה הזו‪ ,‬ברור שיוגדל שווי החברה‪ .‬קיימות שתי חלופות להתייחסות להטבת המס‬
‫בחישוב ה – ‪:DCF‬‬
‫‪ .1‬התעלמות מנכס המס שקיים בדוחות ומנגד‪ ,‬רישום הטבת המס בתחזית על תזרימי המזומנים‬
‫באופן שיקטין את הוצאות המס ב – ‪ .5400‬למעשה‪ ,‬רישום זה מתעלם מהרישום החשבונאי‬
‫שבוצע בעבר של פתיחת מיסים נידחים‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתן לדבוק ברישום החשבונאי ובהתאם‪ ,‬בתחזית תזרימי המזומנים‪ .‬יש להתעלם מהטבת המס‬
‫שנפתחו בגינה מיסים נידחים וזאת בהתאם לכללי הרישום החשבונאי של סעיף "מיסים על‬
‫הכנסה" (הוצאות המס השוטף קטנות ב – ‪ 5400‬ומנגד קיימות הוצאות מס נידחה באותו סכום‬
‫בגין ביטול המס הנידחה שמאפסות זו את זו‪ .‬במקביל‪ ,‬יש להגדיל את השווי ע"י הכללת נכס‬
‫המס בחישוב השווי ההוגן של הנכסים הפאסיביים נטו (יש לשים לב שיש להוון את סכום‬
‫ההטבה אחורה מתום השנה בה צפוי ההפסד להיות מקוזז)‪.‬‬
 ‫ב – תחזית תזרימי מזומנים תפעולי‪ ,‬נטו‪:‬‬
‫טרמינל‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬
‫‪33952‬‬ ‫‪33016‬‬ ‫‪28604‬‬ ‫רווח תפעולי‪ ,‬נטו‬
‫(‪)655‬‬ ‫(‪)5998‬‬ ‫(‪)5775‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫קיטון‪(/‬גידול) בהון חוזר תפעולי‪ ,‬נטו‬
‫‪XX‬‬ ‫‪XX‬‬ ‫‪XX‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫הוצאות פחת תפעוליות‬
‫(‪)XX‬‬ ‫(‪)XX‬‬ ‫(‪)XX‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫השקעות ברכוש קבוע וברכוש אחר תפעולי‬
‫‪33297‬‬ ‫‪27018‬‬ ‫‪22829‬‬

‫(‪ )1‬הון חוזר תפעולי‪ ,‬נטו‪:‬‬

‫טרמינל‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬
‫‪4775‬‬ ‫‪4682‬‬ ‫‪3825‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫מזומנים*‬
‫‪31836‬‬ ‫‪31212‬‬ ‫‪25500‬‬ ‫‪20000‬‬ ‫לקוחות**‬
‫‪9551‬‬ ‫‪9364‬‬ ‫‪7650‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫מלאי***‬
‫(‪)12734‬‬ ‫(‪)12485‬‬ ‫(‪)10200‬‬ ‫(‪)8000‬‬ ‫ספקים****‬
‫‪33428‬‬ ‫‪32773‬‬ ‫‪26775‬‬ ‫‪21000‬‬

‫‪655‬‬ ‫‪5998‬‬ ‫‪5775‬‬ ‫הפרשים‪:‬‬

‫*מזומנים‪ :‬יש לקחת מזומנים תפעוליים בלבד ‪ ‬נתון ‪ 3% – 6‬מההכנסות‬

‫‪100000*3%=3000‬‬ ‫‪:2011‬‬
‫‪127500*3%=3825‬‬ ‫‪:2012‬‬
‫‪156060*3%=4682‬‬ ‫‪:2013‬‬
‫‪159181*3%=4775‬‬ ‫טרמינל‪:‬‬

‫**לקוחות‪:‬‬
‫‪20%*100000=20000‬‬ ‫‪:2011‬‬
‫‪20%*127500=25500‬‬ ‫‪:2012‬‬
‫‪20%*156060=31212‬‬ ‫‪:2013‬‬
‫‪20%*159181=31836‬‬ ‫טרמינל‪:‬‬

‫– נתון ‪:8‬‬ ‫***מלאי‬

‫‪15%*40000=6000‬‬ ‫‪:2011‬‬
‫‪15%*51000=7650‬‬ ‫‪:2012‬‬
‫‪15%*62424=9364‬‬ ‫‪:2013‬‬
‫‪15%*63673=9551‬‬ ‫טרמינל‪:‬‬

‫****ספקים – נתון ‪:11‬‬

‫‪20%*40000=8000‬‬ ‫‪:2011‬‬
‫‪20%*51000=10200‬‬ ‫‪:2012‬‬
‫‪20%*62424=12485‬‬ ‫‪:2013‬‬
‫‪20%*63673=12734‬‬ ‫טרמינל‪:‬‬
‫עולה השאלה האם ההלוואות השוטפות מהוות חלק מההון החוזר התיפעולי של החברה או שהן‬
‫מהוות חלק מתהליך גיוס ההון הזר של החברה ולכן מגולמות בשיעור ההיוון‪ .‬בהיעדר נתונים‬
‫אחרים‪ ,‬כל הנחה היא לגיטימית‪ ,‬אם כי בפרקטיקה יש לבדוק האם הלוואה זו אכן גולמה בשיעור‬
‫ההיוון כחלק ממרכיבי ההון הזר של החברה ואז היא לא תהווה חלק מההון החוזר התיפעולי של‬
‫החברה‪ ,‬או שבדומה ליתרת ספקים‪ ,‬היא מהווה חלק מתזרים המזומנים התיפעולי של החברה‪.‬‬
‫הנחת הפיתרון היא שההלוואות השוטפות מהוות חלק מההון הזר של החברה ולכן הן לא יהוו‬
‫חלק מתזרים המזומנים התיפעולי של החברה‪.‬‬

‫(‪ )2‬נתון ‪ :10‬ההשקעה השנתית = הפחת השנתי‬

‫ג – היוון‪:‬‬

‫הוצאות קבועות‪:‬‬
‫‪11000‬‬ ‫שכר עבודה ‪ +‬אחרות‬
‫‪3000‬‬ ‫פחת ‪ -‬עלות המכר‬
‫‪2000‬‬ ‫פחת ‪ -‬הנהלה וכלליות‬
‫‪16000‬‬
‫(‪)5760‬‬ ‫מס (‪)36%‬‬
‫‪10240‬‬

‫‪22829 + 27018 + (33297+10240)/(125-2%) - 10240/12%=320969‬‬

‫‪1.12 1.12^2‬‬ ‫‪1.12^2‬‬ ‫‪1.12^2‬‬
‫טרמינל‬

‫שלב שני – שווי הוגן נכסים פאסיביים‪ ,‬נטו‪:‬‬

‫‪5600-3000=2600‬‬ ‫מזומן‬
‫תפעולי – נתון ‪6‬‬
‫‪ ‬נלקח בחשבון בקביעת תזרים המזומנים‬ ‫‪0‬‬ ‫מיסים נידחים‬
‫‪  50000‬נתון ‪9‬‬ ‫נדל"ן להשקעה‬
‫(‪)50000-10000(*36%=)14400‬‬ ‫מס‬
‫‪38200‬‬

‫שלב שלישי – שווי סילוק התחייבות לא שוטפות‪ ,‬נטו‪:‬‬

‫(‪21600/1.12=)19286‬‬ ‫( ‪)1‬‬ ‫הלוואה שוטפת‬
‫(‪36%*)20000-19286(=)257‬‬ ‫מס‬
‫(‪18000+6000=)24000‬אין צורך להוון‪‬שיעור הריבית=שיעור ההיוון‬ ‫הלוואה לא שוטפת‬
‫‪0‬‬ ‫מס‬
‫(‪)43543‬‬
 ‫(‪ )1‬נתון ‪ – 12‬הלוואה שוטפת‪:‬‬
‫*‬

‫‪31.12.11‬‬ ‫‪31.12.12‬‬
‫פירעון‬
‫‪20000‬‬ ‫קרן‬
‫ריבית ‪)8%(  1600‬‬
‫‪21600‬‬

‫‪20000‬‬ ‫ח‪ .‬הלוואה‬

‫‪19286‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬
‫‪714‬‬ ‫ז‪ .‬רווח מפידיון מוקדם‬

‫‪36%*714=257‬‬ ‫ח‪ .‬הוצאות מס‬

‫‪36%*714=257‬‬ ‫ז‪ .‬מס בכנסה לשלם‬
 ‫שאלה ‪ – )25%( 2‬חברת ה"יצרן"‪:‬‬
‫נדרש‪ :‬מה השווי של חברת היצרן לפי שיטת ‪ DCF‬ל – ‪?31.12.08‬‬

‫שלב ראשון – ערך נוכחי תזרימי מזומנים תיפעולי‪ ,‬נטו‬

‫שלב שני – שווי הוגן נכסים פאסיביים‪ ,‬נטו‬
‫שלב שלישי – שווי הוגן התחייבות לא שוטפות‪ ,‬נטו‬

‫‪R=10%‬‬
‫שיעור המס ‪36%‬‬
‫שיעור מס רווח הון ‪25%‬‬
‫‪G=2%‬‬

‫שלב ראשון – ערך נוכחי תזרימי מזומנים תיפעולי‪ ,‬נטו‪:‬‬

‫א – תחזית רווח תפעולי‪ ,‬נטו‪:‬‬
‫טרמינל‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬
‫‪37389‬‬ ‫‪36656‬‬ ‫‪35937‬‬ ‫‪32670‬‬ ‫‪29700‬‬ ‫‪27000‬‬ ‫רווח תפעולי‪ ,‬נטו*‬

‫יש להתחיל את הפיתרון של השאלה בחישוב הרווח התיפעולי נטו של החברה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬במקרה‬
‫שלפנינו‪ ,‬המבנה של השאלה הוא שונה‪ ,‬בשאלה אין נתונים לגבי המכירות‪ ,‬עלות המכירות והוצאות‬
‫ההפעלה של החברה‪ ,‬אלא ישנם נתונים על הרווח הנקי של החברה לשנת ‪( 2008‬נתון ‪ )8‬ועל הגידול‬
‫העתידי הצפוי ברווח התיפעולי (נתון ‪ .)6‬לפיכך‪ ,‬ניתן לחלץ מהנתון של הרווח הנקי בנתון ‪ 8‬את הרווח‬
‫תיפעולי נטו לשנת ‪ 2008‬ולאחר מכן לחשב את הרווח התיפעולי העתידי נטו בכל אחת מהשנים הבאות‪.‬‬

‫חישוב רווח תיפעולי‪ ,‬נטו לשנת ‪:8002‬‬

‫מכירות‬
‫עלות המכר‬
‫רווח גולמי‬
‫הנהלה וכלליות‬
‫מכירות ושיווק‬
‫‪XX‬‬ ‫רווח תיפעולי‬
‫הכנסות אחרות‬
‫מימון‬
‫מס על רווח תיפעולי‬ ‫רווח לפני מס‬
‫‪XX‬‬ ‫מס‬
‫מס על הכנסות אחרות ומימון‬ ‫‪30880‬‬ ‫רווח נקי‬
 ‫‪30880‬‬ ‫רווח נקי‬
‫(‪(22000-10000)*(1-25%)=)9000‬‬ ‫ניטרול הכנסות אחרות‪ ,‬נטו – רווח הון – נתון ‪ 2‬ונתון ‪:9‬‬
‫‪(100000*8%)*(1-36%)=5120‬‬ ‫ניטרול הוצאות מימון‪ ,‬נטו – הוצאות ריבית על הלוואה – נתון ‪:4‬‬
‫‪27000‬‬ ‫רווח תי פעולי נטו‬

‫*רווח תיפעולי נטו – נתון ‪:6‬‬

‫‪27000*1.1=29700‬‬ ‫‪2009‬‬
‫‪27000*1.1^2=32670‬‬ ‫‪2010‬‬
‫‪27000*1.1^3=35937‬‬ ‫‪2011‬‬
‫‪27000*1.1^3*1.02=36656‬‬ ‫‪2012‬‬
‫‪27000*1.1^3*1.02^2=38389‬‬ ‫טרמינל‬

‫ב – תזרימי מזומנים תיפעולי‪ ,‬נטו‪:‬‬

‫טרמינל‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬
‫‪37389‬‬ ‫‪36656‬‬ ‫‪35937‬‬ ‫‪32670‬‬ ‫‪29700‬‬ ‫רווח תיפעולי‪ ,‬נטו‬
‫(‪)842‬‬ ‫(‪)825‬‬ ‫(‪)3751‬‬ ‫(‪)3410‬‬ ‫(‪)3100‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫קיטון‪(/‬גידול) בהון חוזר תיפעולי‪ ,‬נטו‬
‫‪XX‬‬ ‫‪XX‬‬ ‫‪30000‬‬ ‫‪26000‬‬ ‫‪23000‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫הוצאות פחת תיפעוליות‬
‫(‪)XX‬‬ ‫(‪)XX‬‬ ‫(‪)45000‬‬ ‫(‪)40000‬‬ ‫(‪)30000‬‬ ‫השקעות ברכוש קבוע וברכוש אחר תיפעולי (‪)2‬‬
‫‪36547‬‬ ‫‪35831‬‬ ‫‪17186‬‬ ‫‪15260‬‬ ‫‪19600‬‬

‫(‪ )1‬הון חוזר תיפעולי*‪:‬‬

‫טרמינל‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬
‫‪5000‬‬ ‫מזומנים‬
‫‪30000‬‬ ‫לקוחות‬
‫‪26000‬‬ ‫מלאי‬
‫(‪)30000‬‬ ‫ספקים‬
‫‪42928‬‬ ‫‪42086‬‬ ‫‪41261‬‬ ‫‪37510‬‬ ‫‪34100‬‬ ‫‪31000‬‬

‫‪842‬‬ ‫‪825‬‬ ‫‪3751‬‬ ‫‪3410‬‬ ‫‪3100‬‬

‫*נתון ‪:6‬‬
‫‪31000*1.1=34100‬‬ ‫‪:2009‬‬
‫‪31000*1.1^2=37510‬‬ ‫‪:2010‬‬
‫‪31000*1.1^3=41261‬‬ ‫‪:2011‬‬
‫‪31000*1.1^3*1.02=42086‬‬ ‫‪:2012‬‬
‫‪31000*1.1^3*1.02^2=42928‬‬ ‫טרמינל‪:‬‬
 ‫(‪ )2‬הוצאות פחת‪:‬‬
‫נכס מי‪.‬פ‪2008 .‬‬ ‫רכישה ‪ 12/10‬רכישה ‪ 12/09‬רכישה ‪12/08‬‬
‫‪100000/5‬‬ ‫‪+ 30000/10 +‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪= 23000‬‬ ‫‪:2009‬‬
‫‪100000/5‬‬ ‫‪+ 30000/10 + 30000/10 +‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪= 26000‬‬ ‫‪:2010‬‬
‫‪100000/5‬‬ ‫‪+ 30000/10 + 30000/10 + 40000/10 = 30000‬‬ ‫‪:2011‬‬
 ‫‪2.11.10‬‬

‫‪:39 IAS + 32 IAS‬‬

‫‪ -‬מכשיר הוני‬
‫‪ -‬נכס פיננסי (‪ – )32 IAS‬מזומן‪ ,‬השקעה במכשיר הוני של חברה אחרת‪ ,‬זכות חוזית לקבלת‬ ‫מכשיר‬
‫מזומנים (כגון לקוחות‪ ,‬בניגוד למלאי שאינו נכס פיננסי)‪.‬‬ ‫פיננסי‬
‫‪ -‬התחייבות פיננסית ‪ -‬מזומן‪ ,‬התחייבות חוזית לתשלום מזומנים‪.‬‬
‫‪ -‬נגזר (‪)39 IAS‬‬

‫שאלה ‪:)35%( 1‬‬

‫פקיעה של‬
‫אופציות‬
‫סידרה א'‬
‫‪31.12.12‬‬

‫‪31.12.12‬‬ ‫‪1.10.12‬‬ ‫‪1.8.12‬‬ ‫‪1.7.12‬‬ ‫‪1.5.12‬‬ ‫‪2.1.12‬‬ ‫‪1.1.12‬‬

‫מומשו ‪17500‬‬ ‫חברה ב'‬ ‫חברה ב'‬ ‫מימוש אופציות‬ ‫חברה ב' מבצעת‬ ‫חברה ב' מנפיקה‬ ‫א'‬
‫אופציות‬ ‫מנפיקה אופציות מנפיקה‬ ‫סידרה א'‪.‬‬ ‫הנפקה בדרך של‬ ‫‪ 100000‬אופציות סידרה‬ ‫רכישה‬
‫סידרה ב' ו –‬ ‫חברה א' מימשה סידרה ב' ביחס אופציות‬ ‫זכויות‬ ‫א' תמורת ‪ ,300000‬יחס‬ ‫‪40=40%‬‬
‫‪ 5000‬אופציות‬ ‫סידרה ג'‬ ‫‪ 12046‬אופציות המרה של ‪1:2‬‬ ‫א'‬ ‫המרה ‪1:1.‬‬ ‫‪100‬‬
‫סידרה ג'‬ ‫‪20*0.4+40=40%‬‬ ‫חברה א' רוכשת ‪20000‬‬ ‫ב'‬
‫התחייבות‬ ‫התחייבות‬ ‫‪100+20‬‬ ‫אופציות‪.‬‬
‫פיננסית‬ ‫פיננסית‬ ‫ב'‬

‫‪48000+12046*1.1=35%‬‬
‫‪120000+55000‬‬
 ‫נדרש ‪:1‬‬
‫דו"ח על השינויים בהון העצמי – חברה ב'‪:‬‬
‫סה"כ‬ ‫תקבולים על‬ ‫עודפים‬ ‫פרמייה‬ ‫הון מניות‬
‫חשבון אופציות‬ ‫רגילות‬
‫‪500000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪400000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪100000‬‬ ‫י‪.‬פ‪1.1.12 .‬‬
‫‪290000‬‬ ‫‪290000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪--- )1‬‬ ‫הנפקת אופציות סידרה א'‬
‫‪72760‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪52760‬‬ ‫(‪20000 )2‬‬ ‫הנפקה בדרך של זכויות‬
‫‪1000000‬‬ ‫(‪)145000‬‬ ‫‪--- 1090000‬‬ ‫(‪55000 )3‬‬ ‫מימוש אופציות סידרה א'‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪--- )4‬‬ ‫הנפקת אופציות סידרה ב'‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪--- )5‬‬ ‫הנפקת אופציות סידרה ג'‬
‫‪268085‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪289085‬‬ ‫(‪35000 )6‬‬ ‫מימוש אופציות סידרה ב'‬
‫‪12500‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪11290‬‬ ‫(‪1210 )7‬‬ ‫מימוש אופציות סידרה ג'‬
‫‪---‬‬ ‫(‪)145000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪145000‬‬ ‫פקיעה של אופציות סידרה א' (‪--- )8‬‬
‫‪300000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪300000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫רווח השנה‬
‫‪2499345‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪700000 1588135‬‬ ‫‪211210‬‬

‫אופציות ‪ ‬מתנהגות כמו נכס בסיס ‪ ‬תוספת להגדרת נכס‪/‬התחייבות פיננסית – "חוזה שצריך להיות‬
‫מסולק במכירת‪/‬קבלת מכשיר הוני" כאשר‬

‫נגזר‬ ‫לא נגזר‬

‫בהתקיים אחד מהבאים‪:‬‬ ‫מספר המכשירים ההוניים‬

‫‪ .1‬מספר מכשירים הונים לא קבוע‬ ‫שימסרו לא קבוע‬
‫‪ .2‬התמורה לא קבועה‬

‫‪ 39 IAS‬מפריד את כתבי האופצייה לשתי קבוצות‪:‬‬

‫א‪ .‬אופציות המהוות רכיב הוני – מדובר באופציות אשר תוספת המימוש שלהן לא צמודה ואין בהם‬
‫מנגנון סילוק נטו במניות‪ .‬התקן קובע כי המזומנים שהתקבלו בגין ההנפקה של האופציות יוצגו‬
‫במסגרת ההון העצמי תחת הכותרת "תקבולים על חשבון אופציות"‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין לשנות את‬
‫הסכום של "התקבולים על חשבון אופציות" גם אם השווי ההוגן של האופציות משתנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אופציות המהוות התחייבות פיננסית – מדובר באופציות אשר תוספת המימוש שלהן צמודה או‬
‫שהן בעלות מנגנון סילוק נטו‪ .‬התקן קובע כי המזומנים שהתקבלו בהנפקה של האופציות יוצגו‬
‫כהתחייבות פיננסית‪ .‬כמו כן‪ ,‬בכל תאריך חתך‪ ,‬ההתחייבות הפיננסית תוצג עפ"י שוויה ההוגן‪.‬‬

‫(‪ – 2.1.12 )1‬הנפקת אופציות סידרה א'‪:‬‬

‫‪300000-10000=290000‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪300000-10000=290000‬‬ ‫ז‪ .‬הון עצמי – תקבולים על חשבון אופציות סידרה א'‬
 ‫(‪ – 1.5.12 )2‬הנפקה בדרך של זכויות‪:‬‬
‫‪100000/5*3.638=72760‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪100000/5=20000‬‬ ‫ז‪ .‬הון מניות רגילות‬
‫‪P.N. 52760‬‬ ‫ז‪ .‬פרמייה‬

‫כמו כן‪ ,‬יש לחשב את מרכיב ההטבה הגלום בהנפקת הזכויות על מנת שנוכל לשנות את יחס המימוש‬
‫של האופציות‪.‬‬

‫חישוב מרכיב ההטבה‪:‬‬

‫אפשרות א'‪:‬‬
‫‪ = Pcom‬מחיר מנייה ערב ההנפקה‬
‫‪ = Pex‬מחיר "תיאורטי" לאחר ההנפקה = מספר מניות לפני ההנפקה * ‪ + Pcom‬תמורת הנפקה‬
‫מספר מניות מונפקות ‪ +‬מספר מניות ערב הנפקה‬
‫מרכיב ההטבה = ‪Pcom – 1‬‬
‫‪Pex‬‬

‫‪8 = Pcom‬‬
‫‪7.273 = 100000*8+72760 = Pex‬‬
‫‪100000+20000‬‬
‫מרכיב ההטבה = ‪8/7.273-1 = 10%‬‬

‫אפשרות ב'‪:‬‬
‫מספר מניות במחיר מלא = ‪72760 = 9095‬‬
‫‪8‬‬
‫מספר מניות ב"חינם" = ‪10905‬‬
‫‪20000‬‬
‫= ‪10%‬‬ ‫‪10905‬‬ ‫חישוב מרכיב הטבה = מספר מניות שהונפקו בחינם =‬
‫‪100000+9095‬‬ ‫סה"כ מניות במחיר מלא‬

‫תיקון יחס המרה אופציות סידרה א'‪:‬‬

‫(מרכיב ההטבה‪*)1+‬יחס המרה ישן ‪1 :‬‬
‫(‪1 : 1*)1+10%‬‬
‫‪1 : 1.1‬‬

‫(‪ – 1.7.12 )3‬מימוש ‪ 50000‬אופציות סידרה א'‪:‬‬

‫‪20*50000=1000000‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪50000/100000*290000=145000‬‬ ‫ח‪ .‬הון – תקבולים על חשבון אופציות סידרה א'‬
‫‪1.1*50000=55000‬‬ ‫ז‪ .‬הון מניות רגילות‬
‫‪1090000‬‬ ‫ז‪ .‬פרמייה‬
 ‫(‪ – 1.8.12 )4‬הנפקת אופציות סידרה ב' ‪ ‬התחייבות פיננסית‬
‫‪150000-5000=145000‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪150000-5000=145000‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות – תקבולים על חשבון אופציות סידרה ב'‬
‫הוצאות הנפקה‬

‫(‪ – 1.10.12 )5‬הנפקת אופציות סידרה ג' ‪ ‬התחייבות פיננסית‬

‫בשל העובדה כי מדובר באופציות עם מנגנון סילוק נטו‪ ,‬אזי מספר המניות שהחברה תאלץ‬
‫למסור כנגד סילוק האופציות‪ ,‬משתנה‪ .‬לפיכך‪ ,‬מדובר בהתחייבות פיננסית של החברה ולא‬
‫במכשיר הוני‪.‬‬

‫‪30000‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬

‫‪30000‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות – תקבולים על חשבון אופציות סידרה ג'‬

‫(‪ – 30.12.12 )6‬מימוש אופציות סידרה ב'‪:‬‬

‫אופציות סידרה ב' מהוות התחייבות פיננסית (לפי ההסבר בסעיף ‪ )1‬שהיא "נגזר" – המשמעות‬
‫לעניין הטיפול החשבונאי היא שיש לרשום אותה לפי שווי הוגן דרך דו"ח רו"ה‪ ,‬כלומר‪ ,‬בכל‬
‫תאריך חתך יש לשערך את האופציות כנגד הכנסות או הוצאות מימון‪ .‬במקרה שלפנינו חוץ‬
‫משיערוך האופצייה יש גם לבצע את מימושה למניות‪.‬‬

‫שיערוך האופציות‪:‬‬
‫(‪3.2*50000=)160000‬‬ ‫שווי הוגן‬
‫(‪)145000‬‬ ‫רשום‬
‫(‪)15000‬‬

‫פקודת יומן‪:‬‬
‫‪15000‬‬ ‫ח‪ .‬הוצאות מימון‬
‫‪15000‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות – תקבולים על חשבון אופציות סידרה ב'‬

‫מימוש‪:‬‬
‫‪17500*15*4.8/4.7=268085‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪17500/50000*160000=3.2*17500=56000‬‬ ‫ח‪ .‬תקבולים על חשבון אופציות סידרה ב'‬
‫‪2*17500=35000‬‬ ‫ז‪ .‬הון מניות רגילות‬
‫‪P.N. 289085‬‬ ‫ז‪ .‬פרמייה‬

‫אין לשנות יחס מימוש – האופציות הונפקו לאחר מתן מניות ההטבה בדרך של זכויות‪.‬‬
 ‫(‪ – 30.12.12 )7‬מימוש אופציות סידרה ג'‪:‬‬
‫שיערוך האופציות‪:‬‬
‫(‪2.5*10000=)25000‬‬ ‫שווי הוגן‬
‫(‪)30000‬‬ ‫רשום‬
‫(‪)5000‬‬

‫פקודת יומן‪:‬‬
‫‪5000‬‬ ‫ח‪ .‬התחייבות – תקבולים על חשבון אופציות סידרה ג'‬
‫‪5000‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסות מימון‬

‫‪5000*(15.83-12)=1210‬‬ ‫מימוש‪:‬‬
‫‪15.83‬‬

‫‪5000/10000*25000=12500‬‬ ‫ח‪ .‬התחייבות – תקבולים על חשבון אופציות סידרה ג'‬

‫‪1210‬‬ ‫ז‪ .‬הון מניות רגילות‬
‫‪P.N. 11290‬‬ ‫ז‪ .‬פרמייה‬

‫(‪ – 31.12.12 )8‬פקיעה של אופציות סידרה א'‪:‬‬

‫‪145000‬‬ ‫ח‪ .‬הון – תקבולים על חשבון אופציות סידרה א'‬
‫‪145000‬‬ ‫ז‪ .‬פרמייה‬

‫הערה‪ :‬אם היה מדובר בפקיעה של אופציות עם תוספת מימוש צמודה (כלומר‪ ,‬היה מדובר‬
‫בהתחייבות פיננסית ולא במכשיר הוני)‪ ,‬פקודת היומן הייתה‪:‬‬
‫ח‪ .‬התחייבות – תקבולים על חשבון אופציות‬
‫ז‪ .‬הכנסות מימון‬

‫נדרש ‪:2‬‬
‫השקעה באופציות‬ ‫השקעה במניות חברה ב'‬
‫‪---‬‬ ‫‪384000‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫רכישה ‪1.1.12‬‬
‫‪60000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫השקעה באופציות ‪2.1.12‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪29104‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫רכישת מניות ‪1.5.12‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪25350‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫רווחי אקוויטי ‪.30.6 – .1.1‬‬
‫‪4000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)5‬‬ ‫שיערוך אופציות ‪.1.7‬‬
‫‪64000‬‬ ‫‪438454‬‬ ‫יתרה ל – ‪30.6.12‬‬
‫(‪)38547‬‬ ‫‪345943‬‬ ‫(‪)6‬‬ ‫הנפקה לצד ג' ‪1.7.12‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪31063‬‬ ‫(‪)7‬‬ ‫רווחי אקוויטי ‪.30.12 – .30.6‬‬
‫(‪)45124‬‬ ‫(‪)8‬‬ ‫הנפקה לצד ג' ‪30.12.12‬‬

‫רווח שנתי בחברה ב' – ‪300000‬‬

‫שיעור המס – ‪30%‬‬
‫לחברה א' השפעה מהותית בחברה ב'‬
 ‫(‪ )1‬רכישה‪:‬‬
‫‪384000‬‬ ‫תמורה‬
‫(‪40%*500000=)200000‬‬ ‫אקוויטי נרכש‬
‫‪184000‬‬

‫ייחוס הפרש מקורי‪:‬‬

‫‪40%*300000=120000‬‬ ‫רכוש קבוע‬
‫(‪30%*120000=)36000‬‬ ‫מס‬
‫‪P.N. 100000‬‬ ‫מוניטין‬
‫‪184000‬‬

‫פקודת יומן‪:‬‬
‫‪384000‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה בחברה כלולה‬
‫‪384000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫נכס פיננסי‬

‫אחרים‬ ‫זמין למכירה‬ ‫מוחזק לפידיון‬ ‫שווי הוגן דרך דו"ח רו"ה‬

‫(‪ – 2.1.12 )2‬השקעה באופציות סידרה א'‪:‬‬

‫מבחינת חברה א' ההשקעה באופציות על מניות חברה ב' הינה נכס פיננסי שהוא "נגזר" ולכן יש‬
‫להציג את ההשקעה עפ"י שווי הוגן דרך דו"ח רו"ה‪.‬‬

‫‪20000/100000*300000=60000‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באופציות סידרה א'‬

‫‪20000/100000*300000=60000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫(‪ )3‬רכישה בהנפקה בדרך של זכויות‪:‬‬

‫‪40%*72760=29104‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה בחברה כלולה‬
‫‪3.638*8000=29104‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫אין לחשב הפרש מקורי נוסף ‪ ‬שיעור החזקה לא גדל‬

‫‪13251‬‬
‫‪48000+12046*1.1=35%‬‬ ‫‪ – 1.7.12‬חישוב שיעור החזקת חברה א' בחברה ב'‪:‬‬
‫‪120000+55000‬‬
 ‫(‪ )4‬רווחי אקוויטי ‪.30.6 – .1.1‬‬
‫‪40%*300000/2=60000‬‬ ‫חלקי ברווח‬
‫הפחתת הפרשים מקוריים‪:‬‬
‫(‪0.5/5*120000=)12000‬‬ ‫רכוש קבוע‬
‫‪3600‬‬ ‫מס‬
‫רט"מים‪:‬‬
‫(‪3.75/4*40%*(200000-100000)*(1-30%)=)26250‬‬ ‫רט"מ ‪ DOWN‬מכונה‬
‫‪25350‬‬

‫‪25350‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה בחברה כלולה‬

‫‪25350‬‬ ‫ז‪ .‬רווחי אקוויטי‬

‫(‪ )5‬שיערוך השקעה באופציות‪:‬‬

‫‪20000*3.2=64000‬‬ ‫שווי הוגן‬
‫‪60000‬‬ ‫ספרים‬
‫‪4000‬‬

‫‪4000‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באופציות סידרה א'‬

‫‪4000‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסות מימון‬

‫(‪ )6‬הטיפול במימוש האופציות‪:‬‬

‫השקעה אחרי‬ ‫השקעה לפני‬
‫‪500000‬‬ ‫‪500000‬‬ ‫י‪.‬פ‪ .‬אקוויטי ‪.1.1‬‬
‫‪72760‬‬ ‫‪72760‬‬ ‫הנפקה ‪.1.5‬‬
‫‪150000‬‬ ‫‪150000‬‬ ‫רווח עד ‪.1.7‬‬
‫‪0.5*290000=145000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫תקבולים על חשבון‬
‫אופציות שמומשו‬
‫‪50000*20=1000000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫תוספת מימוש ‪.1.7‬‬
‫‪1867760‬‬ ‫‪722760‬‬
‫‪35%‬‬ ‫‪40%‬‬
‫‪653716‬‬ ‫‪289104‬‬ ‫יתרת הפרשים מקוריים‬
‫‪35/40*108000=94500 4.5/5*120000=108000‬‬ ‫רכוש קבוע‬
‫(‪)28350‬‬ ‫(‪)32400‬‬ ‫מס‬
‫‪35/40*100000=87500‬‬ ‫‪100000‬‬ ‫מוניטין‬
‫(‪35/40*26250=)22969‬‬ ‫(‪)26250‬‬ ‫רט"מ ‪ DOWN‬מכונה‬
‫‪784397‬‬ ‫‪438454‬‬
‫‪345943‬‬

‫ישנו הבדל בין ההתייחסות לתקבולים על חשבון אופציות מנקודת הריאות של חברה ב' להתייחסות‬
‫לתקבולים על חשבון אופציות מנקודת הריאות של חברה א'‪ .‬בחברה ב' מדובר ברכיב הוני הכלול‬
‫במסגרת ההון העצמי כבר מתאריך ההנפקה של האופציות‪ .‬לכן‪ ,‬ההשפעה של מימוש האופציות על ההון‬
‫העצמי של חברה ב'‪ ,‬מתבטאת בפעולת מיון המעבירה את התקבולים על חשבון אופציות שמומשו‬
‫לפרמייה וכן גידול בהון המניות ובפרמייה בגין המזומן ששולם במימוש‪ .‬ניתן לראות את פעולת מיון זאת‬
‫בדו"ח על השינויים בהון העצמי של חברה ב'‪ ,‬כפי שהוצג בנדרש הראשון (שורה ‪ .)4‬לעומת זאת‪,‬‬
‫מבחינת חברה א' בע"מ‪ ,‬הרי שעד תאריך המימוש‪ ,‬התקבולים על חשבון אופציות לא היוו חלק מההון‬
‫העצמי של חברה ב' בע"מ לעניין יישום שיטת השווי המאזני (ראה עמוד אחרון לסיכום מהקובץ שחולק‬
‫בשיעור הקודם)‪ .‬לכן‪ ,‬בעת המימוש‪ ,‬חברה א' בע"מ מוסיפה לראשונה את התקבולים על חשבון אופציות‬
‫שמומשו להון העצמי של חברה ב' (‪ .)145000‬בנוסף‪ ,‬מכירה בתוספת המימוש שהתקבלה ב – ‪1.7.12‬‬
‫(‪.)1000000‬‬

‫‪345943‬‬
‫‪12046*20=240920‬‬
‫‪64000*12046/20000=38547‬‬
‫‪P.N. 66476‬‬
‫פקודת יומן‪:‬‬
‫ח‪ .‬השקעה בחברה כלולה‬
‫ז‪ .‬מזומן‬
‫ז‪ .‬השקעה באופציות סידרה א'‬
‫ז‪ .‬רווח הון‬

‫(‪ )7‬חישוב שיעור החזקה ב – ‪ 30.12.12‬כתוצאה מההנפקה‪:‬‬

‫‪48000+13251=29%‬‬
‫‪120000+55000+35000+1210‬‬

‫לפני מימוש ב' ו – ג'‬ ‫הון מניות רגילות ממימוש ב'‬ ‫הון מניות רגילות ממימוש ג'‬

‫רווחי אקוויטי מחצית שנייה‪:‬‬

‫‪35%*150000=52500‬‬ ‫חלקי ברווח‬
‫הפחתת הפרשים מקוריים‪:‬‬
‫(‪35/40*0.5/5*120000=0.5/4.5*94500=)10500‬‬ ‫רכוש קבוע‬
‫‪3150‬‬
‫תנועה ברט"מים‪:‬‬
‫‪35%*(200000-100000)*(1-30%)*0.5/4=3063‬‬ ‫רט"מ ‪ DOWN‬מכונה‬
‫(‪35%*(120000-50000)*(1-30%)=)17150‬‬ ‫רט"מ ‪ UP‬מלאי‬
‫‪31063‬‬

‫‪31063‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה בחברה כלולה‬

‫‪31063‬‬ ‫ז‪ .‬רווחי אקוויטי‬
 ‫(‪ )8‬הטיפול במימוש האופציות‪:‬‬
‫השקעה אחרי‬ ‫השקעה לפני‬
‫‪1867760‬‬ ‫‪1867760‬‬ ‫אקוויטי ‪1.7.12‬‬
‫‪150000‬‬ ‫‪150000‬‬ ‫רווח לתקופה‬
‫‪56000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫התחייבות בגין אופציות‬
‫‪324085‬‬ ‫סידרה ב'‬
‫‪268085‬‬ ‫‪---‬‬ ‫תוספת מימוש אופציות ב'‬
‫‪12500‬‬ ‫‪---‬‬ ‫התחייבות בגין אופציות‬
‫‪12500‬‬ ‫סידרה ג'‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫תוספת מימוש אופציות ג'‬
‫‪2354345‬‬ ‫‪2017760‬‬
‫‪29%‬‬ ‫‪35%‬‬
‫‪682760‬‬ ‫‪706216‬‬ ‫יתרת הפרשים מקוריים‬
‫‪29/35*84000=69600‬‬ ‫‪35/40*4/5*120000=84000‬‬ ‫רכוש קבוע‬
‫(‪)20880‬‬ ‫(‪)25200‬‬ ‫מס‬
‫‪29/35*87500=72500‬‬ ‫‪87500‬‬ ‫מוניטין‬
‫(‪29/35*19906=)16494‬‬ ‫(‪35%*(200000-100000) * (1- =)19906‬‬ ‫רט"מ ‪ DOWN‬מכונה‬
‫‪30%) * 3.25/4‬‬
‫(‪)17150‬‬ ‫(‪)17150‬‬ ‫רט"מ ‪ UP‬מלאי‬
‫‪770336‬‬ ‫‪815460‬‬
‫(‪)45124‬‬

‫פקודת יומן‪:‬‬
‫‪45124‬‬ ‫ז‪ .‬השקעה בחברה כלולה‬
‫‪45124‬‬ ‫ח‪ .‬הפסד הון‬

‫במקרה שלפנינו אין הבדל בין ההתייחסות להתחייבות בגין אופציות מנקודת הריאות של חברה‬
‫ב' לנקודת הריאות של חברה א'‪ .‬בחברה ב' מדובר בהתחייבות פיננסית אשר נוספה להון העצמי‬
‫רק בתאריך המימוש של האופציות‪ .‬ניתן לראות תוספת זאת בדו"ח על השינויים בהון העצמי של‬
‫חברה ב'‪ .‬גם מבחינת חברה א'‪ ,‬הרי שעד תאריך המימוש האופציות היוו התחייבות של חברה‬
‫ב' ורק בעת המימוש חברה א' מוסיפה לראשונה את ההתחייבות בגין האופציות שמומשו להון‬
‫העצמי של חברה ב'‪.‬‬
 ‫‪9.11.10‬‬

‫המשך תרגיל משיעור קודם‪:‬‬

‫(‪ )9‬הטיפול בפקיעת אופציות‪:‬‬
‫יש להפריד את הטיפול החשבונאי בפקיעת אופציות לשני מקרים‪:‬‬
‫א‪ .‬פקיעה של אופציות המהוות רכיב הוני – מבחינת חברה ב' מדובר במיון בתוך ההון העצמי כאשר‬
‫התקבולים ע"ח אופציות הופכים לפרמיה‪ ,‬כמובן שפעולה זו לא משנה את ההון העצמי של חברה ב'‪.‬‬
‫לעומת זאת מבחינת חברה א' מדובר בגידול בהון העצמי של חברה ב'‪ ,‬שכן עד לתאריך הפקיעה‪,‬‬
‫החברה לא לקחה את התקבולים ע"ח אופציות כחלק מההון העצמי של חברה ב' לעניין יישום שיטת‬
‫השווי המאזני‪ .‬לפיכך‪ ,‬חברה א' תגדיל את חלקה באקוויטי של חברה ב' כנגד רישום של רווח הון‪.‬‬
‫ב‪ .‬פקיעה של אופציות המהוות התחייבות פיננסית – מבחינת חברה ב' מדובר במחיקה של התחייבות‬
‫כנגד רישום הכנסות מימון‪ ,‬מבחינת חברה א' הרי שהרווח שנרשם בחברה ב' ימשך באופן אוטומטי‬
‫דרך חשבון רווחי האקוויטי ולפיכך אין צורך בפקודת יומן ספציפית לעניין הפקיעה‪.‬‬

‫‪145,000 * 29% = 42,050‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה בחברה כלולה‬

‫‪25,453‬‬ ‫ז‪ .‬השקעה באופציות א'‬
‫‪P.N 16,597‬‬ ‫ז‪ .‬רווח הון‬

‫יש לשים לב שבמקרה שלנו קיימות שתי השפעות לפקיעת אופציות א'‪ .‬השפעה ראשונה נובעת מכך‬
‫שחברה א' מחזיקה בחברה ב' בה פקעו האופציות שהיוו בידה מכשיר הוני‪ .‬בעקבות השפעה זאת יש‬
‫להגדיל את חשבון ההשקעה בחברה ב'‪.‬‬
‫ההשפעה השנייה נובעת מכך שחברה א' בעצמה מחזיקה (בחלקן) באופציות שפקעו ולכן עליה למחוק‬
‫את חשבון ההשקעה שלה באופציות‪.‬‬

‫יש לשים לב כי במידה והאופציות היו מהוות התחייבות פיננסית אצל חברה ב' הרי שלא הייתה קיימת‬
‫ההשפעה הראשונה (לא היה צורך להגדיל את חשבון ההשקעה כי הגידול היה נרשם כחלק מרישום‬
‫רווחי האקוויטי) עם זאת ההשפעה השנייה הייתה קיימת בכל זאת‪.‬‬

‫נדרש ‪:3‬‬
‫במקום פקודות (‪ )8( + )9‬יירשמו הפקודות‪:‬‬

‫‪815,460‬‬ ‫ז‪ .‬השקעה בחברה כלולה‬ ‫‪.1‬‬

‫‪70,000 * 35% = 24,500‬‬ ‫ז‪ .‬מלאי‬
‫‪17,150‬‬
‫‪7,350‬‬ ‫ח‪ .‬מס נדחה‬
‫‪15.83 * 61,251 = 969,603‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה זמינה למכירה‬
‫‪P.N 136,994‬‬ ‫ז‪ .‬רווח הון‬

‫‪25,453‬‬ ‫‪ .2‬ח‪ .‬הוצאות מימון‬

‫‪25,453‬‬ ‫ז‪ .‬השקעה באופציות‬
‫במקרה הנ"ל אין צורך בחישוב של "השקעה אחרי" עפ"י שיטת השווי המאזני‪ ,‬שכן ‪ IAS 28‬קובע‬
‫שכאשר ישנו איבוד של השפעה מהותית ומעבר להשקעה זמינה למכירה אזי ההשקעה הזמינה למכירה‬
‫תירשם עפ"י שוויה ההוגן‪.‬‬

‫הטיפול החשבונאי בהנפקת אופציות מכר (אופציות ‪:)PUT‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫חתימה על‬
‫דוכ"ס ‪2012‬‬

‫‪1.1.11‬‬ ‫‪1.1.11‬‬ ‫‪31.11.11‬‬ ‫‪1.1.13‬‬ ‫‪31.11.13‬‬

‫חברה א'‬ ‫‪ .1‬חברה ב' מנפיקה ‪10,000‬‬ ‫הכרזה על‬ ‫מועד מימוש‬
‫‪40%‬‬ ‫אופציות ‪ PUT‬תמורת ‪₪ 20,000‬‬ ‫דיבידנד‬ ‫אופציות‬
‫‪ .2‬רכישת ‪ 5,800‬אופציות ע"י‬ ‫בחברה ב'‬
‫חברה ב'‬ ‫חברה א'‬
‫מימוש כל האופציות‬

‫נדרש ‪:1‬‬
‫דו"ח על השינויים בהון העצמי – חברה ב'‪:‬‬
‫סה"כ‬ ‫עודפים‬ ‫מניות‬ ‫קרן הון בגין‬ ‫פרמיה תקבולים ע"ח‬ ‫הון מ"ר‬ ‫פירוט‬
‫באוצר‬ ‫אופציות‬ ‫אופציות‬
‫‪600,000‬‬ ‫‪100,000‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪400,000 100,000‬‬ ‫י‪.‬פ ל‪31.12.11 -‬‬
‫(‪)37,851‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫(‪)57,851‬‬ ‫‪20,000‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫הנפקת‬
‫אופציות ‪1.1.12‬‬
‫‪294,215‬‬ ‫‪294,215‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רווח השנה (‪)2‬‬
‫‪856,364‬‬ ‫‪394,215‬‬ ‫‪-‬‬ ‫(‪)57,851‬‬ ‫‪20,000‬‬ ‫י‪.‬ס ל‪400,000 100,000 31.12.12 -‬‬
‫(‪)100,000‬‬ ‫(‪)100,000‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫דיבידנד‬
‫‪1.2.13‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫(‪)37,851‬‬ ‫‪57,851‬‬ ‫(‪)20,000‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫מימוש‬
‫אופציות‬
‫‪31.12.13‬‬
‫‪93,636‬‬ ‫‪93,636‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רווח השנה (‪)5‬‬
‫‪850,000‬‬ ‫‪387,851‬‬ ‫(‪)37,851‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫י‪.‬ס ל‪400,000 100,000 31.12.13 -‬‬

‫(‪ )1‬הנפקת אופציות ‪:1.1.12‬‬

‫במקרה שלפנינו מדובר באופציות בעלות מנגנון סילוק פיזי ברוטו הכולל תוספת מימוש לא צמודה ולכן‬
‫מדובר במכשיר הוני‪.‬‬
‫‪ IAS 32‬קובע כי להנפקת אופציות מכר על מניות החברה המהוות מכשיר הוני עם מנגנון סילוק פיזי‬
‫ברוטו‪ ,‬ישנן שתי השפעות על הדוחות הכספיים של החברה‪:‬‬
‫א‪ .‬קבלת תקבולים ע"ח אופציות שיירשמו במסגרת ההון העצמי של החברה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יצירת התחייבות של החברה כלפי המשקיעים באשר לתשלום של תוספת המימוש – ברגע‬
‫שהחברה מנפיקה אופציות מכר על מניותיה היא למעשה מתחייבת לשלם למשקיעים מזומנים עבור‬
‫מניותיה‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש לרשום במאזן של החברה התחייבות בגין האופציות שתוצג בכל תקופת חתך‬
‫עפ"י הערך הנוכחי של תזרים המזומנים הצפוי ממימוש האופציות‪ .‬מנגד‪ ,‬יש להקטין את ההון העצמי‬
‫בגובה המחוייבות הנ"ל לרכישת המניות בדומה לטיפול החשבונאי במקרה בו החברה רוכשת בפועל‬
‫את מניותיה בחזרה‪.‬‬

‫‪ - 1.1.12‬פקודות יומן‪:‬‬
‫בגין תקבולים‪:‬‬
‫‪20,000‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪20,000‬‬ ‫ז‪ .‬הון עצמי – תקבולים ע"ח אופציות מכר‬

‫בגין ההתחייבות לתשלום‪:‬‬

‫‪]7 * 10,000[ / 1.1 ^ 2 = 57,851‬‬ ‫ח‪ .‬הון עצמי – קרן הון בגין אופציות מכר‬
‫‪57,851‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין אופציות מכר‬

‫בכל תקופת חתך יש להוון את תזרים המזומנים העתידי הצפוי מהמחוייבות הנ"ל וכל ההפרשים יזקפו‬
‫כהוצאת ריבית לדו"ח רווח והפסד‪.‬‬

‫(‪ )2‬רווח השנה‪:‬‬

‫שערוך התחייבות בגין אופציות‪:‬‬
‫התחייבות ל‪)57,851( 1.1.12 -‬‬
‫(‪)5,785‬‬ ‫שיערוך‬
‫(‪70,000 / 1.1 = )63,636‬‬ ‫י‪.‬ס ‪31.12.12‬‬

‫‪5,785‬‬ ‫ח‪ .‬הוצאות מימון‬

‫‪5,785‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין אופציות מכר‬

‫סה"כ רווח השנה‪:‬‬

‫‪300,000‬‬ ‫נתון‬
‫הוצאות שיערוך (‪)5,785‬‬
‫‪294,215‬‬

‫(‪ )3‬דיבידנד שהוכרז ‪:1.2.13‬‬

‫‪ IAS 10‬העוסק באירועים לאחר תאריך המאזן קובע כי הכרזת דיבידנד לאחר תאריך המאזן אך‬
‫עד החתימה על הדוחות הכספיים לא נחשבת אירוע מחייב התאמה ולכן היא תקבל ביטוי רק‬
‫בדוחות הכספיים של השנה שבה יוכרז הדיבידנד‪ .‬יחד עם זאת יש לתת ביאור כבר בדוחות‬
‫הכספיים של השנה הנוכחית לגבי סכום הדיבידנד שהוכרז לאחר תאריך המאזן אך עד החתימה‬
‫על הדוחות הכספיים‪.‬‬

‫‪100,000‬‬ ‫ח‪ .‬דיבידנד שהוכרז‬

‫‪100,000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬
 ‫(‪ )4‬מימוש אופציות ‪:31.12.13‬‬
‫שיערוך התחייבות‪:‬‬ ‫‪.I‬‬
‫(‪)63,636‬‬ ‫י‪.‬פ ‪1.1.13‬‬
‫(‪P.N )6,364‬‬ ‫שיערוך‬
‫(‪)70,000‬‬ ‫י‪.‬ס ‪31.12.13‬‬

‫‪6,364‬‬ ‫ח‪ .‬הוצאות מימון‬

‫‪6,364‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין אופציות מכר‬

‫פקודת המימוש‪:‬‬ ‫‪.II‬‬

‫‪70,000‬‬ ‫‪ .1‬ח‪ .‬התחייבות בגין אופציות מכר‬
‫‪70,000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪P.N‬‬ ‫‪37,851‬‬ ‫‪ .2‬ח‪ .‬הון עצמי – מניות באוצר‬

‫‪20,000‬‬ ‫ח‪ .‬הון עצמי – תקבולים ע"ח אופציות מכר‬
‫‪57,851‬‬ ‫ז‪ .‬הון מניות – קרן הון בגין אופציות מכר‬

‫מסקנה‪:‬‬
‫בעקבות מימוש אופציות המכר ההון העצמי של החברה לא השתנה שכן כבר בתאריך הנפקת האופציות‬
‫ההון העצמי קטן בהפרש שבין הסכום של המחוייבות בגין אופציית המכר לסכום שהחברה קיבלה בגין‬
‫התקבולים ע"ח אופציות‪.‬‬

‫(‪ )5‬רווח השנה‪:‬‬

‫‪100,000‬‬ ‫נתון‬
‫(‪)6,364‬‬ ‫הוצאות שיערוך‬
‫‪93,636‬‬

‫נדרש ‪:2‬‬
‫תנועה בחשבון השקעה בספרי חברה א'‪:‬‬
‫באופציות‬ ‫במניות ב'‬
‫‪17,400‬‬ ‫(‪384,546 )1‬‬ ‫י‪.‬פ ל‪31.12.12 -‬‬
‫‪-‬‬ ‫(‪)40,000( )2‬‬ ‫דיבידנד ‪1.2.13‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪37,454‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫רווחי אקוויטי‬
‫‪11,600‬‬ ‫‪-‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫שיערוך אופציות‬
‫(‪)29,000‬‬ ‫(‪)11,500‬‬ ‫מימוש אופציות ‪)5( 31.12.12‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪370,500‬‬ ‫י‪.‬ס ל‪31.12.12 -‬‬
 ‫(‪ – 31.12.12 )1‬שיחזור יתרות‪:‬‬
‫אופציות‪:‬‬ ‫חשבון השקעה‪:‬‬
‫‪3*5,800=17,400‬‬ ‫שווי הוגן‬ ‫חלקי באקוויטי ‪40%*]856364–20000[ = 334,546‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫מוניטין‬
‫ההשקעה באופציות מהווה נגזר‬ ‫‪384546‬‬
‫ולכן היא תוצג לפי שווי הוגן‪.‬‬

‫(‪ )2‬דיבידנד ‪:1.2.13‬‬

‫‪40% * 100,000 =40,000‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪40% * 100,000 =40,000‬‬ ‫ז‪ .‬השקעה בחברה כלולה‬

‫(‪ )3‬רווחי אקוויטי‪:‬‬

‫חלקי ברווח‪93,636 * 40% = 37,454 :‬‬

‫‪37,454‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה בחברה כלולה‬

‫‪37,454‬‬ ‫ז‪ .‬רווחי אקוויטי‬

‫(‪ )4‬שיערוך אופציות‪:‬‬

‫עושים ערך פנימי מכיוון שלא נתון שווי הוגן‬ ‫‪)7 – 2( * 5,800 = 29,000‬‬ ‫שווי הוגן‬
‫‪17,400‬‬ ‫רשום‬
‫‪11,600‬‬

‫‪11,600‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באופציות‬

‫‪11,600‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסות מימון‬

‫‪40000-5800=38%‬‬ ‫(‪ - 31.12.13 )5‬מימוש אופציות‪:‬‬

‫‪100000-10000‬‬

‫השקעה "אחרי"‬ ‫השקעה "לפני"‬

‫‪850,000‬‬ ‫‪850,000‬‬ ‫אקוויטי ‪31.12.13‬‬
‫‪-‬‬ ‫(‪)20,000‬‬ ‫תוספת מימוש אופציות‬
‫‪850,000‬‬ ‫‪830,000‬‬
‫‪38%‬‬ ‫‪40%‬‬
‫‪323,000‬‬ ‫‪332,000‬‬
‫יתרת הפרש מקורי‪:‬‬
‫‪50,000 * 38% / 40% = 47,500‬‬ ‫‪50,000‬‬ ‫מוניטין‬
‫‪370,500‬‬ ‫‪382,000‬‬
‫(‪)11,500‬‬
 ‫‪5,800 * 7 = 40,600‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪11,500‬‬ ‫ז‪ .‬השקעה בחברה כלולה‬
‫‪29,000‬‬ ‫ז‪ .‬השקעה באופציות‬
‫‪P.N‬‬ ‫‪100‬‬ ‫ז‪ .‬רווח הון‬

‫נדרש ‪:3‬‬
‫במקום (‪ )4‬מימוש אופציות ‪ 31.12.13‬בנדרש ‪:1‬‬
‫‪20,000‬‬ ‫ח‪ .‬הון עצמי – תקבולים ע"ח אופציות מכר‬
‫‪57,851‬‬ ‫ז‪ .‬הון מניות – קרן הון בגין אופציות מכר‬
‫‪70,000‬‬ ‫ח‪ .‬התחייבות בגין אופציות מכר‬
‫‪P.N‬‬ ‫‪32,149‬‬ ‫ז‪ .‬פרמיה‬

‫נדרש ‪:4‬‬
‫‪ IAS 32‬קובע כי במקרה של סילוק נטו במזומן האופציות לא מהוות מכשיר הוני אלא התחייבות פיננסית‬
‫שהיא נגזר ולכן מטופלת לפי שווי הוגן דרך דו"ח רווח והפסד‪.‬‬

‫פקודות יומן בספרי חברה ב'‪:‬‬

‫‪:1.1.12‬‬
‫‪20,000‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪20,000‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין אופציית מכר‬

‫‪:31.12.12‬‬
‫‪30,000 – 20,000 = 10,000‬‬ ‫ח‪ .‬הוצאות מימון‬
‫‪10,000‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין אופציות מכר‬

‫‪:30.12.13‬‬
‫‪])7 – 2( * 10,000[ – 30,000 = 20,000‬‬ ‫ח‪ .‬הוצאות מימון‬
‫‪20,000‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין אופציות מכר‬

‫‪:31.12.13‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫ח‪ .‬התחייבות בגין אופציות מכר‬
‫‪50,000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫נדרש ‪:5‬‬
‫כל הפקודות למעט הפקודה האחרונה זהות לנדרש ‪.4‬‬

‫‪:31.12.13‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫ח‪ .‬התחייבות בגין אופציות מכר‬
‫‪]10,000 * )7- 2([ / 2 = 25,000‬‬ ‫ז‪ .‬הון מניות‬
‫‪P.N‬‬ ‫‪25,000‬‬ ‫ז‪ .‬פרמיה‬
 ‫כשלחברה יש התחייבות למסור או לקבל מכשיר הוני של עצמה‬

‫סילוק במניות‬ ‫סילוק במזומן‬

‫סילוק ברוטו‬ ‫סילוק נטו‬
‫התחייבות פיננסית‬
‫תוספת מימוש‬ ‫תוספת מימוש‬ ‫התחייבות פיננסית‬
‫קבועה‬ ‫משתנה (צמודה)‬

‫מכשיר הוני‬ ‫התחייבות פיננסית‬

‫נדרש ‪:6‬‬
‫כאשר חברה מנפיקה אופציות מכר עולות שתי שאלות חשבונאיות‪:‬‬
‫א‪ .‬האם התקבולים ע"ח אופציות הן רכיב הוני או התחייבות פיננסית‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם יש לפתוח כבר בתאריך ההנפקה התחייבות בגין המחוייבות של החברה לתשלום עתידי‬
‫של תוספת מימוש כנגד הקטנת ההון העצמי‪.‬‬

‫במקרה שלפנינו אופציות המכר הונפקו עם חלופות סילוק‪ .‬חלופות סילוק מאפשרות לבחור בתאריך‬
‫המימוש כיצד יתבצע הסילוק של האופציות נטו במזומן‪ ,‬נטו במניות או סילוק פיזי ברוטו‪ .‬חלופות סילוק‬
‫יכולות להינתן לחברה המנפיקה או למשקיע וזאת בהתאם לתנאי ההנפקה‪ .‬התקן קובע כי אם קיימת‬
‫חלופת סילוק‪ ,‬אזי האופציות מהוות התחייבות פיננסית אשר תוצג עפ"י שווי הוגן כאמור בנדרשים ‪ 4‬ו‪-‬‬
‫‪ ,5‬יחד עם זאת אם אחת מחלופות הסילוק מתייחסת לחלופת סילוק פיזי ברוטו אזי בנוסף לרישום‬
‫ההתחייבות הפיננסית בגין אופציות מכר יש לרשום גם התחייבות בגין המחוייבות העתידית לשלם‬
‫למשקיע תוספת מימוש כנגד הקטנת ההון העצמי כאמור בנדרש ‪.1‬‬

‫מכאן שבמקרה שלפנינו המזומן שהתקבל עבור הנפקת האופציות ירשם כנגד יצירת התחייבות פיננסית‬
‫ובנוסף החברה תפתח התחייבות נוספת בגין המחוייבות העתידית לתשלום של תוספת מימוש וזאת‬
‫כנגד הקטנת ההון העצמי‪.‬‬

‫פקודות יומן בספרי חברה ב'‪:‬‬

‫‪:1.1.12‬‬
‫‪20,000‬‬ ‫‪ .1‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪20,000‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין אופציית מכר‬

‫‪70,000 / 1.1 ^ 2 = 57,851‬‬ ‫‪ .2‬ח‪ .‬הון עצמי – קרן הון בגין אופציית מכר‬
‫‪57,851‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין אופציית מכר‬

‫‪:31.12.12‬‬
‫‪10,000‬‬ ‫‪ .3‬ח‪ .‬הוצאות מימון‬
‫‪10,000‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין אופציית מכר‬
 ‫‪5,785‬‬ ‫‪ .4‬ח‪ .‬הוצאות מימון‬
‫‪5,785‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין אופציית מכר‬

‫‪:30.12.13‬‬
‫‪20,000‬‬ ‫‪ .5‬ח‪ .‬הוצאות מימון‬
‫‪20,000‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין אופציית מכר‬

‫‪6,364‬‬ ‫‪ .6‬ח‪ .‬הוצאות מימון‬

‫‪6,364‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין אופציית מכר‬

‫‪ – 31.12.13‬מימוש‪:‬‬
‫סילוק נטו במזומן‪:‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫‪ .7‬ח‪ .‬התחייבות בגין אופציית מכר‬
‫‪50,000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪70,000‬‬ ‫‪ .8‬ח‪ .‬התחייבות בגין אופציית מכר‬

‫‪57,851‬‬ ‫ז‪ .‬הון עצמי – קרן הון בגין אופציית מכר‬
‫‪P.N‬‬ ‫‪12,149‬‬ ‫ז‪ .‬פרמיה‬

‫סילוק נטו במניות‪:‬‬

‫‪50,000‬‬ ‫‪ .9‬ח‪ .‬התחייבות בגין אופציית מכר‬
‫‪25,000‬‬ ‫ז‪ .‬הון מניות רגילות‬
‫‪P.N‬‬ ‫‪25,000‬‬ ‫ז‪ .‬פרמיה‬

‫‪70,000‬‬ ‫‪ .10‬ח‪ .‬התחייבות בגין אופציית מכר‬

‫‪57,851‬‬ ‫ז‪ .‬הון עצמי – קרן הון בגין אופציית מכר‬
‫‪P.N‬‬ ‫‪12,149‬‬ ‫ז‪ .‬פרמיה‬

‫סילוק פיזי ברוטו‪:‬‬

‫‪70,000‬‬ ‫‪ .11‬ח‪ .‬התחייבות בגין אופציית מכר‬
‫‪70,000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪50,000‬‬ ‫‪ .12‬ח‪ .‬התחייבות בגין אופציית מכר‬

‫‪57,851‬‬ ‫ז‪ .‬הון עצמי – קרן הון בגין אופציית מכר‬
‫‪7,851‬‬ ‫ח‪ .‬מניות באוצר‬
 ‫‪16.11.10‬‬

‫הטיפול החשבונאי באג"ח להמרה לא צמוד‬

‫אג"ח להמרה‬

‫אופצייה למניות‬ ‫אג"ח‬

‫מכשיר הוני‬ ‫התחייבות פיננסית‬

‫לפי סכום קבוע‬ ‫ריבית אפקטיבית‬

‫‪  XX‬היוון תשלומים עתידיים בריבית שוק מתאימה‬ ‫אג"ח‬

‫‪P.N. XX‬‬ ‫אופצייה למנייה‬
‫‪XX‬‬ ‫שווי כולל אג"ח להמרה‬

‫יחסי המרה‪:‬‬
‫(מרכיב ההטבה‪*)1+‬יחס מקורי ‪1 :‬‬ ‫אופצייה‪:‬‬
‫‪1:‬‬ ‫יחס מקורי‬ ‫אג"ח להמרה‪:‬‬
‫(מרכיב ההטבה‪)1+‬‬

‫דוגמא – הטיפול באג"ח להמרה לא צמוד‪:‬‬

‫‪2.1.12‬‬ ‫‪1.7.12‬‬ ‫‪31.12.12‬‬ ‫‪31.12.13‬‬ ‫‪31.12.14‬‬

‫הנפקת אג"ח להמרה לא‬ ‫המרה של‬ ‫שינוי יחס‬ ‫ריבית‬ ‫פירעון אג"ח‬
‫צמוד‪ 100000 ,‬ערך נקוב‪,‬‬ ‫‪ 20000‬ש"ח‬ ‫המרה ‪1:18‬‬ ‫ריבית‬
‫תמורת ‪ ,103000‬ריבית לא‬ ‫ערך נקוב‬
‫צמודה ‪5%‬‬ ‫אג"ח להמרה‬
‫שיעור היוון שוק ‪7%‬‬
‫הוצאות הנפקה ‪2698‬‬
 ‫נדרש ‪:1‬‬
‫דו"ח על השינויים בהון העצמי‪:‬‬
‫סה"כ‬ ‫קרן הון‬ ‫תקבולים על חשבון‬ ‫עודפים‬ ‫פרמייה‬ ‫הון מניות‬
‫אופציות להמרה‬ ‫רגילות‬
‫‪300000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪200000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪100000‬‬ ‫י‪.‬פ‪1.1.12 .‬‬
‫‪8033‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪8033‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫הנפקת אג"ח‬
‫להמרה‬
‫‪27178‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)1607‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪27785‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫המרת אג"ח‬
‫להמרה‬
‫‪8000‬‬ ‫‪8000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫שינוי יחס המרה (‪)3‬‬
‫‪120000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪120000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫רווח לשנת ‪2012‬‬
‫‪463211‬‬ ‫‪8000‬‬ ‫‪6426‬‬ ‫‪320000‬‬ ‫‪27785‬‬ ‫‪101000‬‬ ‫י‪.‬ס‪31.12.12 .‬‬

‫(‪ – 2.1.12 )1‬הנפקת אג"ח להמרה‪:‬‬

‫‪94751‬‬ ‫אג"ח רגיל*‬
‫‪P.N.‬‬ ‫‪8249‬‬ ‫אופציות המרה‬
‫‪103000‬‬
‫*‬

‫‪2.1.12‬‬ ‫‪31.12.12‬‬ ‫‪31.12.13‬‬ ‫‪31.12.14‬‬

‫‪5000‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪5000‬‬
‫‪100000‬‬

‫‪94751=PV  FV=100000, n=3, r=7%, PMT=5000‬‬

‫ייחוס הוצאות הנפקה‪:‬‬

‫(‪2698*94751/103000=)2482‬‬ ‫אג"ח רגיל‬
‫אופציית ההמרה (‪2698*8249/103000= )216‬‬
‫(‪)2698‬‬

‫‪ 32 IAS‬קובע כי יש להקצות את הוצאות ההנפקה לרכיבים השונים בהתאם ליחס הקצאת‬

‫התמורה‪.‬‬

‫סה"כ‪:‬‬
‫‪94751-2482=92269‬‬ ‫אג"ח רגיל‬
‫‪8249-216=8033‬‬ ‫אופציית המרה‬
‫‪103000-2698=100302‬‬

‫‪100302‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬

‫‪  92269‬יטופל לפי שיטת הריבית האפקטיבית‬ ‫ז‪ .‬אג"ח נטו‬
‫‪  8033‬ישאר סטטי‬ ‫ז‪ .‬הון עצמי – תקבולים על חשבון אופציות המרה‬
 ‫להלן כללי הטיפול החשבונאי ברכיבים השונים של האג"ח להמרה‪:‬‬
‫א – לגבי המרכיב של ההתחייבות (האג"ח הרגיל) – יש ליישם את שיטת הריבית האפקטיבית ולהציג‬
‫בכל תקופת חתך את האג"ח בסכום של הקרן המשוערכת בתוספת יתרת פרמייה או ניכיון‪.‬‬
‫כדי ליישם את שיטת הריבית בדוגמא שלפנינו‪ ,‬יש לחשב את הריבית האפקטיבית הגלומה בהנפקת‬
‫האג"ח כולל הוצאות הנפקה‪.‬‬

‫‪i=8%  PMT=5000, n=3, FV=100000, PV=92269‬‬ ‫חישוב ריבית אפקטיבית כולל הוצאות הנפקה‪:‬‬

‫ב – לגבי התקבולים בגין אופציית המרה – הסכום נשאר קבוע שכן מדובר ברכיב הוני‪.‬‬

‫(‪ – 1.7.12 )2‬המרת ‪ 20000‬ערך נקוב אג"ח להמרה‪:‬‬

‫בעת ההמרה של האג"ח המשקיע מוותר על קרן האג"ח‪ ,‬מוותר על הריבית שנצברה עד תאריך‬
‫ההמרה‪ ,‬מוותר על אופציית ההמרה‪ ,‬לעיתים הוא משלם תוספת מימוש ובתמורה לכל אלה הוא‬
‫מקבל מניות‪.‬‬
‫מבחינת החברה המנפיקה יש לרשום פקודת יומן אשר תימחק את יתרת האג"ח נטו‪ ,‬תימחק את‬
‫יתרת הריבית לשלם‪ ,‬תירשום את המזומנים שהתקבלו בגין תוספת המימוש‪ ,‬תימחק את‬
‫התקבולים על חשבון אופציית ההמרה ותירשום את הון המניות שהונפק‪ .‬הפקודה תתאזן כ –‬
‫‪ P.N.‬כנגד סעיף פרמייה על מניות‪.‬‬

‫‪20%*93388=18678‬‬ ‫ח‪ .‬אג"ח נטו*‬

‫‪1/2*20%*5000=500‬‬
‫‪20%*8033=1607‬‬
‫‪8*20000/20=8000‬‬
‫‪20000/20=1000‬‬
‫‪P.N. 27785‬‬
‫ח‪ .‬ריבית לשלם‬
‫ח‪ .‬תקבולים על חשבון אופציית המרה‬
‫ח‪ .‬מזומן‬
‫ז‪ .‬הון מניות רגילות‬
‫ז‪ .‬פרמייה‬

‫‪2.1.12‬‬ ‫‪1.7.12‬‬ ‫‪31.12.12‬‬ ‫‪31.12.13‬‬ ‫‪31.12.14‬‬

‫‪5000‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪5000‬‬
‫‪100000‬‬

‫‪92269*1.08^0.5=95888‬‬

‫אג"ח נטו‬ ‫ריבית לשלם‬

‫‪93388‬‬ ‫‪1/2*5000=2500‬‬

‫(‪ – 31.12.12 )3‬שינוי יחס המרה‪:‬‬

‫‪ 32 IAS‬קובע כי אם חברה משנה את יחס ההמרה של אג"ח או אופציות על מנת לעודד‬
‫משקיעים להמיר את ניירות הערך למניות‪ ,‬על מנת לפצות אותם על ירידה במחיר המנייה או‬
‫מכל סיבה אחרת‪ ,‬אזי יש לחשב את ההטבה שניתנה למשקיעים ולרשום אותה כהוצאה בספרי‬
‫החברה עפ"י פקודת היומן הבאה‪:‬‬

‫ח‪ .‬הוצאות מימון‬

‫ז‪ .‬קרן הון‬

‫יש לציין כי בניגוד לחלוקת מניות הטבה אשר פוגעת במשקיע לא בשל תנאי שוק אלא בשל‬
‫החלטה להקטין את ערך המנייה באופן מלאכותי‪ ,‬ולכן מובטחת למשקיע הגנה ע"י שינוי יחס‬
‫מימוש‪ ,‬הרי שבמקרה שלפנינו‪ ,‬ההחלטה לשנות את יחס ההמרה באה לענות על אינטרס של‬
‫החברה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬החברה לא חייבת לפצות את המשקיעים בגין ירידה במחיר המנייה‬
‫שלא נגרמה באופן מלאכותי‪ ,‬אלא היא עושה זאת משיקוליה הפרטיים‪.‬‬

‫חישוב הטבה ב – ‪:31.12.12‬‬

‫שווי הוגן מניות פוטנציאליות‪:‬‬
‫‪80000/18*18=80000‬‬ ‫"אחרי" שינוי יחס המרה‬
‫‪80000/20*18=72000‬‬ ‫"לפני" שינוי יחס המרה‬
‫‪ 8000‬שווי הוגן מנייה ל – ‪( 31.12.12‬נתון ‪)5‬‬

‫‪8000‬‬ ‫ח‪ .‬הוצאות מימון‬

‫‪8000‬‬ ‫ז‪ .‬קרן הון‬

‫נדרש ‪:2‬‬
‫אם אג"ח להמרה פקע מבלי שהומר‪ ,‬החברה המנפיקה תרשום את פקודות היומן הבאות‪:‬‬

‫‪80000‬‬ ‫‪ .1‬ח‪ .‬אג"ח‬

‫‪80000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪6426‬‬ ‫‪ .2‬ח‪ .‬הון עצמי – תקבולים על חשבון אופציות המרה‬

‫‪6426‬‬ ‫ז‪ .‬פרמייה‬

‫נדרש ‪:3‬‬

‫‪2.1.12‬‬ ‫‪31.12.12‬‬ ‫‪31.12.13‬‬ ‫‪31.12.14‬‬

‫‪1.7.13‬‬ ‫‪1.10.13‬‬
‫החברה רוכשת‬ ‫החברה מוכרת‬
‫חזרה אג"ח להמרה‬ ‫חזרה אג"ח‬
‫‪85000‬‬ ‫בשוק ‪90000‬‬
‫ב – ‪ 1.7.13‬החברה למעשה מבצעת רכישה בחזרה של האג"ח להמרה‪ 32 IAS .‬קובע כי גם במקרה של‬
‫רכישת אג"ח להמרה בחזרה‪ ,‬יש להקצות את התמורה ששולמה עבור האג"ח להמרה לשני רכיבים –‬
‫תשלום עבור האג"ח הרגיל ותשלום עבור אופציית ההמרה‪.‬‬
‫הקצאת התמורה בין הרכיבים תתבצע בעיקביות לפיצול התמורה בתאריך ההנפקה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬יש לחשב‬
‫את התמורה ששולמה על האג"ח הרגיל לפי ערך נוכחי של תזרים המזומנים הצפוי מהאג"ח‪ ,‬מהוון עפ"י‬
‫ריבית השוק הנהוגה בתאריך הרכישה בחזרה ואילו התשלום עבור אופציית ההמרה יתקבל כ – ‪. P.N.‬‬

‫‪ – 1.7.13‬רכישה בחזרה של האג"ח להמרה‪:‬‬

‫הקצאת התמורה‪:‬‬
‫‪76624‬‬ ‫אג"ח רגיל*‬
‫‪P.N. 8376‬‬ ‫אופציית המרה‬
‫‪85000‬‬

‫*אג"ח רגיל‪:‬‬

‫‪1.7.13‬‬ ‫‪31.12.13‬‬ ‫‪31.12.14‬‬

‫‪4000‬‬ ‫‪4000‬‬
‫‪80000‬‬

‫‪4000 + 84000 =76624‬‬

‫‪1.1^0.5 1.1^1.5‬‬

‫א – הטיפול ברכישת האג"ח ה"רגיל"‪:‬‬

‫‪76691‬‬ ‫ח‪ .‬אג"ח נטו*‬
‫‪2000‬‬ ‫ח‪ .‬ריבית לשלם‬
‫‪76624‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬
‫‪2067‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסות מימון – רווח מפידיון מוקדם‬

‫*אג"ח נטו‪:‬‬
‫‪4000 + 84000 =78691‬‬
‫‪1.08^0.5 1.08^1.5‬‬

‫אג"ח נטו‬ ‫ריבית לשלם‬

‫‪76691‬‬ ‫‪1/2*4000=2000‬‬

‫ב – הטיפול ברכישת אופציית ההמרה‪:‬‬

‫‪ 32 IAS‬קובע כי התמורה ששולמה עבור אופציית ההמרה תיזקף להון העצמי תחת הכותרת "אופציית‬
‫המרה באוצר"‪.‬‬
 ‫‪8376‬‬ ‫ח‪ .‬הון עצמי – אופציית המרה באוצר‬
‫‪8376‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫דו"ח על השינויים בהון העצמי‪:‬‬

‫סה"כ‬ ‫אופציית המרה‬ ‫תקבולים על חשבון‬ ‫הון מניות רגילות ‪...‬‬
‫באוצר‬ ‫אופציות המרה‬
‫(‪)8376‬‬ ‫(‪)8376‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫רכישה בחזרה‬
‫של אג"ח להמרה‬

‫‪ – 1.10.13‬מכירה חזרה של אג"ח להמרה‪:‬‬

‫בעת המכירה של האג"ח להמרה בשוק הפתוח‪ ,‬החברה למעשה מבצעת הנפקה מחדש של האג"ח‬
‫להמרה‪ ,‬גם במקרה הנ"ל יש להפריד את התמורה שהתקבלה במכירה לאג"ח רגיל ולאופציית המרה‪.‬‬

‫הקצאת התמורה‪:‬‬
‫‪77624‬‬ ‫אג"ח נטו (כולל ריבית)*‬
‫‪P.N.‬‬ ‫‪12376‬‬ ‫אופציית המרה‬
‫‪90000‬‬

‫*אג"ח נטו‪:‬‬
‫*‬

‫‪1.10.13‬‬ ‫‪31.12.13‬‬ ‫‪31.12.14‬‬

‫‪4000‬‬ ‫‪4000‬‬
‫‪80000‬‬

‫‪4000 + 84000 =77624‬‬

‫‪1.1^0.25 1.1^1.25‬‬

‫אג"ח נטו‬ ‫ריבית לשלם‬

‫‪74624‬‬ ‫‪3/4*4000=3000‬‬

‫א – הטיפול במכירת האג"ח ה"רגיל"‪:‬‬

‫‪77624‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪74624‬‬ ‫ז‪ .‬אג"ח נטו‬
‫ז‪ .‬ריבית לשלם ‪3000‬‬

‫ב – הטיפול במכירת אופציית ההמרה‪:‬‬

‫‪12376‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪8376‬‬ ‫ז‪ .‬הון עצמי – אופציית המרה באוצר‬
‫‪P.N. 4000‬‬ ‫ז‪ .‬הון עצמי – תקבולים על חשבון אופציית המרה‬
 ‫בשנת ‪ ,2013‬בדו"ח על השינויים בהון העצמי תהיה עמודה נוספת בשם "אופציית המרה באוצר"‪,‬‬
‫עמודה זו תתאפס ב – ‪ ,1.10.13‬מנגד עמודת "תקבולים על חשבון אופציית המרה" תגדל ב – ‪4000‬‬
‫ש"ח ותעמוד בסוף השנה על ‪.10426‬‬

‫שאלה ‪:)25%( 1‬‬

‫‪1.1.12‬‬ ‫‪1.7.12‬‬ ‫‪1.10.12‬‬ ‫‪1.11.12‬‬ ‫‪31.12.12‬‬

‫א'‬ ‫חברה ב' מנפיקה‬ ‫חברה א' רוכשת ‪ 40000‬ערך‬ ‫חברה ב' מנפיקה‬ ‫הומרו מחצית‬
‫‪ 40%‬רכישה‬ ‫‪ 200000‬ערך נקוב‬ ‫נקוב אג"ח להמרה של חברה ב'‬ ‫מניות הטבה ‪20%‬‬ ‫מהאג"ח‪ ,‬חברה‬
‫ב'‬ ‫אג"ח להמרה‬ ‫– מסווג כזמין למכירה‬ ‫‪20+4=40%‬‬ ‫א' המירה‬
‫‪50+10‬‬ ‫‪ 36000‬ערך‬
‫נקוב‬

‫שיעור המס ‪25%‬‬

‫ספרי המשקיע באג"ח להמרה‪:‬‬

‫אג"ח להמרה‬

‫אופצייה‬ ‫אג"ח רגיל‬

‫נגזר‬ ‫זמין למכירה‬ ‫מוחזק למסחר‬

‫שווי הוגן לרו"ה‬ ‫‪ – 1‬ריבית אפקטיבית‬ ‫שווי הוגן לרו"ה‬

‫‪ – 2‬שיערוך לקרן הון‬

‫טיפול חשבונאי בנכסים פיננסים‬

‫אחרים (הלוואות וחייבים)‬ ‫זמין למכירה‬ ‫מוחזק לפידיון‬ ‫שווי הוגן לרו"ה‬

‫מוחזקים למסחר‪:‬‬
‫‪ – 1‬מוחזקים לטווח קצר‬
‫‪ – 2‬חלק מתוך השקעות טווח קצר‬
‫‪ – 3‬נגזר‬
 ‫הקצאת התמורות‪:‬‬
‫‪P.N. XX‬‬ ‫אג"ח רגיל‬
‫‪  XX‬נמצא לפי שווי הוגן אופצייה‬ ‫אופציית המרה‬
‫‪XX‬‬ ‫סה"כ התמורה‬

‫‪ 39 IAS‬מפריד את ההשקעות בנכסים פיננסים לארבעה קבוצות‪:‬‬

‫‪ .1‬שווי הוגן דרך דו"ח רו"ה – קבוצה זו כוללת השקעות מוחזקות למסחר ונגזרים‪.‬‬
‫‪ .2‬זמינים למכירה‪.‬‬
‫‪ .3‬מוחזקים עד יום הפידיון‪.‬‬
‫‪ .4‬הלוואות וחייבים – קבוצה זו כוללת השקעות באג"ח לא סחיר והשקעה במניות שלא ניתן לאמוד‬
‫את שווין ההוגן‪.‬‬

‫‪ 32 IAS‬קובע כי השקעה באג"ח להמרה מהווה השקעה במכשיר פיננסי מורכב אשר יש לפצל אותה‬
‫לשני רכיבים – השקעה באג"ח רגיל והשקעה באופציית המרה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬טכניקת הפיצול שונה‬
‫מהחברה המנפיקה‪ ,‬שכן ‪ 32 IAS‬קובע כי תחילה יש להפריד מהתמורה ששולמה את השווי ההוגן של‬
‫ההשקעה בנגזר (באופציית ההמרה) ולאחר מכן לחשב כ – ‪ P.N.‬את החלק המתייחס להשקעה באג"ח‬
‫הרגיל‪.‬‬
‫הסיבה לכך היא‪ ,‬מתן עדיפות למכשיר פיננסי אשר נמדד בשווי הוגן דרך דו"ח רו"ה על פני המכשיר‬
‫הפיננסי אשר אומנם נמדד בשווי הוגן אבל הפרשי השיערוך נזקפים לקרן הון‪.‬‬
‫לאחר הפיצול‪ ,‬אופציית ההמרה תוצג עפ"י שווי הוגן דרך דו"ח רו"ה ואילו האג"ח יטופל כהשקעה זמינה‬
‫למכירה או כהשקעה מוחזקת למסחר‪.‬‬

‫יצויין כי ההשקעה באג"ח הרגיל לא יכולה להיות מסווגת כמוחזקת לפידיון שכן רכישת מכשיר פיננסי עם‬
‫אופציית ההמרה עומדת בסתירה לסיווג הנ"ל‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬משקיע לא יסכים לשלם על אופציית‬
‫המרה אם מטרתו היא להחזיק באג"ח עד תאריך הפירעון של הקרן‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬אם ההשקעה באג"ח מסווגת כמוחזקת למסחר‪ ,‬אזי אין תועלת בהפרדת ההשקעה לשני‬
‫הרכיבים הנ"ל‪ ,‬שכן גם ההשקעה באג"ח הרגיל וגם ההשקעה באופציית ההמרה יטופלו עפ"י שווי הוגן‬
‫דרך דו"ח רו"ה‪.‬‬

‫תנועה בחשבונות השקעה א' ‪ ‬ב' לשנת ‪:2012‬‬

‫קרן הון‬ ‫השקעה‬ ‫ריבית‬ ‫השקעה השקעה באג"ח‬
‫באופציית המרה‬ ‫לקבל‬ ‫זמין למכירה‬ ‫במניות‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪200000 )1‬‬ ‫רכישה ‪1.1.12‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫הנפקת אג"ח להמרה – חברה ב'‬
‫‪---‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪41996‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫השקעה באג"ח להמרה‬
‫‪---‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫שיערוך השקעה באופציות‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪700‬‬ ‫(‪)176‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)5‬‬ ‫הכנסות מימון משיערוך אג"ח‬
‫שיערוך השקעה באג"ח לפי שווי הוגן (‪)6‬‬
 ‫(‪ )1‬רכישה ‪:1.1.12‬‬
‫‪200000‬‬ ‫תמורה‬
‫אקוויטי נרכש ‪300000*40%=120000‬‬
‫‪80000‬‬ ‫מוניטין‬

‫‪200000‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה בחברה כלולה‬

‫‪200000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫(‪ )2‬הנפקת אג"ח להמרה – חברה ב'‪:‬‬

‫הנפקת האג"ח להמרה ע"י חברה ב' גרמה לחברה ב' לרשום בספריה את הפקודה הבאה‪:‬‬
‫ח‪ .‬מזומן‬
‫ז‪ .‬אג"ח‬
‫ז‪ .‬הון עצמי – תקבולים על חשבון אופציות להמרה‬

‫השאלה הנשאלת הינה האם להנפקת האג"ח להמרה ע"י חברה ב' יש השפעה על חשבון‬
‫ההשקעה בספרי חברה א'‪ .‬התשובה היא שאין כל השפעה וזאת מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬לעניין מרכיב האג"ח הרגיל אין כל השפעה על חשבון ההשקעה שכן מדובר בקבלת מזומן‬
‫כנגד התחייבות בדיוק כמו קבלת הלוואה מהבנק או הנפקת אג"ח רגיל‪.‬‬
‫‪ .2‬לעניין מרכיב התקבולים על חשבון אופציות המרה יש לראות אותם כמו תקבולים על חשבון‬
‫אופציות רגילות‪ .‬בשני המקרים קובע התקן כי יש לקחת בחשבון את האופציות רק לעניין‬
‫הקביעה האם יש לחברה השפעה מהותית או שליטה וזאת לעניין קביעת אופן הטיפול‬
‫החשבונאי (שווי מאזני‪ ,‬איחוד)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לעניין רישום ההשקעה בספרים לפי השיטה‬
‫שנקבעה כאמור לעיל‪ ,‬יש להתעלם מהתקבולים על חשבון אופציות המרה בחישוב סך‬
‫האקוויטי של המוחזקת וכן יש להתעלם מדילול אפשרי כתוצאה מהמרתן (כלומר‪ ,‬יש לקחת‬
‫בחשבון את שיעור ההחזקה בפועל)‪.‬‬

‫(‪ – 1.10.12 )3‬השקעה באג"ח להמרה‪:‬‬

‫הקצאת התמורה‪:‬‬
‫‪  0.125*40000=5000‬שווי הוגן לרו"ה‬ ‫אופציית המרה‬
‫‪  P.N. 42696‬ריבית אפקטיבית ‪ +‬שיערוך לקרן הון‬ ‫אג"ח רגיל‬
‫‪47696‬‬

‫חישוב ריבית גלומה באג"ח‪:‬‬

‫*‬

‫‪1.7.12‬‬ ‫‪1.10.12‬‬ ‫‪1.7.13‬‬ ‫‪1.7.14‬‬ ‫‪1.7.15‬‬

‫ריבית גלומה = ‪5%‬‬

 ‫‪5000‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באופציית המרה‬
‫‪42696-700=41996‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באג"ח‬
‫‪1/4*2800=700‬‬ ‫ח‪ .‬ריבית לקבל‬
‫‪47696‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫הערה‪ :‬אם ישנן עלויות רכישה על האג"ח להמרה‪ ,‬אזי יש להקצות אותן לאג"ח נטו ולהשקעה‬
‫באופציית המרה עפ"י יחס הפיצול של התמורה ששולמה כפי שחושב לעיל‪.‬‬

‫חישוב שינוי יחס המרה בעיקבות הנפקת מניות ההטבה בחברה ב'‪:‬‬
‫‪1 : 10‬‬
‫‪1:‬‬ ‫‪10‬‬
‫מרכיב ההטבה ‪1 + 20%‬‬

‫‪1 : 8.333‬‬

‫המרה ‪:31.12.12‬‬
‫‪4320‬‬ ‫‪36000 + 24000 = 39.333%‬‬
‫‪8.333‬‬
‫‪12000‬‬ ‫‪100000 + 60000‬‬
‫‪8.333‬‬

‫(‪ – 31.12.12 )4‬שיערוך השקעה באופציות‪:‬‬

‫‪0.2*40000=8000‬‬ ‫שווי הוגן‬
‫‪5000‬‬ ‫רשום‬
‫‪3000‬‬

‫‪3000‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באופציית המרה‬

‫‪3000‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסות מימון‬

‫‪42696*1.05^0.25=43220‬‬ ‫(‪ )5‬שיערוך אג"ח‪:‬‬

‫אג"ח נטו‬ ‫ריבית לקבל‬

‫‪41820‬‬ ‫‪1/4*2800=1400‬‬ ‫צ‪.‬ל‪.‬‬
‫‪41996‬‬ ‫‪700‬‬ ‫רשום‬
‫(‪)176‬‬ ‫‪700‬‬

‫‪700‬‬ ‫ח‪ .‬ריבית לקבל‬

‫‪176‬‬ ‫ז‪ .‬השקעה באג"ח‬
‫‪524‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסות מימון‬
 ‫‪30.11.10‬‬

‫שאלה ‪ – )25%( 1‬המשך‪:‬‬

‫‪1.1.12‬‬ ‫‪1.7.12‬‬ ‫‪1.10.12‬‬ ‫‪1.11.12‬‬ ‫‪31.12.12‬‬

‫א'‬ ‫חברה ב' מנפיקה‬ ‫חברה א' רוכשת‬ ‫חברה ב' מנפיקה‬ ‫‪ -‬הומרו מחצית מהאג"ח‬
‫‪ 40‬רכישה‬ ‫‪ 200000‬ערך נקוב אג"ח‬ ‫‪ 40000‬ערך נקוב‬ ‫מניות הטבה‬ ‫‪ -‬חברה א' המירה‬
‫ב'‬ ‫להמרה ביחס ‪,1:10‬‬ ‫אג"ח להמרה‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪ 36000‬ערך נקוב‬
‫תוספת המימוש ‪ 5‬שקלים‬ ‫א'‬ ‫א'‬
‫‪20+4=40%‬‬ ‫‪39.333%‬‬
‫‪50+10‬‬ ‫ב'‬ ‫ב'‬
‫אופציית המרה‬ ‫אג"ח נטו‬

‫נגזר‬ ‫זמין למכירה‬ ‫יחס המרה חדש‪:‬‬

‫‪1 : 10‬‬
‫שווי הוגן דרך רו"ה‬ ‫‪ .1‬ריבית אפקטיבית‬ ‫‪1+20%‬‬
‫‪ .2‬שיערוך לקרן‬
‫‪1 : 8.333‬‬

‫תנועה בחשבונות השקעה א' ‪ ‬ב' לשנת ‪:2012‬‬

‫קרן הון‬ ‫השקעה‬ ‫ריבית‬ ‫השקעה באג"ח‬ ‫השקעה‬
‫באופציית המרה‬ ‫לקבל‬ ‫זמין למכירה‬ ‫במניות‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪200000 )1‬‬ ‫רכישה ‪1.1.12‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫הנפקת אג"ח להמרה – חברה ב'‬
‫‪---‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪41996‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫השקעה באג"ח להמרה‬
‫‪---‬‬ ‫‪3000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)4‬‬ ‫שיערוך השקעה באופציות‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪700‬‬ ‫(‪)176‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)5‬‬ ‫הכנסות מימון משיערוך אג"ח‬
‫(‪)3585‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪4780‬‬ ‫‪---‬‬ ‫שיערוך השקעה באג"ח לפי שווי הוגן (‪)6‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪71000‬‬ ‫(‪)7‬‬ ‫רווחי אקוויטי‬
‫‪---‬‬ ‫(‪)7200‬‬ ‫(‪)1260‬‬ ‫(‪)41940‬‬ ‫‪58470‬‬ ‫(‪)8‬‬ ‫הנפקה לצד ג'‬
‫(‪)359‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪4660‬‬ ‫‪329470‬‬

‫(‪ )6‬שיערוך אג"ח להמרה לשווי הוגן ‪:31.12.12‬‬

‫‪1.2*40000=48000‬‬ ‫שווי צריך להיות‬
‫‪43220‬‬ ‫ספרים‬
‫‪4780‬‬

‫‪4780‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באג"ח זמין למכירה‬

‫‪)1-25%(*4780=3585‬‬ ‫ז‪ .‬קרן הון‬
‫‪1195‬‬ ‫ז‪ .‬עתודה למס‬
 ‫(‪ )7‬רווחי אקוויטי‪:‬‬
‫‪40%*200000=80000‬‬ ‫חלקי ברו"ה‬
‫(‪(80000-50000)*40%*(1-25%)=)9000‬‬ ‫רט"מ ‪DOWN‬‬
‫‪71000‬‬

‫(‪ )8‬הנפקה לצד ג' – ‪:31.12.12‬‬

‫‪200000*1/2*1/10*5=50000‬‬
‫‪1/2*204417=102209‬‬
‫‪1/2*7000=3500‬‬
‫‪1/2*8867=4434‬‬
‫‪12000‬‬
‫‪160143‬‬
‫‪P.N. 148143‬‬
‫שיחזור ספרי חברה ב'‪:‬‬
‫ח‪ .‬מזומן‬
‫ח‪ .‬אג"ח נטו*‬
‫ח‪ .‬ריבית לשלם‬
‫ח‪ .‬תקבולים ע"ח אופציות להמרה – הון עצמי*‬
‫ז‪ .‬הון מניות רגילות‬
‫ז‪ .‬פרמייה‬

‫בעת המרת האג"ח למניות‪ ,‬החברה המנפיקה זוקפת את האג"ח נטו והריבית לשלם להון העצמי‪ ,‬דהיינו‪,‬‬
‫מגדילה את ההון העצמי‪ .‬בנוסף‪ ,‬החברה ממיינת את התקבולים ע"ח אופציית המרה בתוך ההון העצמי‬
‫ע"י העברתה לסעיף פרמייה על מניות‪ .‬יצויין כי פעולה זאת לא מגדילה את ההון העצמי של החברה‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬אם תהליך ההמרה כרוך גם בתשלום של תוספת מימוש‪ ,‬אזי החברה מקבלת מזומנים אשר מגדילים‬
‫את ההון העצמי שלה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מבחינת החברה המשקיעה‪ ,‬ההון העצמי של החברה המנפיקה גדל גם במרכיב של‬
‫התקבולים ע"ח אופציית ההמרה‪ ,‬שכן עד יום ההמרה החברה לא לקחה בחשבון את התקבולים הנ"ל‬
‫כחלק מההון העצמי של החברה לעניין יישום שיטת השווי המאזני‪.‬‬

‫הגידול בהון העצמי של החברה המנפיקה בעקבות המרה או מימוש של מכשירים פיננסיים מנקודת‬
‫ריאות החברה המשקיעה‪:‬‬

‫גידול בהון העצמי בחברה המנפיקה מנקודת ריאות החברה המשקיעה‬

‫אופציות עם מנגנון סילוק נטו‬ ‫אופציות עם מנגנון סילוק ברוטו‬ ‫אג"ח להמרה‬

‫‪ .1‬תקבולים ע"ח אופציות‬ ‫‪ .1‬מזומן (תוספת מימוש)‬ ‫‪ .1‬מזומן (תוספת מימוש)‬

‫‪ .2‬תקבולים ע"ח אופציות‬ ‫‪ .2‬אג"ח נטו‬
‫‪ .3‬ריבית לשלם‬
‫‪ .4‬תקבולים ע"ח אופציית המרה‬
 ‫ייחוס תמורה – ‪:1.7.12‬‬
‫אג"ח להמרה‬

‫אופציית המרה‬ ‫אג"ח‬

‫הוני‬ ‫התחייבותי‬

‫סטטי‬ ‫ריבית אפקטיבית‬

‫נטו‬ ‫הוצאות הנפקה‬

‫‪205346‬‬ ‫(‪5787*210893/220000=)5547‬‬ ‫‪210893‬‬ ‫אג"ח נטו*‬
‫‪8867‬‬ ‫(‪)240‬‬ ‫‪P.N. 9107‬‬ ‫אופציית המרה‬
‫(‪)5787‬‬ ‫‪220000‬‬

‫*‬

‫‪1.7.12‬‬ ‫‪31.12.12‬‬ ‫‪1.7.13‬‬ ‫‪1.7.14‬‬ ‫‪1.7.15‬‬

‫‪14000‬‬ ‫‪14000‬‬ ‫‪14000‬‬ ‫ריבית‪:‬‬
‫‪200000‬‬ ‫קרן‪:‬‬

‫ריבית גלומה = ‪5%‬‬

‫‪PV=210893  PMT=14000, FV=200000, n=3, r=5%‬‬

‫ריבית אפקטיבית כולל הוצאות הנפקה‪:‬‬

‫‪r=6%  PMT=14000, FV=200000, n=3, PV=205346‬‬

‫‪:31.12.12‬‬
‫‪205346*1.06^0.5=211417‬‬

‫אג"ח נטו‬ ‫ריבית לשלם‬

‫‪204417‬‬ ‫‪1/2*14000=7000‬‬
 ‫ספרי חברה א'‪:‬‬
‫השקעה אחרי‬ ‫השקעה לפני‬
‫‪300000‬‬ ‫‪300000‬‬ ‫יתרת הון עצמי ‪1.1.13‬‬
‫‪200000‬‬ ‫‪200000‬‬ ‫רווח ‪2012‬‬
‫‪  160143‬חושב!‬ ‫הנפקה לצד ג'‬
‫‪660143‬‬ ‫‪500000‬‬
‫‪39.333%‬‬ ‫‪40%‬‬
‫‪259654‬‬ ‫‪200000‬‬
‫‪80000*39.333/40=78666‬‬ ‫‪80000‬‬ ‫מוניטין‬
‫(‪9000*39.333/40=)8850‬‬ ‫(‪)9000‬‬ ‫רט"מ ‪DOWN‬‬
‫‪329470‬‬ ‫‪271000‬‬
‫‪58470‬‬

‫‪58470‬‬ ‫‪ .1‬ח‪ .‬השקעה בחברה כלולה‬

‫‪360000/10*5=18000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬
‫‪46600*36/40=41940‬‬ ‫ז‪ .‬אג"ח נטו‬
‫‪1400*36/40=1260‬‬ ‫ז‪ .‬ריבית לקבל‬
‫‪8000*36/40=7200‬‬ ‫ז‪ .‬השקעה באופציות המרה‬
‫‪9930‬‬ ‫ח‪ .‬הפסד הון – הפסד מהנפקה לצד ג'‬

‫‪(3585*36/40)/(1-25%)=4302‬‬ ‫‪ .2‬ח‪ .‬קרן הון‬

‫‪(3585*36/40)/(1-25%)=4302‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסות אחרות‬

‫‪25%*4302=1076‬‬ ‫‪ .3‬ח‪ .‬הוצאות מס‬

‫‪25%*4302=1076‬‬ ‫ז‪ .‬קרן הון‬
 ‫הנפקת חבילה של ניירות ערך‪:‬‬

‫חברה א' רכשה ‪ 15000‬חבילות‬

‫‪31.12.12‬‬ ‫‪1.10.12‬‬ ‫‪1.7.12‬‬ ‫‪1.1.12‬‬

‫חברה ב' מנפיקה‬ ‫חברה ב' מנפיקה‬ ‫א'‬
‫מניות הטבה ‪20%‬‬ ‫‪ 100000‬חבילות‬ ‫‪ 40%‬רכישה‬
‫ב'‬

‫‪ 2‬אופציות ב'‬ ‫‪ 1‬אופצייה א'‬ ‫‪ 5‬אג"ח‬ ‫‪ 1‬מנייה‬

‫תוספת מימוש‬ ‫תוספת מימוש‬ ‫להמרה‬
‫לא צמודה‬ ‫צמודה‬ ‫‪1:5‬‬
‫‪1:1‬‬ ‫‪1:1‬‬
‫‪1 : 4.1667‬‬
‫‪1 : 1.2‬‬ ‫‪1 : 1.2‬‬

‫‪ -‬מימוש מחצית אג"ח להמרה‪,‬‬

‫מחצית אופציות א'‪ ,‬מחצית אופציות‬
‫ב'‪.‬‬
‫‪ -‬חברה א' מימשה שליש מהאג"ח‬
‫להמרה‪ ,‬שליש אופציות א'‪ ,‬שליש‬
‫אופציות ב'‪.‬‬
‫שיעור המס ‪25%‬‬

‫בעיני החברה המנפיקה‪:‬‬

‫חבילה‬

‫אופצייה ב'‬ ‫אופצייה א'‬ ‫אג"ח להמרה‬ ‫מנייה‬

‫תוספת מימוש‬ ‫תוספת מימוש‬
‫לא צמודה‬ ‫צמודה‬

‫הוני‬ ‫התחייבותי – נגזר‬ ‫אופציית‬ ‫אג"ח‬ ‫מכשיר הוני‬

‫המרה‬

‫הוני‬ ‫התחייבותי‬ ‫סטטי‬

‫סטטי‬ ‫שווי הוגן לרו"ה‬ ‫ריבית אפקטיבית סטטי‬

 ‫נדרש ‪:1‬‬
‫דו"ח על השינויים בהון העצמי‪:‬‬
‫סה"כ‬ ‫עודפים‬ ‫תקבולים ע"ח תקבולים ע"ח‬ ‫פרמייה‬ ‫הון מניות‬
‫אופציות ב'‬ ‫אופציות המרה‬ ‫רגילות‬
‫‪900000‬‬ ‫‪300000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪200000‬‬ ‫‪400000‬‬ ‫י‪.‬פ‪1.1.12 .‬‬
‫‪1247107‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪362064‬‬ ‫‪100573‬‬ ‫‪684470‬‬ ‫‪100000‬‬ ‫הנפקת חבילה (‪)1‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)100000‬‬ ‫‪100000‬‬ ‫הנפקת מניות (‪)2‬‬
‫הטבה‬
‫‪2097918‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)181032‬‬ ‫(‪)50287‬‬ ‫‪2089237‬‬ ‫‪240000‬‬ ‫הנפקה לצד ג' (‪)3‬‬
‫‪300000‬‬ ‫‪300000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫רווח השנה‬
‫‪4545025‬‬ ‫‪600000‬‬ ‫‪181032‬‬ ‫‪50287‬‬ ‫‪2873707‬‬ ‫‪840000‬‬ ‫סה"כ‬

‫(‪ )1‬הנפקת חבילה – ‪:1.7.12‬‬

‫הקצאת התמורה‪:‬‬
‫‪20*100000=2000000‬‬ ‫סך תמורת ההנפקה‬
‫‪ ‬שווי הוגן לרו"ה‪:‬‬
‫(‪2.1*1*100000=)210000‬‬ ‫שווי הוגן אופצייה א'‬
‫‪ ‬שווי הוגן התחייבות‪:‬‬
‫(‪)519135‬‬ ‫שווי הוגן אג"ח נטו*‬
‫‪1270865‬‬ ‫יתרה לייחוס למכשירים הוניים‬
‫‪799415‬‬ ‫הון מניות רגילות**‬
‫‪102489‬‬ ‫אופציות המרה**‬
‫‪368961‬‬ ‫אופציות ב'**‬
‫===‬

‫*שווי הוגן אג"ח נטו‪:‬‬

‫*‬

‫‪1.7.12‬‬ ‫‪1.7.13‬‬ ‫‪1.7.14‬‬

‫‪100000*5=500000‬‬ ‫קרן‪:‬‬
‫‪5%*500000=25000‬‬ ‫‪25000‬‬ ‫ריבית‪:‬‬

‫‪25000+525000=519135‬‬
‫‪1.03 1.03^2‬‬
 ‫**מכשירים הוניים‪:‬‬
‫הקצאת התמורה‬ ‫שווי הוגן‬ ‫מכשיר‬
‫‪1270865*780000/1240000=799415‬‬ ‫הון מניות רגילות ‪1*100000*7.8=780000‬‬
‫‪1270865*100000/1240000=102489‬‬ ‫‪5*100000*0.2=100000‬‬ ‫אופציית המרה‬
‫‪1270865*360000/1240000=368961‬‬ ‫‪2*100000*1.8=360000‬‬ ‫אופצייה ב'‬
‫‪1270865‬‬ ‫‪1240000‬‬

‫ייחוס הוצאות הנפקה‪:‬‬

‫נטו‬ ‫הוצאות הנפקה‬ ‫תמורה‬
‫‪206074‬‬ ‫(‪210000/2000000*37389=)3926‬‬ ‫‪210000‬‬ ‫אופציות א'‬
‫‪509430‬‬ ‫(‪519135/2000000*37389=)9705‬‬ ‫‪519135‬‬ ‫אג"ח נטו‬
‫‪784470 799415/2000000*37389=)14945( 799415‬‬ ‫הון מניות רגילות‬
‫‪100573‬‬ ‫(‪102489/2000000*37389=)1916‬‬ ‫‪102489‬‬ ‫אופציות המרה‬
‫‪362064‬‬ ‫(‪368961/2000000*37389=)6897‬‬ ‫‪368961‬‬ ‫אופציות ב'‬
‫‪1962611‬‬ ‫(‪)37389‬‬ ‫‪2000000‬‬

‫‪25000+525000=509430‬‬ ‫חישוב ריבית אפקטיבית כולל הוצאות הנפקה‪:‬‬

‫‪1+r (1+r)^2‬‬
‫‪r=4%‬‬

‫‪1962611‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬

‫‪206074‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין אופציות א'‬
‫‪509430‬‬ ‫ז‪ .‬אג"ח נטו‬
‫‪1*1*100000=100000‬‬ ‫ז‪ .‬הון מניות רגילות‬
‫‪784470-100000=684470‬‬ ‫ז‪ .‬פרמייה‬
‫‪100573‬‬ ‫ז‪ .‬תקבולים ע"ח אופציות המרה – הון עצמי‬
‫‪362064‬‬ ‫ז‪ .‬תקבולים ע"ח אופציות ב' – הון עצמי‬

‫(‪ )2‬הנפקת מניות הטבה – ‪:1.10.12‬‬

‫‪20%*500000=100000‬‬ ‫ח‪ .‬פרמייה‬
‫‪20%*500000=100000‬‬ ‫ז‪ .‬הון מניות רגילות‬

‫שינוי יחס ההמרה‪:‬‬

‫‪1:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫אג"ח להמרה‪ 1 : 4.1667 :‬‬
‫‪1+20%‬‬
‫‪1 : )1+20%(*1  1 : 1.2‬‬ ‫אופציות א'‪:‬‬
‫‪1 : )1+20%(*1  1 : 1.2‬‬ ‫אופציות ב'‪:‬‬
 ‫אופציות א'‬
‫‪100000/2*1*10*3.9/3.8+100000/2*2*12=1713158‬‬
‫‪1/2*250000=125000‬‬
‫‪1/2*507019=253510‬‬
‫‪1/2*12500=6250‬‬
‫‪1/2*100572=50287‬‬
‫‪1/2*362064=181032‬‬
‫‪240000‬‬
‫‪P.N. 2089237‬‬
‫(‪ )3‬הנפקה לצד ג' – ‪:31.12.12‬‬
‫ח‪ .‬מזומן‬
‫ח‪ .‬התחייבות בגין אופציות א'*‬
‫ח‪ .‬אג"ח נטו**‬
‫ח‪ .‬ריבית לשלם**‬
‫ח‪ .‬תקבולים ע"ח אופציית המרה – הון עצמי‬
‫ח‪ .‬תקבולים ע"ח אופציות ב' – הון עצמי‬
‫ז‪ .‬הון מניות רגילות***‬
‫ז‪ .‬פרמייה‬

‫*אופציות א'‪:‬‬
‫שיערוך ב – ‪:31.12.12‬‬
‫(‪2.5*1*100000=)250000‬‬ ‫צריך להיות‬
‫(‪)206074‬‬ ‫רשום‬
‫(‪)43926‬‬

‫‪43926‬‬ ‫ח‪ .‬הוצאות מימון‬

‫‪43926‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין אופציות א'‬

‫**טיפול באג"ח‪:‬‬
‫*‬

‫‪1.7.12‬‬ ‫‪31.12.12‬‬ ‫‪1.7.13‬‬ ‫‪1.7.14‬‬

‫‪509430*1.04^0.5=519519‬‬

‫אג"ח‬ ‫ריבית לשלם‬

‫‪507019‬‬ ‫‪1/2*25000=12500‬‬ ‫צריך להיות‬
‫‪509430‬‬ ‫‪0‬‬ ‫רשום‬
‫(‪)2411‬‬ ‫‪12500‬‬

‫‪10089‬‬ ‫ח‪ .‬הוצאות מימון‬

‫‪12500‬‬ ‫ז‪ .‬ריבית לשלם‬
‫‪2411‬‬ ‫ח‪ .‬אג"ח נטו‬

‫***חישוב מספר המניות‪:‬‬

‫‪100000/2*5/4.1667=60000‬‬ ‫אג"ח‬
‫‪100000/2*1*1.2=60000‬‬ ‫אופציות א'‬
‫‪100000/2*2*1.2=120000‬‬ ‫אופציות ב'‬
‫‪240000‬‬
 ‫‪14.12.10‬‬

‫חברה א' רכשה ‪ 15000‬חבילות‬

‫‪31.12.12‬‬ ‫‪1.10.12‬‬ ‫‪1.7.12‬‬ ‫‪1.1.12‬‬

‫חברה ב' מנפיקה‬ ‫חברה ב' מנפיקה‬ ‫א'‬
‫מניות הטבה ‪20%‬‬ ‫‪ 100000‬חבילות‪,‬‬ ‫‪ 40%‬רכישה‬
‫חברה א' רוכשת‬ ‫ב'‬
‫‪ 15000‬חבילות‬

‫‪ 2‬אופציות ב'‬ ‫‪ 1‬אופצייה א'‬ ‫‪ 5‬אג"ח‬ ‫‪ 1‬מנייה‬

‫תוספת מימוש‬ ‫תוספת מימוש‬ ‫להמרה‬
‫לא צמודה‬ ‫צמודה‬ ‫‪1:5‬‬
‫‪1:1‬‬ ‫‪1:1‬‬
‫‪1 : 4.1667‬‬
‫‪1 : 1.2‬‬ ‫‪1 : 1.2‬‬

‫‪ -‬מימוש מחצית אג"ח להמרה‪,‬‬

‫מחצית אופציות א'‪ ,‬מחצית אופציות‬
‫ב'‪.‬‬
‫‪ -‬חברה א' מימשה שליש מהאג"ח‬
‫להמרה‪ ,‬שליש אופציות א'‪ ,‬שליש‬
‫אופציות ב'‪.‬‬

‫א'‬
‫‪27.85%‬‬
‫ב'‬
‫שיעור המס ‪25%‬‬
 ‫נדרש ‪:1‬‬
‫דו"ח על השינויים בהון העצמי‪:‬‬
‫סה"כ‬ ‫עודפים‬ ‫תקבולים ע"ח תקבולים ע"ח‬ ‫פרמייה‬ ‫הון מניות‬
‫אופציות ב'‬ ‫אופציות המרה‬ ‫רגילות‬
‫‪900000‬‬ ‫‪300000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪200000‬‬ ‫‪400000‬‬ ‫י‪.‬פ‪1.1.12 .‬‬
‫‪1247107‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪362064‬‬ ‫‪100573‬‬ ‫‪684470‬‬ ‫‪100000‬‬ ‫הנפקת חבילה (‪)1‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)100000‬‬ ‫‪100000‬‬ ‫הנפקת מניות (‪)2‬‬
‫הטבה‬
‫‪2097918‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)181032‬‬ ‫(‪)50287‬‬ ‫‪2089237‬‬ ‫‪240000‬‬ ‫הנפקה לצד ג' (‪)3‬‬
‫‪300000‬‬ ‫‪300000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫רווח השנה‬
‫‪4545025‬‬ ‫‪600000‬‬ ‫‪181032‬‬ ‫‪50287‬‬ ‫‪2873707‬‬ ‫‪840000‬‬ ‫סה"כ‬

‫נדרש ‪:2‬‬
‫קרן הון‬ ‫השקעה‬ ‫השקעה‬ ‫השקעה‬ ‫ריבית‬ ‫השקעה‬ ‫השקעה‬
‫באופציות ב'‬ ‫באופציות א'‬ ‫באופציות‬ ‫לקבל‬ ‫באג"ח זמינה‬ ‫בחברה‬
‫המרה‬ ‫למכירה‬ ‫כלולה‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪460000‬‬ ‫רכישת מניות‬
‫‪)1( 1.1.12‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪60000‬‬ ‫רווחי אקוויטי עד‬
‫‪)2( .30.6‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪54000‬‬ ‫‪31500‬‬ ‫‪15000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪77870‬‬ ‫‪209565‬‬ ‫רכישת חבילה‬
‫והנפקה לצד ג' (‪)3‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫שיערוך אופציות‬
‫א' ‪)4( .31.12‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪6000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫שיערוך אופציות‬
‫ב' ‪)5( .31.12‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪22500‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫שיערוך אופציות‬
‫המרה ‪)6( .31.12‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪1875‬‬ ‫(‪)715‬‬ ‫‪---‬‬ ‫הכנסות מימון –‬
‫אג"ח ‪)7( .31.12‬‬
‫(‪)25102‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪33470‬‬ ‫‪---‬‬ ‫שיערוך אג"ח (‪)8‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪52500‬‬ ‫רווחי אקוויטי‬
‫מחצית שנייה (‪)9‬‬
‫‪8367‬‬ ‫(‪)20000‬‬ ‫(‪)12500‬‬ ‫(‪)12500‬‬ ‫(‪)625‬‬ ‫(‪)36875‬‬ ‫‪488927‬‬ ‫הנפקה לצד ג'‬
‫‪)10( .31.12‬‬
‫(‪)16735‬‬ ‫‪40000‬‬ ‫‪25000‬‬ ‫‪25000‬‬ ‫‪1250‬‬ ‫‪73750‬‬ ‫‪1270992‬‬

‫(‪ )1‬חישוב הפרשים מקוריים‪:‬‬

‫‪460000‬‬ ‫תמורה‬
‫(‪40%*900000=)360000‬‬ ‫אקוויטי נרכש‬
‫‪100000‬‬ ‫מוניטין‬
 ‫‪160000+15000=35%‬‬ ‫שינוי שיעור החזקה‪:‬‬
‫‪400000+100000‬‬

‫(‪ )2‬רווחי אקוויטי ‪:.30.6 – .1.1‬‬

‫‪40%*1/2*300000=60000‬‬ ‫חלקי ברווח‬
‫‪0‬‬ ‫פחת הפרש מקורי‬
‫‪60000‬‬

‫הנפקת החבילה בעיני החברה המשקיעה‪:‬‬

‫חבילה‬

‫‪ 2‬אופצייה ב'‬ ‫אופצייה א'‬ ‫‪ 5‬אג"ח להמרה‬ ‫‪ 1‬מנייה‬

‫(תוספת מימוש לא צמודה)‬ ‫(תוספת מימוש צמודה)‬ ‫(זמינה למכירה)‬

‫נגזר‬ ‫נגזר‬ ‫אופציה‬ ‫אג"ח‬ ‫שווי מאזני‬

‫שווי הוגן לרו"ה‬ ‫שווי הוגן לרו"ה‬ ‫נגזר‬ ‫‪ .1‬ריבית אפקטיבית‬

‫‪ .2‬שיערוך לקרן הון‬
‫שווי הוגן לרו"ה‬

‫(‪ )3‬רכישת חבילה להנפקה לצד ג' – ‪:1.7.12‬‬

‫פיצול התמורה ששולמה על רכישת החבילות‪ 32 IAS :‬לא עוסק בכללי הטיפול החשבונאי בספרי‬
‫החברה המשקיעה לעניין פירוק השקעה בחבילה של ני"ע‪ ,‬אלא הוא עוסק רק בכללי פירוק‬
‫חבילה של ניירות ערך בחברה המנפיקה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬מקובל לפרק השקעה בחבילה של ני"ע תוך מתן קדימות לני"ע המוצגים עפ"י שווי‬
‫הוגן‪ ,‬כאשר שווי הוגן דרך דו"ח רו"ה קודם לשווי הוגן דרך הרווח הכולל האחר‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬סדר פירוק ההשקעה בחבילת ניירות הערך יהיה כדלקמן‪:‬‬

‫א‪ .‬השקעה בנכסים פיננסיים המטופלת עפ"י שווי הוגן דרך דו"ח רו"ה‪.‬‬
‫ב‪ .‬השקעה בנכסים פיננסיים זמינים למכירה‪.‬‬
‫ג‪ .‬השקעה בנכסים פיננסיים אשר מוצגים בשווי הוגן רק במועד ההכרה הראשוני‪.‬‬

‫במקרה שלפנינו‪ ,‬הסדר יהיה‪:‬‬

‫א‪ .‬השקעה באופציות סידרה א' וסידרה ב' והשקעה באופציות המרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬השקעה באג"ח רגיל‪.‬‬
‫ג‪ .‬השקעה במניות‪.‬‬
 ‫רכישת חבילה והנפקה לצד ג' – ‪:1.7.12‬‬
‫‪20*15000=300000‬‬ ‫תמורת הרכישה‬
‫שווי הוגן לרו"ה‪:‬‬
‫‪2.1*1*15000=31500‬‬ ‫אופציות א'‬
‫‪1.8*2*15000=54000‬‬ ‫אופציות ב'‬
‫‪0.2*5*15000=15000‬‬ ‫אופציות המרה‬
‫שווי הוגן לרווח כולל אחר (זמינים למכירה)‪:‬‬
‫‪77870‬‬ ‫אג"ח רגיל*‬
‫שווי הוגן במועד הכרה ראשוני בלבד‪:‬‬
‫‪P.N.‬‬ ‫‪121630‬‬ ‫מניות כלולה‬
‫‪300000‬‬

‫*אג"ח‪:‬‬
‫*‬

‫‪1.7.12‬‬ ‫‪1.7.13‬‬ ‫‪1.7.14‬‬

‫‪75000‬‬ ‫קרן‪:‬‬
‫‪3750‬‬ ‫‪3750‬‬ ‫ריבית‪:‬‬

‫‪5*15000=75000‬‬ ‫קרן‪:‬‬
‫‪5%*75000=3750‬‬ ‫ריבית‪:‬‬

‫‪3750 + 78750=77870‬‬
‫‪1.03 1.03^2‬‬

‫פקודות יומן (לא נדרש)‪:‬‬

‫‪31500‬‬ ‫‪ .1‬ח‪ .‬השקעה באופציות א'‬
‫‪54000‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באופציות ב'‬
‫‪15000‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באופציות המרה‬
‫‪77870‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באג"ח‬
‫‪178370‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪209565‬‬ ‫‪ .2‬ח‪ .‬השקעה בכלולה‬

‫‪121630‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬
‫‪87935‬‬ ‫ז‪ .‬רווח הון‬
 ‫הנפקה לצד ג'‪:‬‬
‫השקעה "אחרי"‬ ‫השקעה "לפני"‬
‫‪900000‬‬ ‫‪900000‬‬ ‫י‪.‬פ‪.‬‬
‫‪150000‬‬ ‫‪150000‬‬ ‫רווח השנה‬
‫‪684471+100000=784471‬‬ ‫‪---‬‬ ‫תמורת הנפקת המניות‬
‫‪1834471‬‬ ‫‪1050000‬‬
‫‪35%‬‬ ‫‪40%‬‬
‫‪642065‬‬ ‫‪420000‬‬
‫‪35/40*100000=87500‬‬ ‫‪100000‬‬ ‫מוניטין‬
‫‪729565‬‬ ‫‪520000‬‬
‫‪209565‬‬

‫‪175000+35000=35%‬‬ ‫הנפקת מניות הטבה ‪1.10.12:‬‬

‫‪500000+100000‬‬
‫יחסי המרה‪:‬‬
‫‪4.1667 : 1‬‬ ‫אג"ח להמרה‬
‫‪1.2 : 1‬‬ ‫אופציות א'‬
‫‪1.2 : 1‬‬ ‫אופציות ב'‬

‫(‪ )4‬שיערוך אופציות א' ל – ‪:31.12.12‬‬

‫‪2.5*1*15000=37500‬‬ ‫שווי הוגן‬
‫‪31500‬‬ ‫ספרים‬
‫‪6000‬‬

‫פקודת יומן (לא נדרש)‪:‬‬

‫‪6000‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באופציות א'‬
‫‪6000‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסות מימון‬

‫(‪ )5‬שיערוך אופציות ב' ל – ‪:31.12.12‬‬

‫‪2*2*15000=60000‬‬ ‫שווי הוגן‬
‫‪54000‬‬ ‫ספרים‬
‫‪6000‬‬

‫(‪ )6‬שיערוך אופציות המרה ל – ‪:31.12.12‬‬

‫‪5*0.5*15000=37500‬‬ ‫שווי הוגן‬
‫‪15000‬‬ ‫ספרים‬
‫‪22500‬‬

‫‪22500‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באופציות המרה‬

‫‪22500‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסות מימון‬
 ‫(‪ )7‬הכנסות מימון אג"ח – ריבית אפקטיבית‪:‬‬
‫*‬

‫‪1.7.12‬‬ ‫‪31.12.12‬‬ ‫‪1.7.13‬‬ ‫‪1.7.14‬‬

‫‪77870*1.03^0.5=79030‬‬

‫אג"ח נטו‬ ‫ריבית לקבל‬

‫‪77155‬‬ ‫‪1/2*3750=1875‬‬ ‫צריך להיות‪:‬‬
‫‪77870‬‬ ‫‪0‬‬ ‫רשום‪:‬‬
‫(‪)715‬‬ ‫‪1875‬‬

‫‪1875‬‬ ‫ח‪ .‬ריבית לקבל‬

‫‪715‬‬ ‫ז‪ .‬אג"ח נטו‬
‫‪1160‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסות מימון‬

‫(‪ )8‬שיערוך אג"ח ‪:31.12.12‬‬

‫‪5*1.5*15000=112500‬‬ ‫שווי הוגן‬
‫‪79030‬‬ ‫ספרים‬
‫‪33470‬‬

‫‪33470‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באג"ח‬

‫‪33470*(1-25%)=25102‬‬ ‫ז‪ .‬קרן הון‬
‫ז‪ .‬עתודה למס ‪8368‬‬

‫(‪ )9‬רווחי אקוויטי ‪:.31.12 – .30.6‬‬

‫‪35%*1/2*300000=52500‬‬ ‫חלקי ברווח‬
‫‪52500‬‬

‫הנפקה לצד ג' – ‪:31.12.12‬‬ ‫(‪)10‬‬

‫מספר מניות שהונפקו לא'‪:‬‬
‫‪5/4.1667*1/3*15000=6000‬‬ ‫אג"ח להמרה‬
‫‪1*1.2*1/3*15000=6000‬‬ ‫אופציות א'‬
‫‪2*1.2*1/3*15000=12000‬‬ ‫אופציות ב'‬
‫‪24000‬‬

‫‪210000+24000=27.85%‬‬ ‫שיעור החזקה א' לאחר הנפקה‪:‬‬

‫‪600000+240000‬‬
 ‫השקעה "אחרי"‬ ‫השקעה "לפני"‬
‫‪1984470‬‬ ‫‪1834470‬‬ ‫יתרת הון ל – ‪1.7.12‬‬
‫‪240000+2089237=2329237‬‬ ‫‪150000‬‬ ‫רווח חצי שנה‬

‫גידול בהון עצמי ב' בגין הנפקה‬

‫(לא כולל שינוי בתקבולים ע"ח‬
‫אופציות)‬
‫‪4313707‬‬ ‫‪1984470‬‬
‫‪27.85%‬‬ ‫‪35%‬‬
‫‪1201367‬‬ ‫‪694565‬‬
‫‪27.85/35*87500=69625‬‬ ‫‪87500‬‬ ‫מוניטין‬
‫‪1270992‬‬ ‫‪782065‬‬
‫‪488927‬‬

‫פקודות יומן‪:‬‬
‫‪488927‬‬ ‫‪ .1‬ח‪ .‬השקעה בחברה כלולה‬
‫‪1/3*110625=36875‬‬ ‫ז‪ .‬אג"ח נטו‬
‫‪1/3*1875=625‬‬ ‫ז‪ .‬ריבית לקבל‬
‫‪1/3*37500=12500‬‬ ‫ז‪ .‬השקעה באופציות המרה‬
‫‪1/3*37500=12500‬‬ ‫ז‪ .‬השקעה באופציות א'‬
‫‪1/3*60000=20000‬‬ ‫ז‪ .‬השקעה באופציות ב'‬
‫‪15000*1*1/3*10*3.9/3.8+15000*2*1/3*12=171316‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬
‫‪P.N. 235111‬‬ ‫ז‪ .‬רווח הון‬

‫‪(25102*1/3)/(1-25%)=11156‬‬ ‫‪ .2‬ח‪ .‬קרן הון‬

‫‪(25102*1/3)/(1-25%)=11156‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסות אחרות‬

‫‪25%*11156=2789‬‬ ‫‪ .3‬ח‪ .‬הוצאות מס‬

‫‪25%*11156=2789‬‬ ‫ז‪ .‬קרן הון‬
 ‫שאלה ‪:)25%( 1‬‬

‫‪1.7.15‬‬ ‫‪1.4.15‬‬ ‫‪1.1.15‬‬ ‫‪31.12.14‬‬ ‫‪1.4.14‬‬ ‫‪1.1.14‬‬

‫‪ -‬מומשו ‪300000‬‬ ‫פירעון מחצית‬ ‫חברה א'‬ ‫א'‬ ‫חברה ב' מנפיקה‬ ‫הקמת‬
‫אג"ח להמרה‪,‬‬ ‫מקרן האג"ח‬ ‫רוכשת‬ ‫‪ 25%‬רכישה‬ ‫‪ 50000‬חבילות‬ ‫חברה ב'‬
‫‪ 50000‬אופציות א'‪.‬‬ ‫‪500000‬‬ ‫ב'‬
‫‪ -‬חברה א' מימשה‬ ‫אג"ח להמרה‬ ‫‪ 2‬אופציות א'‬ ‫‪ 15‬אג"ח להמרה‬
‫את כל האג"ח‬ ‫ו ‪16500 -‬‬ ‫‪1:1‬‬ ‫‪1 : 20‬‬
‫והאופציות‬ ‫אופציות א'‬ ‫תוספת מימוש‬
‫לא צמודה‬
‫אופציות המרה‬ ‫אג"ח‬
‫הוני‬
‫הוני‬ ‫התחייבות‬
‫סטטי‬
‫סטטי‬ ‫ריבית‬
‫אפקטיבית‬

‫שיעור המס ‪25%‬‬

‫נדרש ‪:1‬‬
‫דו"ח על השינויים בהון העצמי ב' – ‪:1.7.15 – 1.1.14‬‬
‫סה"כ‬ ‫עודפים‬ ‫תקבולים ע"ח תקבולים ע"ח‬ ‫פרמייה‬ ‫הון מניות‬
‫אופצייה א'‬ ‫אופציית המרה‬ ‫רגילות‬
‫‪100000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪80000‬‬ ‫‪20000‬‬ ‫הנפקת מניות‬
‫‪)1( 1.1.14‬‬
‫‪365349‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪162377‬‬ ‫‪202972‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫הנפקת חבילה‬
‫‪)2( .1.4‬‬
‫‪300000‬‬ ‫‪300000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫רווח השנה‬
‫‪765349‬‬ ‫‪300000‬‬ ‫‪162377‬‬ ‫‪202972‬‬ ‫‪80000‬‬ ‫‪20000‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)101486‬‬ ‫‪101486‬‬ ‫‪---‬‬ ‫פקיעת אופציית‬
‫המרה ‪)3( .1.4‬‬
‫‪1048097‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)81189‬‬ ‫(‪)81189‬‬ ‫‪1145475‬‬ ‫‪65000‬‬ ‫הנפקת מניות‬
‫‪)4( 1.7.15‬‬
‫‪200000‬‬ ‫‪200000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫רווח מחצית‬
‫ראשונה‬
‫‪2013446‬‬ ‫‪500000‬‬ ‫‪81188‬‬ ‫‪20297‬‬ ‫‪1326961‬‬ ‫‪85000‬‬

‫‪100000‬‬ ‫(‪ )1‬ח‪ .‬מזומן‬

‫‪20000‬‬ ‫ז‪ .‬הון מניות רגילות‬
‫‪P.N. 80000‬‬ ‫ז‪ .‬פרמייה‬
 ‫(‪ )2‬הנפקת חבילה – ‪:1.4.14‬‬
‫ניתוח סדר הפיצול של החבילה המתוארת בשאלה‪:‬‬
‫א‪ .‬אג"ח רגיל – מדובר בהתחייבות המוצגת עפ"י שווי הוגן בתאריך ההכרה הראשוני‪.‬‬
‫ב‪ .‬תקבולים ע"ח אופציית המרה ואופציות א' – מדובר במכשירים הוניים‪.‬‬

‫הקצאת התמורה‪:‬‬
‫‪50000*22=1100000‬‬ ‫תמורת ההנפקה‬
‫שווי הוגן במועד ההכרה הראשוני‪:‬‬
‫(‪)729681‬‬ ‫אג"ח רגיל*‬
‫‪370319‬‬ ‫יתרה לפיצול‬
‫שווי הוגן‬ ‫מכשירים הוניים‪:‬‬
‫‪50000*15*0.2=150000‬‬ ‫(‪150/270*370319=)205733‬‬ ‫אופציות המרה‬
‫‪50000*2*1.2=120000‬‬ ‫(‪120/270*370319=)164586‬‬ ‫אופציות א'‬
‫‪270000‬‬ ‫===‬

‫*אג"ח רגיל‪:‬‬

‫‪1.4.14‬‬ ‫‪1.4.15‬‬ ‫‪1.4.16‬‬

‫‪375000‬‬ ‫‪375000‬‬ ‫קרן‪:‬‬
‫‪45000‬‬ ‫‪22500‬‬ ‫ריבית‪:‬‬
‫‪420000‬‬ ‫‪397500‬‬

‫‪15*50000=750000‬‬
‫‪6%*750000=45000‬‬
‫‪6%*375000=22500‬‬

‫‪420000 + 397500=729681‬‬
‫‪1.08‬‬ ‫‪1.08^2‬‬

‫הקצאת הוצאות הנפקה‪:‬‬

‫נטו‬ ‫הוצאות הנפקה‬ ‫תמורה‬ ‫מכשיר‬
‫‪719889‬‬ ‫(‪729681/1100000*14762=)9792‬‬ ‫‪729681‬‬ ‫אג"ח רגיל‬
‫‪202972‬‬ ‫(‪)2761‬‬ ‫‪205733‬‬ ‫אופצית המרה‬
‫‪162377‬‬ ‫(‪)2209‬‬ ‫‪164586‬‬ ‫אופציה א'‬
‫‪1085238‬‬ ‫(‪)14762‬‬ ‫‪1100000‬‬
 ‫חישוב ריבית אפקטיבית כולל הוצאות הנפקה‪:‬‬
‫‪420000 + 397500=719889‬‬
‫‪1+r‬‬ ‫‪(1+r)^2‬‬
‫‪r=9%‬‬

‫פקודת יומן‪:‬‬
‫‪1085238‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪719889‬‬ ‫ז‪ .‬אג"ח נטו‬
‫‪202972‬‬ ‫ז‪ .‬הון עצמי – תקבולים ע"ח אופציית המרה‬
‫‪162377‬‬ ‫ז‪ .‬הון עצמי – תקבולים ע"ח אופציה א'‬

‫(‪ )3‬פקיעת אופציית המרה ‪:1.4.15‬‬

‫‪1/2*202972=101486‬‬ ‫ח‪ .‬הון עצמי – תקבולים ע"ח אופציית המרה‬
‫‪1/2*202972=101486‬‬ ‫ז‪ .‬פרמייה‬

‫(‪ )4‬הנפקת מניות ‪:1.7.15‬‬

‫‪50000*15=750000‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪293597‬‬ ‫ח‪ .‬אג"ח נטו*‬
‫‪4500‬‬ ‫ח‪ .‬ריבית לשלם‬
‫‪101486*300000/375000=81189‬‬ ‫ח‪ .‬הון עצמי – תקבולים ע"ח אופציית המרה‬
‫‪162377*50000/100000=81189‬‬ ‫ח‪ .‬הון עצמי – תקבולים ע"ח אופציה א'‬
‫‪65000‬‬ ‫ז‪ .‬הון מניות רגילות**‬
‫‪P.N. 1145475‬‬ ‫ז‪ .‬פרמייה‬

‫*אג"ח נטו‪:‬‬
‫*‬

‫‪1.4.14‬‬ ‫‪1.4.15‬‬ ‫‪1.7.15‬‬ ‫‪1.4.16‬‬

‫‪397500‬‬

‫‪397500 =372621‬‬
‫‪1.09^0.75‬‬

‫אג"ח נטו‬ ‫ריבית‬

‫‪366996‬‬ ‫‪1/4*22500=5625‬‬
‫*‬ ‫*‬
‫החלק‬
‫)‪300000/375000  300000/(50000*15*1/2‬‬ ‫‪300000/375000‬‬
‫שמומש‬
‫‪293597‬‬ ‫‪4500‬‬
 ‫**כמות מניות שהונפקו‪:‬‬
‫‪300000/20=15000‬‬ ‫בגין אג"ח להמרה‬
‫‪1*50000=50000‬‬ ‫אופציות‬
‫‪65000‬‬

‫נדרש ‪:2‬‬
‫תנועה בחשבון השקעה א' ‪ ‬ב'‪:‬‬
‫קרן הון‬ ‫השקעה‬ ‫השקעה‬ ‫ריבית‬ ‫השקעה‬ ‫השקעה‬
‫באופצייה א'‬ ‫באופציות המרה‬ ‫לקבל‬ ‫באג"ח‬ ‫בחברה כלולה‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪122875‬‬ ‫רכישה‬
‫‪)1( 31.12.14‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪21450‬‬ ‫‪150000‬‬ ‫‪22500‬‬ ‫‪486144‬‬ ‫‪---‬‬ ‫השקעה באג"ח‬
‫ובאופציות (‪)2‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪24687‬‬ ‫רווחי אקוויטי‬
‫עד ‪)3( .1.4‬‬

‫(‪ )1‬רכישה ‪:31.12.14‬‬

‫חישוב הפרשים מקוריים‪:‬‬
‫‪122875‬‬ ‫תמורה‬
‫(‪25%*400000=)100000‬‬ ‫אקוויטי נרכש‬
‫‪22875‬‬
‫‪20000+80000+300000‬‬
‫עודפים פרמייה הון מניות רגילות‬
‫ייחוס הפרש מקורי‪:‬‬
‫‪25%*((762966)-(767954))=1247‬‬ ‫אג"ח נטו*‬
‫(‪)312‬‬ ‫מס‬
‫(‪25%*((50000*15*0.3)-(202972))=)5507‬‬ ‫אופציית המרה‬
‫‪1377‬‬ ‫מס‬
‫‪25%*((50000*2*1.3)-(162377))=8094‬‬ ‫אופציה א'‬
‫(‪)2024‬‬ ‫מס‬
‫‪P.N. 20000‬‬ ‫מוניטין‬
‫‪22875‬‬

‫*אג"ח נטו‪:‬‬

‫‪31.12.14‬‬ ‫‪1.4.15‬‬ ‫‪1.4.16‬‬

‫‪420000‬‬ ‫‪397500‬‬

‫שווי הוגן – ‪  10%‬ערך נקוב ‪762966‬‬

‫שווי בספרים – ‪  9%‬ערך נקוב ‪767954‬‬
 ‫(‪ )2‬השקעה באג"ח להמרה ובאופצייה א' – ‪:1.1.15‬‬
‫השקעה באג"ח להמרה‪:‬‬
‫אג"ח להמרה‬

‫אופציית המרה‬ ‫אג"ח זמינה למכירה‬

‫נגזר‬ ‫‪ .1‬ריבית אפקטיבית‬

‫‪ .2‬שווי הוגן לקרן‬
‫שווי הוגן לרו"ה‬

‫פיצול התמורה‪:‬‬
‫‪0.3*500000=150000‬‬ ‫אופציית המרה‬
‫‪P.N. 508644‬‬ ‫אג"ח נטו‬
‫‪658644‬‬

‫בשאלה הקודמת‪ ,‬החברה הרוכשת (חברה א') רכשה חבילה ובשאלה הזאת החברה הרוכשת‬ ‫‪‬‬
‫רכשה את האופציות ואת האג"ח לאחר הנפקת החבילה‪ ,‬כלומר‪ ,‬רכשה כל מכשיר בנפרד‪ .‬לאופן‬
‫הרכישה האמור יש חשיבות לעניין הפרדת התמורות‪.‬‬
‫בכל מקרה בו אנו מוצאים את התמורה המייוחסת לאג"ח בדרך של ‪( P.N.‬כמו בשאלה זאת)‪ ,‬יש‬
‫צורך למצוא את הריבית הגלומה על מנת להציגה בהמשך לפיה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במקרה בו ייחוס‬
‫התמורה לאג"ח בוצעה לפי היוון התזרים העתידי‪ ,‬אין צורך בחישוב ריבית אפקטיבית‪ ,‬אלא אם‬
‫קיימות הוצאות הנפקה‪/‬רכישה‪.‬‬

‫ריבית אפקטיבית‪:‬‬

‫‪31.12.14‬‬ ‫‪1.4.15‬‬ ‫‪1.4.16‬‬

‫‪250000‬‬ ‫‪250000‬‬
‫‪6%*500000=30000‬‬ ‫‪15000‬‬
‫‪280000‬‬ ‫‪265000‬‬

‫‪280000 + 265000 =508644‬‬

‫‪(1+r)^0.25 (1+r)^1.25‬‬
‫‪r=10%‬‬
 ‫‪508644‬‬

‫אג"ח נטו‬ ‫ריבית לקבל‬

‫‪486144‬‬ ‫‪0.75*30000=22500‬‬

‫‪486144‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באג"ח‬

‫‪22500‬‬ ‫ח‪ .‬ריבית לקבל‬
‫‪150000‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באופציות המרה‬
‫‪1.3*16500=21450‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באופצייה א'‬
‫‪680094‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫(‪ )3‬רווחי אקוויטי עד ‪:1.4.15‬‬

‫ב – ‪ 1.4.15‬ישנו פידיון של אג"ח להמרה בחברה ב'‪ .‬הפידיון הנ"ל אומנם לא משנה את אחוז‬
‫ההחזקה של חברה א' בחברה ב'‪ ,‬אבל הוא מגדיל את חלקה של חברה א' באקוויטי של חברה‬
‫ב'‪ .‬הסיבה לכך היא שעד יום הפידיון‪ ,‬חברה א' לא התייחסה לתקבולים ע"ח אופציית ההמרה‬
‫בחברה ב' כחלק מההון העצמי של חברה ב'‪ ,‬אבל בתאריך הפידיון‪ ,‬חברה ב' מעבירה את‬
‫התקבולים ע"ח אופציית ההמרה לפרמייה על מניות‪ ,‬כך שמבחינת חברה א' מדובר בגידול‬
‫באקוויטי‪.‬‬

‫‪25%*1/4*400000=25000‬‬ ‫חלקי ברווח‬

‫פחת הפרש מקורי‪:‬‬
‫(‪)418‬‬ ‫אג"ח*‬
‫‪105‬‬ ‫מס‬
‫‪24687‬‬

‫*אג"ח‪:‬‬

‫‪31.12.14‬‬ ‫‪1.4.15‬‬ ‫‪1.4.16‬‬

‫‪397500‬‬

‫‪361364‬‬ ‫ערך נוכחי לפי ‪( 10%‬רכישה)‪:‬‬

‫‪364679‬‬ ‫ערך נוכחי לפי ‪( 9%‬ספרים)‪:‬‬

‫‪25%*((361364)-(364679))=829‬‬ ‫י‪.‬ס‪.‬‬
‫‪1247‬‬ ‫י‪ .‬פ‪.‬‬
‫(‪)418‬‬
 ‫‪21.12.10‬‬

‫שאלה ‪ - )25%( 1‬המשך‪:‬‬

‫‪1.7.15‬‬ ‫‪1.4.15‬‬ ‫‪1.1.15‬‬ ‫‪31.12.14‬‬ ‫‪1.4.14‬‬ ‫‪1.1.14‬‬

‫‪ -‬מומשו ‪300000‬‬ ‫פירעון מחצית‬ ‫חברה א'‬ ‫א'‬ ‫חברה ב' מנפיקה‬ ‫הקמת‬
‫אג"ח להמרה‪,‬‬ ‫מקרן האג"ח‬ ‫רוכשת‬ ‫‪ 25%‬רכישה‬ ‫‪ 50000‬חבילות‬ ‫חברה ב'‬
‫‪ 50000‬אופציות א'‪.‬‬ ‫‪500000‬‬ ‫ב'‬
‫‪ -‬חברה א' מימשה‬ ‫אג"ח להמרה‬ ‫‪ 2‬אופציות א'‬ ‫‪ 15‬אג"ח להמרה‬
‫את כל האג"ח‬ ‫ו ‪16500 -‬‬ ‫‪1:1‬‬ ‫‪1 : 20‬‬
‫והאופציות‬ ‫אופציות א'‬ ‫תוספת מימוש‬
‫לא צמודה‬
‫א'‬ ‫אופציות המרה‬ ‫אג"ח‬
‫‪ 40%‬הנפקה‬ ‫הוני‬
‫ב'‬ ‫הוני‬ ‫התחייבות‬
‫סטטי‬
‫סטטי‬ ‫ריבית‬
‫אפקטיבית‬

‫שיעור המס ‪25%‬‬

‫נדרש ‪:2‬‬
‫תנועה בחשבון השקעה א' ‪ ‬ב'‪:‬‬
‫קרן הון‬ ‫השקעה‬ ‫השקעה‬ ‫ריבית‬ ‫השקעה‬ ‫השקעה‬
‫באופצייה א'‬ ‫באופציות המרה‬ ‫לקבל‬ ‫באג"ח‬ ‫בחברה כלולה‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪122875‬‬ ‫רכישה ‪)1( 31.12.14‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪21450‬‬ ‫‪150000‬‬ ‫‪22500‬‬ ‫‪486144‬‬ ‫‪---‬‬ ‫השקעה באג"ח ובאופציות (‪)2‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪24687‬‬ ‫רווחי אקוויטי עד ‪)3( .1.4‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)75000‬‬ ‫(‪)30000‬‬ ‫(‪)250000‬‬ ‫‪27437‬‬ ‫פדיון אג"ח ‪)4( 1.4.15‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪3300‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫שיערוך אופציות א' ‪)5( 1.7.15‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪5000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫שיערוך אופציות המרה ‪)6( 1.7.15‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪11250‬‬ ‫‪6824‬‬ ‫‪---‬‬ ‫הכנסות מימון – אג"ח ‪)7( 1.7.15‬‬
‫(‪)21211‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪28282‬‬ ‫‪---‬‬ ‫שיערוך אג"ח ‪)8( 1.7.15‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪24855‬‬ ‫רווחי אקוויטי עד ‪)9( 1.7.15‬‬
‫‪21211‬‬ ‫(‪)24750‬‬ ‫(‪)80000‬‬ ‫(‪)3750‬‬ ‫(‪)271250‬‬ ‫‪625485‬‬ ‫הנפקה לצד ג' ‪)10( 1.7.15‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪825339‬‬

‫(‪ )4‬פידיון מחצית מהאג"ח ב – ‪:1.4.15‬‬

‫‪6%*500000=30000‬‬ ‫‪ .1‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪6%*500000=30000‬‬ ‫ז‪ .‬ריבית לקבל‬
 ‫‪1/2*500000=250000‬‬ ‫‪ .2‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪1/2*500000=250000‬‬ ‫ז‪ .‬השקעה באג"ח‬

‫‪27437‬‬ ‫‪ .3‬ח‪ .‬השקעה בחברה כלולה*‬

‫‪47563‬‬ ‫ח‪ .‬הפסד הון‬
‫‪1/2*150000=75000‬‬ ‫ז‪ .‬השקעה באופציות המרה‬

‫*השקעה בחברה כלולה‪:‬‬

‫‪25%*101486=25372‬‬ ‫גידול באקוויטי‬
‫‪1/2*5507=2754‬‬ ‫מחיקת הפרש מקורי בגין אופציות המרה‬
‫(‪)688‬‬ ‫מס‬
‫‪27437‬‬

‫דרך חישוב חלופית‪:‬‬

‫השקעה "אחרי"‬ ‫השקעה "לפני"‬
‫‪500000‬‬ ‫‪400000‬‬ ‫הון י‪.‬פ‪1.1.15 .‬‬
‫‪  101486‬פרמיה בגין פקיעה‬ ‫‪1/4*400000=100000‬‬ ‫רווח עד ‪1.4.15‬‬
‫‪601486‬‬ ‫‪500000‬‬
‫‪25%‬‬ ‫‪25%‬‬
‫‪150372‬‬ ‫‪125000‬‬
‫הפרשים מקוריים‪:‬‬
‫‪829‬‬ ‫‪829‬‬ ‫אג"ח‬
‫(‪)207‬‬ ‫(‪)207‬‬ ‫מס‬
‫(‪1/2*5507=)2754‬‬ ‫(‪)5507‬‬ ‫אופציות המרה‬
‫‪1689‬‬ ‫‪1377‬‬ ‫מס‬
‫‪8094‬‬ ‫‪8094‬‬ ‫תקבולים על חשבון אופציות‬
‫(‪)2024‬‬ ‫(‪)2024‬‬ ‫מס‬
‫‪20000‬‬ ‫‪20000‬‬ ‫מוניטין‬
‫‪174999‬‬ ‫‪147562‬‬
‫‪27437‬‬

‫(‪ )5‬שיערוך אופציות א' ל – ‪:1.7.15‬‬

‫‪1.5*16500=24750‬‬ ‫שווי הוגן‬
‫‪21450‬‬ ‫רשום‬
‫‪3300‬‬

‫‪3300‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באופציות א'‬

‫‪3300‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסות מימון‬
 ‫(‪ )6‬שיערוך אופציות המרה ‪:1.7.15‬‬
‫‪0.32*1/2*500000=80000‬‬ ‫שווי הוגן‬
‫‪75000‬‬ ‫רשום‬
‫‪5000‬‬

‫‪5000‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באופציות המרה‬

‫‪5000‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסות מימון‬

‫(‪ )7‬שיערוך אג"ח – ריבית אפקטיבית‪:‬‬

‫*‬

‫‪1.7.15‬‬ ‫‪1.4.16‬‬
‫קרן ‪250000‬‬
‫ריבית ‪6%*250000=15000‬‬
‫‪265000‬‬

‫‪265000/1.1^0.75=246718‬‬

‫אג"ח‬ ‫ריבית לקבל‬

‫‪242968‬‬ ‫‪1/4*15000=3750‬‬

‫תנועה בחשבון השקעה באג"ח ובריבית לקבל‪:‬‬

‫ריבית לקבל‬ ‫השקעה באג"ח‬
‫‪22500‬‬ ‫‪486144‬‬ ‫י‪.‬פ‪1.1.15 .‬‬
‫(‪)30000‬‬ ‫(‪)250000‬‬ ‫פירעון ‪1.4.15‬‬
‫‪P.N. 11250‬‬ ‫‪P.N. 6824‬‬ ‫הכנסות‪/‬הוצאות מימון‬
‫‪3750‬‬ ‫‪242968‬‬ ‫י‪.‬ס‪1.7.15 .‬‬

‫‪11250‬‬ ‫ח‪ .‬ריבית לקבל‬

‫‪6824‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באג"ח‬
‫‪18074‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסות מימון‬

‫(‪ )8‬שיערוך אופציות המרה ‪:1.7.15‬‬

‫‪1.1*250000=275000‬‬ ‫שווי הוגן‬
‫‪246718‬‬ ‫רשום‬
‫‪28282‬‬

‫‪28282‬‬ ‫ח‪ .‬השקעה באג"ח‬

‫‪)1-25%(*28282=21211‬‬ ‫ז‪ .‬קרן הון‬
‫‪7071‬‬ ‫ז‪ .‬עתודה למס‬
 ‫(‪ )9‬רווחי אקוויטי ‪:1.7.15 – 1.4.15‬‬
‫‪25%*1/4*400000=25000‬‬ ‫חלקי ברווח‬
‫הפרשים מקוריים‪:‬‬
‫(‪)193‬‬ ‫אג"ח*‬
‫‪48‬‬ ‫מס‬
‫‪24855‬‬

‫*אג"ח‪:‬‬
‫*‬

‫‪1.7.15‬‬ ‫‪1.4.16‬‬
‫קרן ‪1/2*15*50000=375000‬‬
‫ריבית ‪6%*375000=22500‬‬
‫‪397500‬‬

‫‪370077‬‬ ‫לצורך הפרשים מקוריים – ערך נקוב ‪:10%‬‬

‫‪372621‬‬ ‫בספרי חברה ב' – ערך נקוב ‪:9%‬‬

‫‪25%*((370077)-(372621))=636‬‬ ‫י‪.‬ס‪ .‬הפרשים מקוריים אג"ח‪:‬‬

‫‪829‬‬ ‫י‪.‬פ‪ .‬הפרשים מקוריים אג"ח‪:‬‬
‫‪193‬‬

‫(‪ )10‬הנפקה לצד ג' – ‪:1.7.15‬‬

‫מספר מניות שנתקבלו בידי חברה א' בהמרה‪:‬‬
‫‪250000/20=12500‬‬ ‫אג"ח‬
‫‪1*16500=16500‬‬ ‫אופציות‬
‫‪29000‬‬

‫‪5000+29000=40%‬‬ ‫שיעור ההחזקה אחרי הנפקה לצד ג'‪:‬‬

‫‪20000+65000‬‬

‫חישוב הפרשים מקוריים בשל עלייה בשיעור ההחזקה (‪:)Step by Step‬‬

‫‪627250‬‬ ‫תמורה*‬
‫‪589412‬‬ ‫אקוויטי נרכש**‬
‫‪37838‬‬
 ‫*חישוב התמורה‪:‬‬
‫‪275000-3750=271250‬‬ ‫השקעה באג"ח‬
‫לפי יתרות בספרים‬ ‫‪3750‬‬ ‫ריבית לקבל‬
‫‪80000‬‬ ‫אופציות המרה‬
‫‪24750‬‬ ‫אופציות א'‬
‫‪15*16500=247500‬‬ ‫מזומן‬
‫‪627250‬‬

‫**חישוב אקוויטי נרכש‪:‬‬

‫אקוויטי "אחרי"‬ ‫אקוויטי "לפני"‬
‫‪701486‬‬ ‫‪601486‬‬ ‫התאמה ‪ – 4‬יתרה ל – ‪1.4.15‬‬
‫‪65000+1145475=1210475‬‬ ‫‪100000‬‬ ‫רווח לרבעון‬

‫גידול בהון מניות רגילות‬

‫‪ +‬פרמיה בחברה ב'‬
‫כתוצאה מההנפקה‬
‫‪1911961‬‬ ‫‪701486‬‬
‫‪40%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫חלקי‬
‫‪764784‬‬ ‫‪175372‬‬
‫‪589412‬‬ ‫אקוויטי נרכש‬

‫ייחוס הפרשים מקוריים‪:‬‬

‫‪15%*((73022)-(74524))=225‬‬ ‫אג"ח*‬
‫(‪)56‬‬ ‫מס‬
‫(‪((75000*0.32)-(20297))*15%=)555‬‬ ‫אופציות המרה‬
‫‪139‬‬ ‫מס‬
‫‪((50000*1.5)-(81188))*15%=928‬‬ ‫אופציות א'‬
‫‪50000*2-50000‬‬ ‫(‪)232‬‬ ‫מס‬
‫‪P.N. 37389‬‬ ‫מוניטין‬
‫‪37838‬‬

‫*אג"ח‪:‬‬
‫*‬

‫‪1.7.15‬‬ ‫‪1.4.16‬‬
‫אחרי מימוש האג"ח‬ ‫קרן ‪50000*15*1/2-300000=75000‬‬
‫ריבית ‪6%*75000=4500‬‬
‫‪79500‬‬

‫‪73022‬‬ ‫ערך נוכחי צריך להיות לפי ‪ ,12%‬ערך נקוב‪:‬‬

‫‪74524‬‬ ‫ערך בספרים לפי ‪ ,9%‬ערך נקוב‪:‬‬
 ‫‪627250‬‬ ‫‪ .1‬ח‪ .‬השקעה בחברה כלולה‬
‫‪271250‬‬ ‫ז‪ .‬השקעה באג"ח‬
‫‪3750‬‬ ‫ז‪ .‬ריבית לקבל‬
‫‪80000‬‬ ‫ז‪ .‬אופציות המרה‬
‫‪24750‬‬ ‫ז‪ .‬אופציות א'‬
‫‪247500‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪21211/(1-25%)=28282‬‬ ‫‪ .2‬ח‪ .‬הון עצמי – קרן הון‬

‫‪21211/(1-25%)=28282‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסות אחרות‬

‫‪28282*25%=7071‬‬ ‫‪ .3‬ח‪ .‬הוצאות מס‬

‫‪28282*25%=7071‬‬ ‫ז‪ .‬הון עצמי – קרן הון‬

‫מימוש הפרשים מקוריים‪:‬‬

‫בחישוב ההפרש המקורי ליום ה – ‪ 31.12.14‬יוחס חלק מההפרש המקורי לאג"ח‪ ,‬לאופציות המרה‬
‫ולאופציות א'‪ .‬ב – ‪ 1.7.15‬מומשו ‪ 300000‬מהאג"ח להמרה (האג"ח ואופציית ההמרה) ומומשו ‪50000‬‬
‫אופציות‪ .‬כתוצאה ממימוש זה‪ ,‬יש לממש את ההפרשים המקוריים שיוחסו למרכיבים שמומשו (בדומה‬
‫למימוש שביצענו ב – ‪ .)1.4.15‬מימוש זה יכנס תחת סעיף רווחי האקוויטי מאחר ובמועד זה חלה עלייה‬
‫בשיעור ההחזקה‪ ,‬ומכאן שאין לרשום הפסד הון‪.‬‬

‫(‪  636*300/375=)509‬לפי התאמה ‪9‬‬ ‫אג"ח ‪1‬‬

‫‪127‬‬ ‫מס‬
‫‪  (2754)*300/375=2203‬לפי התאמה ‪4‬‬ ‫אופציית המרה ‪1‬‬
‫(‪)551‬‬ ‫מס‬
‫(‪  8094*50/100=)4047‬לפי התאמות ‪4 ,1‬‬ ‫אופציות א'‬
‫‪1012‬‬
‫(‪)1765‬‬

‫‪1765‬‬ ‫‪ .4‬ח‪ .‬הפסדי אקוויטי‬

‫‪1765‬‬ ‫ז‪ .‬השקעה בחברה כלולה‬

‫מלכ"רים‬
‫תקן משולב מספר ‪( 5‬גילוי דעת ‪ + 69‬תקן ‪:)5‬‬
‫גילוי דעת ‪ 69‬פורסם ע"י לישכת רו"ח בישראל בשנת ‪ .1997‬בשל העובדה כי מלכ"רים התקשו ביישום‬
‫של מספר סעיפים בגילוי הדעת ובנוסף לכך הצטברו תלונות לגבי אי התאמה של מספר כללים בגילוי‬
‫הדעת למטרות הדיווח הכספי של מלכ"רים‪ ,‬החליט המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית בשנת ‪2001‬‬
‫לפרסם את תקן מספר ‪ 5‬שיכלול תיקונים והבהרות לגילוי דעת ‪ .69‬בשל הרצון של המוסד לתקינה‬
‫בחשבונאות לאגד את כל כללי הדיווח של מלכ"רים בפירסום אחד‪ ,‬הוחלט לפרסם את תקן משולב מספר‬
‫‪ 5‬שיכלול את הכללים של גילוי דעת ‪ ,69‬לרבות התיקונים וההבהרות של תקן מספר ‪.5‬‬
 ‫הגדרה של מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח)‪:‬‬
‫מלכ"ר מהווה חבר בני אדם מאוגד או לא מאוגד אשר מתאפיין בתכונות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬פועל להשגת מטרה ציבורית שאינה מכוונת להשגת רווח‪.‬‬
‫ב‪ .‬נכסיו והכנסותיו משמשים לקידום מטרותיו הציבוריות וחלק מהותי מהכנסותיו מתקבל שלא עבור‬
‫מתן טובת הנאה לגופים המשלמים‪.‬‬
‫ג‪ .‬רווחיו אינם ניתנים לחלוקה לחבריו‪.‬‬

‫מההגדרה הנ"ל עולה המסקנה כי מלכ"ר יכול להפיק הכנסות ממכירת מוצרים או מתן שירותים כגון‬
‫גבייה של דמי חבר‪ ,‬מכירת מזכרות‪ ,‬שכר לימוד‪ ,‬גביית תשלום על טיולים מודרכים וכ"ו‪ .‬אבל‪ ,‬זוהי לא‬
‫התכלית אשר לשמה הוא הוקם‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬בניגוד לחברות‪ ,‬התכלית של הקמה והפעלה של מלכ"ר היא השגת המטרה הציבורית ולא‬
‫מיקסום רווחים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מלכ" רים לא יכולים להנפיק מניות ולא יכולים לחלק את העודפים שלהם כדיבידנד לחבריהם‪.‬‬

‫סוגי הדוחות הכספיים של מלכ"ר‪:‬‬

‫‪ .1‬מאזן‬
‫‪ .2‬דו"ח על הפעילויות (מקביל לדו"ח רו"ה)‪.‬‬
‫‪ .3‬דו"ח על השינויים בנכסים נטו (מקביל לדו"ח על השינויים בהון העצמי)‬
‫‪ .4‬דו"ח על תזרים המזומנים‬

‫בסיס הדיווח‪:‬‬
‫הכנסות‪ ,‬הוצאות‪ ,‬נכסים והתחייבויות ירשמו על בסיס מצטבר בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים‪.‬‬
‫התקן קובע שמלכ"ר אשר היקף הכנסותיו הוא עד ‪ 750000‬ש"ח (במונחי דצמבר ‪ )1995‬רשאי לדווח על‬
‫בסיס מזומן‪.‬‬

‫מבנה המאזן של מלכ"ר‪:‬‬

‫התחייבויות ‪ +‬נכסים נטו (הון עצמי)‬ ‫נכסים‬
‫התחייבויות שוטפות‬ ‫רכוש שוטף‬
‫התחייבויות לזמן ארוך‬ ‫חייבים והלוואות לזמן ארוך‬
‫נכסים נטו‪:‬‬ ‫רכוש קבוע‬
‫‪ .1‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות‪:‬‬
‫‪XX‬‬ ‫‪ .1.1‬שיועדו ע"י מוסדות המלכ"ר‬
‫‪ .1.2‬שלא יועדו ע"י מוסדות המלכ"ר ‪P.N. XX‬‬
‫‪XX‬‬ ‫‪ .1.3‬ששימשו לרכוש קבוע‬
‫‪XX‬‬ ‫‪ .2‬נכסים נטו שהוגבלו באופן זמני‬
‫‪XX‬‬ ‫‪ .3‬נכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע‬

‫מסקנות‪:‬‬
‫‪ .1‬למלכ" ר אין הון עצמי מאחר והוא לא מקצה את הבעלות בתאגיד תמורת קבלת מזומנים‪ ,‬דהיינו‪,‬‬
‫הוא לא מנפיק מניות או אופציות למניות‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬סה"כ הנכסים של המלכ"ר בניכוי התחייבויותיו מכונים במאזן של המלכ"ר – נכסים נטו‪.‬‬
‫‪ .2‬הנכסים נטו של המלכ"ר כוללים שלושה חלקים – נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות‪,‬‬
‫נכסים נטו שהוגבלו באופן זמני ונכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע‪.‬‬
‫‪ .3‬החלק הראשון של נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות כולל שלושה סכומים – נכסים נטו‬
‫שיועדו ע"י מוסדות המלכ"ר‪ ,‬נכסים נטו שלא יועדו ע"י מוסדות המלכ"ר ונכסים נטו ששימשו‬
‫לרכוש קבוע‪.‬‬
‫‪ .4‬בהמשך אנו נראה כי הנכסים נטו שלא יועדו ע"י מוסדות המלכ"ר מקבילים ליתרת העודפים‬
‫בחברה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬ניתן לחשב אותם גם כ – ‪.P.N.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .1‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‪ :‬ב – ‪ 1.1.10‬קיבלה עמותת "דניאל" תרומה בסך של ‪500000‬‬
‫ש"ח‪ .‬התורם התנה את התרומה בכך שהסכום ישמש לרכישת מחשבים וחלוקתם לבני נוער‬
‫במצוקה?‬

‫‪500000‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬

‫‪500000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫הסבר‪ :‬כל עוד עמותת "דניאל" לא תרכוש את המחשבים ותחלק אותם לבני נוער‪ ,‬היא לא‬
‫הסירה מעליה את המגבלה של התורם‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל סכום התרומה ירשם במסגרת חשבון מעבר‬
‫זמני המכונה "נכסים נטו שהוגבלו זמנית"‪.‬‬
‫‪ .2‬נכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע‪ :‬ב – ‪ 1.1.10‬קיבלה עמותת "דניאל" תרומה בסך של‬
‫‪ 100000‬ש"ח‪ .‬התורם התנה את התרומה בכך שרק פירותיה הריאלים (מעבר לשיעור עליית‬
‫המדד) ישמשו לחלוקת מלגות לסטודנטים‪ .‬העמותה הפקידה את סכום התרומה בפיקדון צמוד‬
‫דולר‪ .‬שיעור עליית המדד בשנת ‪ 2010‬הוא ‪ 2%‬ושיעור עליית שער הדולר ‪.5%‬‬

‫‪:1.1.10‬‬
‫‪100000‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪100000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע‬

‫‪100000‬‬ ‫ח‪ .‬פיקדון‬

‫‪100000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪:31.12.10‬‬
‫‪5%*100000=5000‬‬ ‫ח‪ .‬פיקדון‬
‫‪2000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע‬
‫‪3000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו באופן זמני‬

‫הסבר‪ :‬במקרה שלפנינו‪ ,‬העמותה לא תוכל להשתחרר מהמגבלה של התורם לצמיתות‪ ,‬מאחר‬
‫והיא לא תוכל להשתמש ב"עץ"‪ ,‬כלומר בתרומה המקורית‪ ,‬אלא היא תוכל לחלק מלגות רק‬
‫מ"הפירות" שינבעו מה"עץ"‪ ,‬כלומר‪ ,‬רק מהתשואה הריאלית שתושג על התרומה המקורית‪.‬‬
‫‪ .3‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‪ :‬ב – ‪ 1.1.10‬קיבלה עמותת "דניאל" תרומה‬
‫בסך של ‪ 300000‬ש"ח לשם רכישת מבנה‪ .‬ב – ‪ 2.1.10‬רכשה העמותה מבנה בסכום התרומה‪.‬‬

‫‪:1.1.10‬‬
‫‪300000‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪300000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו באופן זמני‬

‫‪:2.1.10‬‬
‫‪300000‬‬ ‫ח‪ .‬מבנה‬
‫‪300000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫פקודת סיווג‪:‬‬
‫‪300000‬‬ ‫ח‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו באופן זמני‬
‫‪300000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‬

‫הסבר‪ :‬ברגע שהעמותה רכשה את המבנה‪ ,‬היא השתחררה מהמגבלה של התורם‪ ,‬שכן היא‬
‫עמדה בתנאי שהוצב כנגד קבלת התרומה ולכן יש לשחרר את המגבלה הזמנית‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש‬
‫להעביר את המבנה לנכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‪.‬‬

‫‪ .4‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שלא יועדו‪/‬יועדו‪ :‬ב – ‪ 1.1.10‬הוקמה עמותת "דן"‪.‬‬
‫ב – ‪ ,2.1.10‬קיבלה העמותה תרומה בסך של ‪ 300000‬ש"ח‪ .‬התורם התנה את התרומה בכך‬
‫שכל הסכום ישמש לרכישת מבנה‪ ,‬לרבות ריבית והפרשי הצמדה שיצברו על סכום התרומה עד‬
‫ליום הרכישה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אם תיוותר יתרה לאחר רכישת המבנה‪ ,‬אזי הסכום ישמש לרכישת ספרים‬
‫וחלוקתם לבני נוער‪ .‬ב – ‪ ,2.1.10‬הפקידה העמותה את סכום התרומה בפיקדון צמוד דולר‬
‫הנושא ריבית שנתית צמודת דולר של ‪ .3%‬שיעור עליית שער הדולר בשנת ‪ 2010‬הוא ‪ .5%‬ב ‪-‬‬
‫‪ ,31.12.10‬רכשה העמותה מבנה בסכום של ‪.310000‬‬
‫ב – ‪ 30.6.10‬נערך נשף התרמה אשר במסגרתו נאספו תרומות בסך של ‪ 100000‬ש"ח‪ .‬בשנת‬
‫‪ 2010‬הסתכמו הוצאות שכר העבודה בעמותה לסך של ‪ 30000‬ש"ח‪ ,‬מתוכם ‪ 25000‬ש"ח‬
‫שולמו במזומן‪.‬‬
‫ב – ‪ 31.12.10‬החליטה הנהלת העמותה לייעד סך של ‪ 20000‬ש"ח לרכישת ריהוט משרדי‬
‫בשנת ‪.2011‬‬
‫נדרש‪:‬‬
‫א‪ .‬לרשום את פקודות היומן בספרי העמותה לשנת ‪?2010‬‬
‫ב‪ .‬להציג את הדוחות הכספיים של העמותה לשנת ‪?2010‬‬

‫יש לרשום את פקודות היומן בהתאם לאירועים ולא עפ"י סדר כרונולוגי של תאריכים‪ ,‬דהיינו‪ ,‬יש‬
‫לסיים לטפל באירוע מסויים ורק לאחר מכן לעבור לאירוע הבא‪.‬‬
 ‫פיתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬פקודות יומן‪:‬‬
‫תרומה לרכישת מבנה‪:‬‬

‫‪2.1.10‬‬ ‫‪31.12.10‬‬
‫קבלת תרומה‬ ‫רכישה‬
‫הפקדת כסף בפיקדון‬

‫‪:2.1.10‬‬
‫‪300000‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪300000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫‪300000‬‬ ‫ח‪ .‬פיקדון‬

‫‪300000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪:31.12.10‬‬
‫‪300000*(1.05*1.03-1)=24450‬‬ ‫ח‪ .‬פיקדון‬
‫‪300000*(1.05*1.03-1)=24450‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫‪310000‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬

‫‪310000‬‬ ‫ז‪ .‬פיקדון‬

‫‪310000‬‬ ‫ח‪ .‬מבנה‬

‫‪310000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫שינוי סיווג‪:‬‬
‫‪310000‬‬ ‫ח‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו באופן זמני‬
‫‪310000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‬

‫יצויין כי יתרת הסכום במסגרת הנכסים נטו שהוגבלו זמנית‪ ,‬לא תשוחרר עד אשר ירכשו ספרים‬
‫ויחולקו לבני נוער‪.‬‬

‫תרומות מהנשף‪:‬‬
‫‪:30.6.10‬‬
‫‪100000‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪100000‬‬ ‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות מתרומות‬

‫התרומה לא הוגבלה ע"י התורמים ולכן העמותה יכולה לרשום הכנסות מתרומות‪.‬‬
 ‫שכר עבודה‪:‬‬
‫‪30000‬‬ ‫ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות שכר עבודה‬
‫‪25000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬
‫‪5000‬‬ ‫ז‪ .‬זכאים‬

‫ייעוד ע"י מלכ"ר‪:‬‬

‫‪20000‬‬ ‫ח‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו שלא ייועדו‬
‫‪20000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו שייועדו‬

‫ישנו הבדל עקרוני בין נכסים נטו שהוגבלו זמנית לנכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שלא‬
‫ייועדו‪ .‬בנכסים נטו שהוגבלו זמנית‪ ,‬המגבלה הותלה ע"י גורם חיצוני ולכן כל עוד העמותה לא‬
‫עמדה במגבלה הנ"ל‪ ,‬היא לא יכולה לשחרר את הנכסים הרלוונטיים מהמגבלה‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫בנכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שייועדו‪ ,‬אזי ייעוד הנכסים התבצע ע"י הנהלת‬
‫המלכ"ר ולכן היא יכולה בעתיד לקבל החלטה לפיה היא מבטלת את הייעוד שנקבע בעבר‬
‫ולהעביר את הנכסים נטו לשימוש אחר לחלוטין‪ .‬לפיכך‪ ,‬הפקודה האחרונה (התשיעית) משאירה‬
‫את הנכסים במסגרת של נכסים נטו שלא הוגבלו‪ ,‬אבל שייועדו ע"י מוסדות המלכ"ר‪.‬‬

‫מאזן‪:‬‬
‫התחייבויות ‪ +‬נכסים נטו (הון עצמי)‬ ‫נכסים‬
‫התחייבויות שוטפות‪:‬‬ ‫רכוש שוטף‪:‬‬
‫‪5000‬‬ ‫זכאים‬ ‫‪300000-300000-310000+100000-25000‬‬ ‫מזומן‬
‫‪300000+24450-310000‬‬ ‫פיקדון‬
‫רכוש קבוע‪:‬‬
‫‪310000‬‬ ‫מבנה‬
‫התחייבויות לזמן ארוך‬ ‫חייבים והלוואות‬
‫לזמן ארוך‬

‫נכסים נטו‪:‬‬ ‫רכוש קבוע‬

‫‪ .1‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו‬
‫לפעילות‪:‬‬
‫‪20000‬‬ ‫‪ .1.1‬שיועדו ע"י מוסדות‬
‫המלכ"ר‬
‫‪50000‬‬ ‫‪ .1.2‬שלא יועדו ע"י מוסדות‬
‫המלכר ‪P.N.‬‬
‫‪310000‬‬ ‫‪ .1.3‬ששימשו לרכוש קבוע‬
‫‪14450‬‬ ‫‪ .2‬נכסים נטו שהוגבלו באופן זמני‬
‫‪---‬‬ ‫‪ .3‬נכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע‬
 ‫דו"ח על הפעילויות לשנת ‪:2010‬‬
‫מחזור הפעילות ‪ ‬מקביל לסעיף מכירות ושירותים בחברה‬
‫‪100000‬‬ ‫הכנסות מתרומות‬
‫עלות הפעילות ‪ ‬מקביל לעלות המכר‬
‫(‪)30000‬‬ ‫הוצאות שכר עבודה‬
‫‪70000‬‬ ‫הכנסות נטו ‪( /‬גירעון נטו)‬

‫דו"ח על השינויים בנכסים נטו‪:‬‬

‫סה"כ‬ ‫נכסים נטו שהוגבלו‬ ‫נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות‬ ‫פירוט‬
‫באופן זמני באופן קבוע‬ ‫ששימשו לרכוש‬ ‫שייועדו‬ ‫שלא ייועדו‬
‫קבוע‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫י‪.‬פ‪.‬‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪300000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫תרומה‬
‫‪24450‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪24450‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫מימון‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫(‪)310000‬‬ ‫‪310000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫רכישת מבנה‬
‫‪70000‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪70000‬‬ ‫הכנסות נטו מדו"ח‬
‫על הפעילות‬
‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪20000‬‬ ‫(‪)20000‬‬ ‫ייעוד‬
‫‪394450‬‬ ‫‪---‬‬ ‫‪14450‬‬ ‫‪310000‬‬ ‫‪20000‬‬ ‫‪50000‬‬
 ‫‪4.1.11‬‬

‫דוגמא – עמותת "גלית"‪:‬‬

‫נתון ‪:1‬‬

‫‪1.11.10‬‬ ‫‪31.12.10‬‬ ‫חתימה על‬

‫הודעה על תרומה של ‪ 1‬מיליון ש"ח‬ ‫הדוחות הכספיים‬

‫הובטח העברות חד‪-‬צדדיות עד תאריך המאזן וטרם נתקבלו עד תאריך המאזן‬

‫העברות יוכרו בספרים כהכנסה‪/‬גידול בנכסים נטו שהוגבלו זמנית‪/‬קבוע‪ ,‬בהתקיים שני התנאים הבאים‬
‫במצטבר‪:‬‬
‫‪ .1‬לתאריך המאזן – קיימת התחייבות בלתי תלוייה‪.‬‬
‫‪ .2‬לתאריך החתימה על הדוחות הכספיים – קיימת התחייבות בלתי חוזרת בהתקיים אחד‬
‫מהתנאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .2.1‬קבלת העברה בפועל‪.‬‬
‫‪ .2.2‬הפקדת העברה בידי נאמן בעבור המלכ"ר‪.‬‬
‫‪ .2.3‬הועבר למלכ"ר מסמך משפטי הניתן לאכיפה‪.‬‬

‫תנאי ‪ 1‬מתקיים – בתאריך המאזן קיימת התחייבות בלתי תלוייה‬

‫תנאי ‪ 2‬לא מתקיים – בתאריך החתימה לא קיימת התחייבות בלתי חוזרת‬

‫כלומר‪ ,‬לא ניתן להכיר בתרומה בשנת ‪.2010‬‬

‫סעיף ‪ 35‬לתקן משולב מספר ‪ 5‬קובע כי ההכנסות מהעברות חד‪-‬צדדיות כגון‪ ,‬תרומות‪ ,‬עזבונות‪,‬‬
‫הקצבות ומתנות שהובטחו עד תאריך המאזן אך טרם התקבלו נכון לתאריך המאזן‪ ,‬יוכרו כהכנסות או‬
‫כתוספת לנכסים נטו שהוגבלו באופן זמני או קבוע עפ"י העניין‪ ,‬בהתקיים התנאים המצטברים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬נכון לתאריך המאזן‪ ,‬מימושה של ההתחייבות שהתקבלה‪ ,‬אינו מותנה בתנאי עתידי אשר טרם‬
‫התקיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬המידע הקיים נכון למועד החתימה על הדוחות הכספיים‪ ,‬מצביע על כך שנוצרה התחייבות בלתי‬
‫חוזרת של הנותן‪ .‬התחייבות בלתי חוזרת מתקיימת באחד מהמקרים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬המלכ"ר קיבל לידיו את העברה החד צדדית בפועל‪.‬‬
‫‪ .2‬יש בידי המלכ"ר מסמך משפטי הניתן לאכיפה ולמימוש לגבי העברה הנ"ל‪.‬‬
‫‪ .3‬העברה החד צדדית הופקדה בידי נאמן בעבור המלכ"ר‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .1‬ב – ‪ 1.10.10‬תורם הבטיח בע"פ תרומה בסך ‪ 50000‬ש"ח‪ ,‬ב – ‪ 1.2.11‬התורם העביר את‬
‫התרומה לעמותה‪ ,‬ב – ‪ 1.4.11‬נחתמו הדוחות הכספיים של שנת ‪?2010‬‬
 ‫תאריך המאזן – יש התחייבות בלתי תלוייה‬
‫תאריך החתימה – יש התחייבות בלתי חוזרת‬
‫מסקנה‪ :‬יש להכיר בתרומה בשנת ‪.2010‬‬

‫‪ .2‬ב – ‪ 1.10.10‬תורם הבטיח בע"פ תרומה בסך ‪ 50000‬ש"ח‪ ,‬ב – ‪ 1.2.11‬העמותה קיבלה מסמך‬
‫משפטי המאשר את התרומה‪ ,‬ב – ‪ 1.4.11‬נחתמו הדוחות הכספיים של שנת ‪?2010‬‬

‫תאריך המאזן – יש התחייבות בלתי תלוייה‬

‫תאריך החתימה – יש התחייבות בלתי חוזרת‬
‫מסקנה‪ :‬יש להכיר בתרומה בשנת ‪.2010‬‬

‫‪ .3‬ב – ‪ 1.2.11‬העמותה קיבלה מסמך משפטי המאשר את קבלת התרומה בסך ‪ 50000‬ש"ח‪ ,‬ב –‬
‫‪ 1.4.11‬נחתמו הדוחות הכספיים של שנת ‪?2010‬‬

‫תאריך המאזן – אין התחייבות בלתי תלוייה‬

‫תאריך החתימה – אין צורך לבדוק עקב אי עמידה בקיום התחייבות בלתי תלוייה‬
‫מסקנה‪ :‬אין להכיר בתרומה בשנת ‪.2010‬‬

‫‪ .4‬ב – ‪ 1.10.10‬תורם העביר לעמותה מסמך משפטי המאשר תרומה בסך ‪ 50000‬ש"ח אם‬
‫קבוצת הספורט של העמותה תזכה באליפות המדינה‪ .‬ב – ‪ 1.2.11‬קבוצת הספורט זכתה‬
‫באליפות‪ ,‬ב – ‪ 1.4.11‬נחתמו הדוחות הכספיים של שנת ‪?2010‬‬

‫תאריך המאזן – אין התחייבות בלתי תלוייה‬

‫תאריך החתימה – יש התחייבות בלתי חוזרת אך אין זה משנה מאחר והתנאים מצטברים!‬
‫מסקנה‪ :‬אין להכיר בתרומה בשנת ‪.2010‬‬

‫בדוגמאות ‪ 1‬ו – ‪ ,2‬העמותה יכולה להכיר בתרומה כבר בדוחות הכספיים של שנת ‪ 2010‬כנגד רישום‬
‫של חייבים מאחר ועד תאריך החתימה על הדוחות הכספיים היא קיבלה את התרומה בפועל או שיש‬
‫בידה מסמך משפטי הניתן לאכיפה כנגד מימוש התרומה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בדוגמא ‪ ,3‬העמותה לא תוכל‬
‫להכיר בתרומה בשנת ‪ ,2010‬שכן העמותה גייסה את התרומה רק בשנת ‪ .2011‬גם בדוגמא ‪ 4‬העמותה‬
‫לא תוכל להכיר בתרומה בשנת ‪ ,2010‬שכן נכון לתאריך המאזן‪ ,‬דהיינו ל – ‪ ,31.12.10‬ישנו תנאי עתידי‬
‫אשר טרם התקיים המתייחס לקבלת התרומה‪.‬‬

‫נתון ‪:2‬‬
‫תאריך המאזן – התחייבות בלתי תלוייה ‪ ‬מתקיים‬
‫תאריך החתימה – התחייבות בלתי חוזרת ‪ ‬מתקיים‬
‫מסקנה‪ :‬יש להכיר בתרומה בשנת ‪.2010‬‬

‫‪200000‬‬ ‫‪ .1‬ח‪ .‬חייבים בגין תרומות‬

‫‪200000‬‬ ‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות מתרומות‬
 ‫נתון ‪:3‬‬
‫תאריך המאזן – התחייבות בלתי תלוייה ‪ ‬לא מתקיים‬
‫מסקנה‪ :‬אין להכיר בתרומה בשנת ‪ – 2010‬אין פקודת יומן‬

‫נכון ל – ‪ 31.12.10‬התרומה תלוייה בתנאי עתידי שטרם התקיים‪.‬‬

‫נתון ‪:4‬‬
‫קבלת שירותים ללא תמורה‬

‫לרשום כהכנסה וכהוצאה לפי שווי הוגן (או להוון) בהתקיים‬ ‫‪ -‬לא לרשום שירות זה בדוחות הכספיים‬
‫התנאים המצטברים הבאים‪:‬‬ ‫‪ -‬לתת גילוי‪ ,‬ביאורים‬
‫‪ .1‬השירות הוא בעל ערך כספי מהותי ביחס להיקף‬
‫הפעילות‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתן לאמוד שווי הוגן באופן מהימן‪.‬‬
‫‪ .3‬השירות דורש מיומנות ומקצועיות והמלכ"ר היה נאלץ‬
‫לרכוש את השירות בתמורה‪ ,‬אלמלא ניתן בחינם‪.‬‬

‫שירותים שהתקבלו ללא תמורה‪:‬‬

‫כאשר מלכ"ר מקבל שירותים ללא תמורה‪ ,‬הוא יכול לבחור בין שתי אפשרויות של טיפול חשבונאי‪:‬‬
‫א‪ .‬לא לרשום את השירותים הנ"ל בדוחות הכספיים לחלוטין‪ ,‬אבל לציין בביאורים לדוחות הכספיים‪,‬‬
‫פרטים בדבר קבלת השירותים הנ"ל‪ ,‬כגון תיאור מילולי של אופי השירותים שהתקבלו ותיאור‬
‫מסגרת הפעילות אשר בה נעשה שימוש בשירותים הנ"ל‪.‬‬
‫ב‪ .‬לרשום את השירותים בדוחות הכספיים כהכנסות וכהוצאות או להוון אותם לנכסים‪ ,‬בהתאם‬
‫לכללי החשבונאות המקובלים‪ ,‬עפ"י השווי ההוגן שלהם‪ ,‬בהתקיים שלושת התנאים המצטברים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬השירותים שהתקבלו הם בעלי ערך כספי מהותי ביחס להיקף הכולל של פעילות המלכ"ר‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתן להעריך באופן מהימן את שווים ההוגן של השירותים שהתקבלו‪.‬‬
‫‪ .3‬השירותים דורשים מיומנות ומומחיות מקצועית ואם הם לא היו מתקבלים ללא תמורה‪ ,‬אזי‬
‫המלכ"ר היה נאלץ לרכוש אותם בתמורה מלאה‪.‬‬

‫במקרה שלפנינו‪ ,‬העמותה תרשום את השירותים המשפטיים כהוצאה וכהכנסה בדוחות הכספיים‪ ,‬אבל‬
‫היא לא תוכל לרשום את העבודות הכלליות בדוחות הכספיים שכן הם לא דורשים מיומנות ומומחיות‬
‫מקצועית‪.‬‬

‫‪36000‬‬ ‫‪ .2‬ח‪ .‬עלות הפעילות – שירותים משפטיים‬

‫‪36000‬‬ ‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות מתרומות‬
 ‫נתון ‪:5‬‬

‫‪1.7.10‬‬ ‫‪9.10‬‬ ‫‪10.10‬‬

‫קבלת תרומה של ‪100000‬‬ ‫רכישת תרופות ‪50000 -‬‬ ‫חלוקת תרופות ‪30000 -‬‬
‫מיועדת לרכישת תרופות וחלוקתן‬

‫‪:1.7.10‬‬
‫‪100000‬‬ ‫‪ .3‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪100000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫‪:9.10‬‬
‫‪50000‬‬ ‫‪ .4‬ח‪ .‬מלאי תרופות לחלוקה‬
‫‪50000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪:10.10‬‬
‫‪30000‬‬ ‫‪ .5‬ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות חלוקת תרופות‬
‫‪30000‬‬ ‫ז‪ .‬מלאי תרופות לחלוקה‬

‫‪30000‬‬ ‫‪ .6‬ח‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫‪30000‬‬ ‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות משיחרור נכסים נטו‬

‫בשלב הנ"ל‪ ,‬אין לשחרר את הנכסים נטו שהוגבלו זמנית‪ ,‬מאחר והעמותה טרם חילקה את התרופות‪.‬‬

‫כעיקרון‪ ,‬פקודת היומן שהיתה צריכה להירשם לגבי חלוקת התרופות היא‪:‬‬

‫‪30000‬‬ ‫ח‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫‪30000‬‬ ‫ז‪ .‬מלאי תרופות לחלוקה‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬פקודת יומן זאת לא היתה מאפשרת לעמותה להציג בדו"ח על הפעילויות את חלוקת‬
‫התרופות לנזקקים‪ ,‬שכן מדובר בפקודת יומן שמייצגת רק סעיפים מאזניים‪.‬‬

‫יש לציין‪ ,‬כי לעמותות חשוב להציג בדו"ח על הפעילויות את כל הפעילויות שהתבצעו במהלך תקופת‬
‫הדיווח למען הקהילה‪ ,‬שכן הדבר יקל עליהן בגיוס תרומות נוספות ובקבלת הקצבות גבוהות ממוסדות‬
‫המדינה‪.‬‬
‫אומנם‪ ,‬ניתן לטעון כי בדו" ח על השינויים בנכסים נטו ניתן היה לראות את הקיטון בנכסים נטו שהוגבלו‬
‫זמנית‪ ,‬בעיקבות חלוקת התרופות‪ .‬אם כי‪ ,‬הצגה של הפעולה הנ"ל בדו"ח על הפעילויות בולטת יותר‬
‫ומובנת יותר לקוראי הדוחות הכספיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬תקן ‪ 5‬בא לעזרת העמותות וניפח את פקודות היומן בשני‬
‫סעיפים תוצאתיים המאפסים אחד את השני‪ ,‬אבל מאפשרים לעמותות להציג את הפעולה הנ"ל בדו"ח‬
‫על הפעילויות כדלקמן‪:‬‬

‫ח‪ .‬הוצאות חלוקת תרופות‬

‫ז‪ .‬הכנסה משיחרור נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫נתונים ‪:7 + 6‬‬

‫סעיף ‪21‬‬ ‫סעיף ‪27‬‬

‫העברת נכסים לשימוש ולתפעול צד ג' ללא‬ ‫קבלת נכסים עבור אחרים‬
‫תמורה או בתמורה סמלית‬

‫כמו "משאיל" (ללא תמורה)‬ ‫כמו "מתווך"‬

‫המלכ"ר לא יהנה מההטבות הגלומות בנכס‬ ‫המלכ"ר לא יהנה מההטבות‬

‫העברת הנכס לצד ג' – כלכלית בלבד‬

‫סעיף ‪:82‬‬
‫מאזן‪:‬‬
‫ח‪ .‬נכסים להעברה‬
‫שווי הוגן‬
‫ז‪ .‬התחייבות בגין נכסים להעברה‬

‫דו"ח על הפעילות‪ :‬נספח ה' – רשאית לרשום בדו"ח‬

‫ח‪ .‬מחזור הפעילות – תרומות שהתקבלו עבור אחרים‬
‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות מתרומות‬

‫סעיף ‪:82‬‬
‫ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות רכישת הנכס‬
‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות מתרומות‬

‫קבלת נכסים בעבור אחרים‪:‬‬

‫סעיף ‪ 27‬לתקן משולב מספר ‪ 5‬קובע שכאשר מלכ"ר מקבל נכסים ללא תמורה‪ ,‬במטרה להעביר אותם‬
‫לצד ג'‪ ,‬הוא למעשה פועל כסוכן‪ ,‬נאמן או מתווך ולא כמקבל תמורה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬המלכ"ר לא יהנה‬
‫מההטבות הכלכליות הגלומות בשימוש בנכס‪ ,‬אלא תפקידו הוא רק להעביר את הנכסים בין שני צדדים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬אם מר כהן יודע כי משפחה קרובה נזקקת לכסא גלגלים לנכה‪ ,‬אבל הוא לא רוצה להביך את‬
‫המשפחה בפנייה ישירה‪ ,‬על מנת לסייע לה ברכישת הכסא הוא יכול לפנות לעמותה תוך בקשה‬
‫שתעביר את הכסא למשפחה הנ"ל‪.‬‬
‫התקן קובע כי במקרים הנ"ל‪ ,‬יש לרשום את הנכסים במאזן של העמותה עפ"י שווים ההוגן‪ ,‬הן בצד‬
‫הנכסים והן בצד ההתחייבויות עפ"י פקודת היומן הבאה‪:‬‬

‫ח‪ .‬נכסים להעברה‬

‫ז‪ .‬התחייבות בגין נכסים להעברה‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬טכניקת רישום זאת‪ ,‬לא מאפשרת למלכ"ר להציג את הפעולה של קבלת הנכסים והצגתם‬
‫בדו"ח על הפעילויות‪ .‬לפיכך‪ ,‬הוסף נספח ה' לתקן משולב מספר ‪ 5‬הקובע כי העמותה רשאית אבל לא‬
‫חייבת לרשום את הפעולות הנ"ל בדו"ח על הפעילויות עפ"י פקודת היומן הבאה‪:‬‬

‫ח‪ .‬מחזור הפעילות – תרומות שהתקבלו בעבור אחרים – שווי הוגן‬

‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות מתרומות – שווי הוגן‬

‫הצגה בדו"ח על הפעילויות‪:‬‬

‫מחזור הפעילות‪:‬‬
‫‪XX‬‬ ‫הכנסות מתרומות‬
‫(‪)XX‬‬ ‫תרומות שהתקבלו עבור אחרים‬
‫‪XX‬‬
‫‪XX‬‬ ‫עלות הפעילות‪:‬‬

‫העברת נכסים לשימוש ולתפעול של צד ג' ללא הגבלת זמן וללא תמורה או בתמורה סימלית‪:‬‬
‫סעיף ‪ 21‬לתקן קובע שאם מתקבל נכס כתרומה‪ ,‬אבל עפ"י הנחיית התורם יש להעבירו לשימוש‬
‫ולתפעול של צד ג'‪ ,‬ללא הגבלת זמן וללא תמורה כספית או בתרומה כספית סימלית‪ ,‬אזי המלכ"ר ירשום‬
‫את קבלת הנכס באופן הבא‪:‬‬

‫ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות בגין רכישת נכס – שווי הוגן‬

‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות מתרומות – שווי הוגן‬

‫הסיבה לשיטת רישום זו היא שהמלכ"ר לא נהנה מההטבות הכלכליות הגלומות בשימוש בנכס ולכן אין‬
‫היגיון לרשום אותו במאזן של המלכ"ר‪.‬‬

‫ההבדל בין סעיף ‪ 82‬לתקן לסעיף ‪ 82‬לתקן‪:‬‬

‫בסעיף ‪ ,27‬העברת הנכסים לצד ג' היא גם העברה משפטית וגם העברה כלכלית‪ .‬לאחר העברת הנכס‬
‫ע"י העמותה לצד ג'‪ ,‬הנכס כבר לא שייך משפטית לעמותה והא גם לא אמור לחזור אליה בעתיד‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬בסעיף ‪ ,21‬העברת הנכסים לצד ג' היא העברה כלכלית‪ ,‬שכן העמותה לא נהנית מההטבות‬
‫הגלומות בשימוש בנכס‪ ,‬אבל מבחינה משפטית‪ ,‬הנכס עדיין שייך לעמותה ויתכן כי בעתיד היא תקבל‬
‫אותו אליה בחזרה‪.‬‬

‫במציאות‪ ,‬תורמים משתמשים בעמותה להעברת נכסים לצד ג' ללא הגבלת זמן וללא תמורה או בתמורה‬
‫סימלית במצבים בהם הם חוששים כי צד ג' לא יעשה שימוש נאות בנכסים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬מר כהן רוצה להעביר לעמותה א'‪ ,‬מבנה‪ ,‬על מנת שישמש כבית כנסת אולם הוא חושש כי‬
‫בהיעדר פיקוח‪ ,‬המבנה או חלקו לא ישמש כבית כנסת‪ .‬לפיכך‪ ,‬הוא פונה לעמותה ב' על מנת שתקבל‬
‫את המבנה לרשותה ותעבירו לעמותה א'‪ ,‬על מנת שזו תפעיל במבנה את בית הכנסת ללא הגבלת זמן‬
‫וללא תמורה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אם בעתיד יתברר למר כהן או לעמותה ב'‪ ,‬כי עמותה א' חורגת מהשימוש‬
‫המותר במבנה‪ ,‬אזי בהחלט יתכן כי הנכס יחזור לעמותה ב'‪.‬‬

‫תקן ‪ 5‬מוסיף וקובע כי אם עמותה מחליטה להעביר נכס שברשותה לשימוש ותפעול של צד ג'‪ ,‬ללא‬
‫הגבלת זמן וללא תמורה או בתמורה סימלית‪ ,‬אזי בתאריך העברת הנכס יש לרשום את פקודת היומן‬
‫הבאה‪:‬‬

‫ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות בגין גריעת נכס ‪ ‬הפקודה רשומה עפ"י עלות מופחתת ביום העברה‬
‫ז‪ .‬נכס – עלות מקורית‬
‫ח‪ .‬פחת שנצבר‬

‫נתון ‪( 6‬סעיף ‪ 27‬לתקן)‪:‬‬

‫‪200000‬‬ ‫‪ .7‬ח‪ .‬ציוד רפואי להעברה‬
‫‪200000‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין ציוד רפואי להעברה‬

‫‪200000‬‬ ‫‪ .8‬ח‪ .‬מחזור הפעילות – תרומות שהתקבלו עבור אחרים‬

‫‪200000‬‬ ‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות מתרומות‬

‫נתון ‪( 7‬סעיף ‪ 21‬לתקן)‪:‬‬

‫‪250000‬‬ ‫‪ .9‬ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות רכישת מחשבים‬
‫‪250000‬‬ ‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות מתרומות‬

‫נתון ‪:8‬‬

‫‪1.1.10‬‬ ‫‪2.1.10‬‬ ‫‪1.7.10‬‬ ‫‪31.12.10‬‬

‫קבלת תרומה לצורך רכישת מבנה‬ ‫הפקדה בפיקדון‬ ‫פדיון פקדון‬
‫ריבית‪ ,‬הפרשי הצמדה עד רכישה‬ ‫לא צמוד‬ ‫רכישת מבנה‬
‫גם לרכישת המבנה‬ ‫ריבית ‪8%‬‬ ‫‪612000‬‬

‫תמורה עתידית ממימוש לא מוגבלת‬

‫פחת – ‪ 20‬שנה‬
‫קרקע – ‪1/3‬‬
 ‫‪:1.1.10‬‬
‫‪300000‬‬ ‫‪ .10‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪300000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫‪:2.1.10‬‬
‫‪300000‬‬ ‫‪ .11‬ח‪ .‬פיקדון‬
‫‪300000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪:1.7.10‬‬
‫‪1/2*8%*300000=12000‬‬ ‫‪ .12‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪1/2*8%*300000=12000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫‪300000‬‬ ‫‪ .13‬ח‪ .‬מזומן‬

‫‪300000‬‬ ‫ז‪ .‬פיקדון‬

‫‪612000‬‬ ‫‪ .14‬ח‪ .‬מבנה‬

‫‪612000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪312000‬‬ ‫‪ .15‬ח‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫‪300000‬‬ ‫ח‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שלא יועדו‬
‫‪612000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‬

‫סעיף ‪ 21‬לתקן קובע שיש לרשום את הוצאות הפחת על נכסים ברי פחת בדו"ח על הפעילויות ולהציג‬
‫את הנכסים במאזן עפ"י עלות מקורית בניכוי פחת שנצבר‪.‬‬

‫פחת במלכ"רים‪:‬‬
‫‪:31.12.10‬‬
‫‪1/2*1/20*2/3*612000=10200‬‬ ‫‪ .16‬ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות פחת‬
‫‪1/2*1/20*2/3*612000=10200‬‬ ‫ז‪ .‬פחת שנצבר‬

‫‪10200‬‬ ‫‪ .17‬ח‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‬

‫‪10200‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שלא יועדו‬

‫הסבר‪:‬‬
‫דו" ח על הפעילויות צריך לשקף רק את הסעיפים התוצאתיים המתייחסים לנכסים נטו שלא הוגבלו‬
‫ששימשו לפעילות שלא יועדו כמו שבחברה‪ ,‬דו"ח רו"ה משקף את כל הסעיפים התוצאתיים המשפיעים‬
‫על יתרת העודפים‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬הוצאות הפחת של הרכוש הקבוע לא היו צריכות להירשם בדו"ח על הפעילויות שכן הרכוש‬
‫הקבוע לא שייך לנכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילויות שלא יועדו‪ ,‬אלא לנכסים נטו שלא הוגבלו‬
‫ששימשו לרכוש קבוע‪ .‬מכאן‪ ,‬שפקודת היומן שהיתה צריכה להירשם כנגד ההפחתה היא‪:‬‬
 ‫‪10200‬‬ ‫ח‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‬
‫‪10200‬‬ ‫ז‪ .‬פחת שנצבר‬

‫טכניקת רישום זאת היתה יוצרת מצב שבו ההפחתה של נכסים לא היתה מקבלת ביטוי בדו"ח על‬
‫הפעילויות אלא היא היתה מקבלת ביטוי בדו"ח על השינויים בנכסים נטו‪ ,‬בעמודה של נכסים נטו שלא‬
‫הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬התקן היה מעוניין שמלכ"רים יציגו את ההפחתה גם בדו"ח על הפעילויות ולכן הוא קבע‬
‫שהפחת בכל זאת ירשם כהוצאה בדו"ח על הפעילויות‪ ,‬דבר שיקטין את הנכסים נטו שלא הוגבלו‬
‫ששימשו לפעילות שלא יועדו‪ .‬מנגד‪ ,‬בשורה האחרונה של הדו"ח על השינוים בנכסים נטו יש לבצע‬
‫פעולה של כיסוי הוצאות פחת‪ ,‬דהיינו‪ ,‬להחזיר לנכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שלא יועדו את‬
‫הוצאות הפחת ע"י הגדלת הנכסים הנ"ל והקטנת הנכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‪.‬‬

‫נתון ‪:9‬‬
‫הקבלת מקורות‬

‫קבלת תרומה למטרה מסויימת‬

‫מותנית בקבלת סכום נוסף‬
‫לאותה מטרה‬

‫הקצאת הסכום הנוסף ממקורות העמותה‬ ‫קבלת הסכום מגורם חיצוני‬

‫עד תאריך המאזן‪ ,‬העמותה קיבלה החלטה‬ ‫המלכ"ר יכיר בתרומה המקורית‬
‫רישמית על הקצאת הסכום‬ ‫רק אם ישיג התחייבות משפטית‬
‫הניתנת לאכיפה מצד ג'‬

‫‪1.11.10‬‬ ‫‪1.12.10‬‬ ‫‪1.2.11‬‬

‫קבלת מסמך ממשרד‬ ‫הבטחה טלפונית מתורם‬ ‫התקבל מסמך‬ ‫חתימה על‬
‫החינוך על תרומה‬ ‫‪ 200000‬לאותה מטרה‬ ‫משפטי המאשר‬ ‫הדוחות הכספיים‬
‫‪ 200000‬להקמת‬ ‫תרומה (‪)2‬‬
‫ספריה ‪ +‬הקבלת‬
‫מקורות חיצונית‬
‫‪200000‬‬

‫תרומה ‪ – 2‬תורם מאנגליה‪:‬‬

‫תאריך מאזן – יש התחייבות בלתי תלוייה‬
‫תאריך חתימה – יש התחייבות בלתי חוזרת‬
‫מסקנה‪ :‬ניתן להכיר בתרומה בשנת ‪2010‬‬
 ‫תרומה ‪ – 1‬ממשרד החינוך‪:‬‬
‫תאריך מאזן – יש התחייבות בלתי תלוייה ‪ ‬כי יש להכיר בתרומה ‪ 2‬לפי המבחנים שלה‬
‫תאריך חתימה – יש התחייבות בלתי חוזרת‬
‫מסקנה‪ :‬יש להכיר בתרומה בשנת ‪2010‬‬

‫‪400000‬‬ ‫‪ .18‬ח‪ .‬חייבים בגין תרומות‬

‫‪400000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫הקבלת מקורות‪:‬‬
‫ישנם שני סוגים של הקבלת מקורות‪:‬‬
‫א‪ .‬הקבלה חיצונית – כאשר גורם חיצוני מתחייב להעמיד לרשות המלכ"ר מקורות מקבילים‬
‫למקורות אחרים המושגים מתורמים אחרים‪ ,‬לשם יישום מטרות שונות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬משרד החינוך‬
‫הבטיח לעמותה הקצבה של ‪ 100000‬ש"ח לשם הקמת ספריה‪ ,‬אם העמותה תשיג מתורמים‬
‫אחרים סך של ‪ 200000‬ש"ח נוספים לשם יישום המטרה הנ"ל‪ .‬התקן קובע שכל עוד המלכ"ר‬
‫לא משיג התחייבות משפטית הניתנת לאכיפה לגבי התרומה הנוספת‪ ,‬אזי הוא לא יוכל להכיר‬
‫בהקצבה של משרד החינוך‪.‬‬
‫דוגמא נוספת‪ ,‬ב – ‪ 1.1.10‬תורם הבטיח במסמך משפטי‪ ,‬תרומה בסך ‪ 100000‬ש"ח לשם‬
‫הקמת מתנ"ס‪ ,‬אם העמותה תגייס סכום דומה מתורם אחר לשם יישום המטרה הנ"ל‪ .‬ב –‬
‫‪ ,1.2.11‬העמותה קיבלה תרומה נוספת בסך של ‪ 100000‬ש"ח לשם הקמת מתנ"ס‪ .‬ב –‬
‫‪ 1.4.11‬נחתמו הדוחות הכספיים לשנת ‪?2010‬‬
‫העמותה לא תוכל להכיר בתרומות בשנת ‪ ,2010‬שכן עד תאריך המאזן היא לא הצליחה להשיג‬
‫תרומה נוספת‪ .‬יצויין‪ ,‬כי אם העמותה היתה מקבלת הבטחה עד תאריך המאזן לגבי התרומה‬
‫הנוספת ומקבלת את התרומה בפועל או מסמך משפטי כנגד התרומה עד תאריך החתימה על‬
‫הדוחות הכספיים‪ ,‬אזי היא היתה יכולה להכיר בשתי התרומות כבר בשנת ‪.2010‬‬
‫ב‪ .‬הקבלה פנימית – כאשר גורם חיצוני מתחייב להעביר לרשותו של המלכ"ר‪ ,‬מקורות כספיים לשם‬
‫יישום מטרה מסויימת‪ ,‬אם המלכ"ר יתחייב להקצות ממשאביו החופשיים‪ ,‬מקורות מקבילים לשם‬
‫יישום המטרה הנ"ל‪.‬‬

‫לדוגמא‪ ,‬תורם התחייב במסמך משפטי להעביר למלכ"ר תרומה בסך של ‪ 100000‬ש"ח לשם‬
‫הקמת מתנ"ס אם הנהלת המלכ"ר תתחייב להקצות ממקורותיה החופשיים סך של ‪ 50000‬ש"ח‬
‫נוספים למטרה הנ"ל?‬
‫העמותה תוכל להכיר בתרומה בסך של ‪ 100000‬ש"ח רק אם עד תאריך המאזן‪ ,‬הנהלת‬
‫המלכ"ר תקבל החלטה רישמית לפיה היא מקצה סך של ‪ 50000‬ש"ח מהנכסים נטו שלא הוגבלו‬
‫ששימשו לפעילות שלא יועדו‪ ,‬לשם הקמתו של המתנ"ס‪.‬‬

‫נתון ‪ – 10‬הקבלה פנימית‪:‬‬

‫תרומה מתורם‪:‬‬
‫תאריך מאזן – יש התחייבות בלתי תלוייה ‪ ‬הקבלת מקורות פנימית ‪ ‬יש לקבל החלטה פורמלית‬
‫במלכ"ר על הקצאה עד ה – ‪31.12.10‬‬
‫תאריך חתימה – יש התחייבות בלתי חוזרת‬
 ‫מסקנה‪ :‬יש להכיר בתרומה בשנת ‪2010‬‬

‫‪100000‬‬ ‫‪ .19‬ח‪ .‬חייבים בגין תרומות‬

‫‪100000‬‬ ‫ח‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שלא יועדו‬
‫‪200000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫יש לשים לב כי במקרה של הקבלת מקורות פנימית‪ ,‬הסך שמוקצה ע"י המלכ"ר לאותה המטרה‪ ,‬לא‬
‫עובר לנכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילויות שיועדו‪ ,‬אלא עובר לסעיף נכסים נטו שהוגבלו באופן‬
‫זמני או באופן קבוע‪ ,‬בהתאם לעניין‪ .‬יש לשים לב שטיפול זה שונה מכל מקרה אחר של ייעוד סכומים ע"י‬
‫הנהלת המלכ"ר ( בכל מקרה אחר הסכום יועבר לסעיף נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילויות‬
‫שיועדו) – שכן במקרה זה‪ ,‬אין מדובר בהחלטה פנימית הניתנת לשינוי ע"י הנהלת המלכ"ר‪ ,‬אלא‬
‫בהתחייבות בלתי חוזרת מצד המלכ"ר‪ ,‬אשר בזכותה קיבלה תרומה מגורם חיצוני‪.‬‬

‫נתון ‪:11‬‬
‫‪800000‬‬ ‫‪ .20‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪800000‬‬ ‫ז‪ .‬הלוואה לזמן ארוך‬

‫‪5%*800000=40000‬‬ ‫‪ .21‬ח‪ .‬הוצאות מימון‬

‫‪5%*800000=40000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫נתון ‪:12‬‬
‫‪50000‬‬ ‫‪ .22‬ח‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שלא יועדו‬
‫‪50000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שיועדו‬

‫נתון ‪:13‬‬
‫‪30000‬‬ ‫‪ .23‬ח‪ .‬הוצאות הסברה‪/‬פירסום‬
‫‪20000‬‬ ‫ח‪ .‬הוצאות מכירה ושיווק‬
‫‪30000‬‬ ‫ח‪ .‬הנהלה וכלליות‬
‫‪80000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫מיסים במלכ"רים‪:‬‬
‫בדוחות הכספיים של מלכ"רים אין להציג סעיף של מיסים על הכנסה‪ ,‬מאחר ולמלכ"ר בניגוד לחברות‪,‬‬
‫אין הכנסה חייבת (פטור לפי סעיף ‪ .))2(9‬יחד עם זאת‪ ,‬על מלכ"רים מוטלים מיסים כגון מע"מ‪ ,‬מס שכר‪,‬‬
‫מס מעסיקים‪ ,‬מקדמות על חשבון עודפות‪ ,‬מס שבח‪ ,‬מס רכישה וכ"ו‪.‬‬
‫יצויין כי מלכ"רים לא יכולים להתקזז על מע"מ תשומות שהם שילמו ברכישה‪ ,‬שכן אין להם מע"מ‬
‫עיסקאות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מלכ"רים ישלמו על כל הוצאה עודפת שיצאה (לדוגמא‪ ,‬כיבודים‪ ,‬נסיעות לחו"ל וכ"ו)‬
‫מקדמה בשיעור של ‪ 90%‬מסכום ההוצאה‪ ,‬מבלי יכולת לקבל את המקדמה בחזרה בעתיד‪ .‬לפיכך‪ ,‬תקן‬
‫‪ 5‬קובע כי יש לרשום את ההכנסות‪ ,‬ההוצאות ונכסי המלכ"ר יחד עם המיסים המוטלים עליהם‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫הצגה בנטו‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬הוצאות שכר יחד עם מס שכר ומס מעסיקים‪ ,‬נכסים יחד עם המע"מ ששולם עליהם‪ ,‬שירותים‬
‫שנרכשו יחד עם המע"מ ששולם עליהם והוצאות עודפות יחד עם המקדמות על חשבון עודפות ששולמו‬
‫בגינן‪.‬‬
‫‪9%+4%‬‬
‫‪1.13*100000=113000‬‬ ‫‪ .24‬ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות שכר עבודה‬
‫‪1.13*80000=90400‬‬ ‫ח‪ .‬הנהלה וכלליות – הוצאות שכר עבודה‬
‫‪203400‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫חופשת שבתון וזכויות אחרות של עובדים‪:‬‬

‫כל תקופת עבודה צריכה לשאת בכל ההוצאות הנלוות לשכר הנובעות ממנה‪ ,‬לרבות פיצוי פרישה‪,‬‬
‫פנסיה‪ ,‬חופשה‪ ,‬מענקי יובל‪ ,‬מענק אי ניצול ימי מחלה וכ"ו‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לכלול במאזן של מלכ"רים‪,‬‬
‫הפרשה בגין הזכות להעדרות מהעבודה בתשלום במסגרת חופשת שבתון‪ ,‬בהתקיים שני התנאים‬
‫המצטברים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬ההתחייבות לתשלום שכר העבודה בשנת השבתון נובעת מתקופת עבודה בעבר‪.‬‬
‫ב‪ .‬התממשות ההתחייבות היא צפוייה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬צפוי שהעובד ינצל את זכותו לצאת לשנת השבתון‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬התקן קובע כי אם מטרת חופשת השבתון היא לבצע פעולות שנועדו לקדם את שמו של‬
‫המלכ"ר בלבד או המביאות לו תועלת אחרת‪ ,‬אזי אין לפתוח הפרשה בגין חופשת השבתון אלא יש‬
‫לרשום את הוצאות השכר באופן שוטף בשנת השבתון‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בגין שכר עבודה של עובד הנשלח‬
‫בחופשת השבתון לחו"ל על מנת לגייס תרומות בעבור המלכ"ר‪ ,‬אין ליצור הפרשה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם‬
‫העובד היה נשלח ללימודים ובזמנו החופשי הוא היה מגייס תרומות בעבור המלכ"ר‪ ,‬אזי היה צורך‬
‫בהפרשה‪.‬‬

‫יש לרשום הפרשה רק בגין שישה עובדים (העובד הנוסף ‪ +‬מנכ"ל ‪ ‬יוכר בשנת השבתון כהוצאה‬
‫שוטפת)‬

‫‪100000*1.13*6/7*1/6=16143‬‬ ‫‪ .25‬ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות שכר‬

‫‪100000*1.13*6/7*1/6=16143‬‬ ‫ז‪ .‬הפרשה לחופשת שבתון‬
 ‫‪11.1.11‬‬

‫דו"ח תזרימי מזומנים – מלכ"ר‪:‬‬

‫‪ .1‬בתזמ"ז מפעילות מימון‪:‬‬
‫‪ .1.1‬תרומות שהוגבלו זמנית‬
‫‪ .1.2‬תרומות שהוגבלו באופן קבוע‬
‫‪ .1.3‬תרומות בתנאי אנונה‬
‫‪ .2‬בתזמ"ז מפעילות מימון יכללו גם הכנסות מימון שהוגבלו זמנית‪/‬קבוע‪.‬‬
‫‪ .3‬קבלת תרומה לרכישת רכוש קבוע‬

‫הדו"ח על תזרימי מזומנים של מלכ"רים ישקף את כל תזרימי המזומנים כאמור בגילוי דעת ‪ 51‬של‬
‫לישכת רו"ח בישראל הן מבחינת מבנה הדו"ח והן מבחינת הכללים‪ ,‬פרט לאמור להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬במסגרת פעילות המימון יש להציג בנפרד מזומנים שהתקבלו מתרומות שהשימוש בהן הוגבל‬
‫עפ"י הפירוט הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬תרומות שהוגבלו זמנית‬
‫‪ .2‬תרומות שהוגבלו באופן קבוע‬
‫‪ .3‬תרומות בתנאי אנונה‬
‫למעשה מדובר במזומנים שנכנסו למלכ"ר אבל לא השפיעו על הדו"ח על הפעילויות ולכן התקן‬
‫החליט שיש לרשום אותן בפעילות מימון‪ ,‬שכן זוהי הדרך שבה המלכ"ר ממן את פעילותו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מזומנים שנכנסו למלכ"ר כתוצאה מהכנסות מימון שהתווספו לנכסים נטו שהוגבלו באופן זמני או‬
‫קבוע‪ ,‬ירשמו בפעילות המימון‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מזומנים בגין ריבית על פיקדון בבנק המיועד לרכישת‬
‫מבנה‪ ,‬ירשמו בפעילות המימון‪.‬‬
‫ג‪ .‬כאשר התקבלה תרומה המיועדת לרכישת רכוש קבוע‪ ,‬אזי יש להציג אותה בדו"ח על תזרימי‬
‫המזומנים כדלקמן‪:‬‬
‫בקבלת תרומה לרכישת רכוש קבוע‪:‬‬

‫במועד קבלת התרומה‪:‬‬

‫פעילות השקעה‪:‬‬
‫(‪)XX‬‬ ‫השקעה ביעודה לרכישת רכוש קבוע‬
‫פעילות מימון‪:‬‬
‫‪XX‬‬ ‫תרומות שהוגבלו זמנית‪/‬קבוע‬

‫במועד רכישת הנכס‪:‬‬

‫פעילות השקעה‪:‬‬
‫‪XX‬‬ ‫שיחרור יעודה לרכישת רכוש קבוע‬
‫(‪)XX‬‬ ‫השקעה ברכוש קבוע‬

‫דוגמא‪ :‬ב – ‪ 1.7.10‬קיבלה עמותה א'‪ ,‬תרומה בסך ‪ 500000‬ש"ח לשם רכישת מבנה‪ .‬בין התורם‬
‫לעמותה הוסכם כי התרומה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית שיצברו עליה ישמשו לרכישת מבנה בלבד‪.‬‬
‫אם תיוותר יתרה לאחר רכישת הנכס‪ ,‬אזי היא תוחזר לתורם‪ .‬הסכום הופקד בפיקדון צמוד לדולר הנושא‬
‫ריבית שנתית פשוטה צמודה לדולר בשיעור של ‪ .4%‬ב – ‪ 31.12.10‬הפיקדון נפרע ונרכש מבנה בכל‬
‫סכום הפירעון‪ .‬שער חליפין של הדולר ל – ‪ 1.7.10‬הוא ‪ 4.5‬וליום ‪ 31.12.10‬הוא ‪ .4.6‬נדרש‪ ,‬ההשפעה‬
‫של הפעולות המתוארות על דו"ח התזרים לשנת ‪?2010‬‬

‫‪4.5‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫שע"ח‪:‬‬

‫‪1.7.10‬‬ ‫‪31.12.10‬‬
‫קבלת תרומה ‪500000‬‬ ‫פירעון פיקדון‬
‫הפקדה בפיקדון‬ ‫רכישת נכס‬

‫במועד קבלת התרומה‪:‬‬

‫פעילות השקעה‪:‬‬
‫(‪)500000‬‬ ‫השקעה ביעודה לרכישת רכוש קבוע‬
‫פעילות מימון‪:‬‬
‫‪500000‬‬ ‫תרומות שהוגבלו זמנית‬

‫במועד רכישת הנכס‪:‬‬

‫פעילות השקעה‪:‬‬
‫‪500000‬‬ ‫שיחרור יעודה לרכישת רכוש קבוע‬
‫(‪)521333‬‬ ‫השקעה ברכוש קבוע‬
‫פעילות מימון‪:‬‬
‫‪500000*(4.6/4.5*1.02-1)=21333‬‬ ‫הכנסות מימון על פיקדון מוגבל זמנית‬

‫‪21333‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬

‫‪21333‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו‬

‫‪500000‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬

‫‪500000‬‬ ‫ז‪ .‬פיקדון‬

‫דו"ח תזרים מזומנים‪:‬‬

‫‪XX‬‬ ‫הכנסות נטו מדו"ח על הפעילות‬
‫‪XX‬‬ ‫גידול‪/‬קיטון במזומן‬

‫מזומן ‪ ‬אין השפעה על דו"ח תזמ"ז‬ ‫תוצאתי‬

‫מאזני אחר ‪ ‬יש השפעה על דו"ח תזמ"ז‬ ‫תוצאתי‬
‫תוצאתי ‪ ‬יש תיאום כפול‬ ‫תוצאתי‬
‫מאזני אחר ‪ ‬אין השפעה על דו"ח תזמ"ז (העברות)‬ ‫מאזני אחר‬
‫מזומן ‪ ‬יש השפעה על דו"ח תזמ"ז‬ ‫מאזני אחר‬
 ‫‪:1.7.10‬‬
‫‪500000‬‬ ‫‪ .1‬ח‪ .‬מזומן‬
‫מימון‬
‫‪500000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫השקעה‬ ‫‪500000‬‬ ‫‪ .2‬ח‪ .‬פיקדון‬

‫‪500000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪:31.12.10‬‬
‫‪21333‬‬ ‫‪ .3‬ח‪ .‬מזומן‬
‫מימון‬
‫‪21333‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫‪500000‬‬ ‫‪ .4‬ח‪ .‬מזומן‬

‫השקעה‬
‫‪500000‬‬ ‫ז‪ .‬פיקדון‬

‫‪521333‬‬ ‫‪ .5‬ח‪ .‬רכוש קבוע‬

‫השקעה‬
‫‪521333‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪521333‬‬ ‫‪ .6‬ח‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫העברות‬
‫‪521333‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‬

‫שאלת עמותת "מיכל"‪:‬‬

‫נתון ‪:1‬‬
‫תרומות בתנאי אנונה‪:‬‬
‫קרן אנונה כוללת נכסים נטו שנתקבלו בהתנייה שהמלכ"ר ישלם לתורם או לפקודתו‪ ,‬סכומים מסויימים‬
‫לכל ימי חייו או לתקופה אחרת שהוסכמה בין הצדדים‪ .‬עם פקיעת ההתחייבות האמורה‪ ,‬הנכסים שנותרו‬
‫מועברים לשימוש חופשי של המלכ"ר או למטרות מוגדרות שנקבעו ע"י התורם‪ .‬תקן משולב ‪ 5‬קובע כי‬
‫המלכ" ר יציג בכל תקופת חתך את ההתחייבות בגין האנונה בהתאם לאומדן אקטוארי של הסכומים‬
‫שהוא יאלץ לשלם לתורם או לפקודתו עד למועד פקיעת ההתחייבות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ההפרש בין סכום‬
‫התרומה הכולל להתחייבות בגין אנונה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬לאומדן האקטוארי‪ ,‬יזקף לנכסים נטו שהוגבלו זמנית‬
‫וזאת ללא קשר לגובה ההפרש‪ .‬כלל זה נגזר מעקרון השמרנות‪ ,‬לפיו כל עוד ההתחייבות בגין אנונה לא‬
‫פקעה‪ ,‬לא ניתן לשחרר את סכום התרומה מהמגבלה הזמנית‪.‬‬

‫אומדן אקטוארי ל – ‪:1.8.10‬‬

‫‪PV=450367  PMT=5000, n=120, r=0.5‬‬

‫‪1000000‬‬ ‫‪ .1‬ח‪ .‬מזומן‬

‫‪450367‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין אנונה‬
‫‪P.N.‬‬ ‫‪549633‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬
 ‫‪:31.12.10 – 1.8.10‬‬
‫‪5*5000=25000‬‬ ‫‪ .2‬ח‪ .‬התחייבות בגין אנונה‬
‫‪5*5000=25000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪:31.12.10‬‬
‫בכל תקופת חתך יש להעמיד את ההתחייבות בגין אנונה במאזן על הערך האקטוארי נכון לתאריך‬
‫המאזן‪ .‬גידול או קיטון בערך הנ"ל יזקף לנכסים נטו שהוגבלו זמנית‪.‬‬

‫אומדן אקטוארי ל – ‪:31.12.10‬‬

‫‪PV=392713  PMT=5000, n=100, r=0.5‬‬

‫תנועה בהתחייבות בגין אנונה‪:‬‬

‫(‪)450367‬‬ ‫י‪.‬פ‪1.8.10 .‬‬
‫‪25000‬‬ ‫פירעון‬
‫‪P.N. 32654‬‬ ‫שיערוך‬
‫(‪)392713‬‬ ‫י‪.‬ס‪31.12.10 .‬‬

‫‪32654‬‬ ‫‪ .3‬ח‪ .‬התחייבות בגין אנונה‬

‫‪32654‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫נתון ‪:2‬‬
‫תקורה‪:‬‬
‫לעיתים מלכ"רים נוהגים לכלול בהסכמים עם תורמים‪ ,‬התנייה‪ ,‬לפיה חלק מהסכומים שהוגבלו ע"י‬
‫התורמים לשימוש למטרות מסויימות‪ ,‬ישמשו לכיסוי הוצאות כלליות של המלכ"ר‪ .‬התקן קובע כי‬
‫הסכומים הנ"ל ירשמו כהכנסה בדו"ח על הפעילויות‪.‬‬

‫‪600000‬‬ ‫‪ .4‬ח‪ .‬מזומן‬

‫‪600000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע‬

‫‪600000‬‬ ‫‪ .5‬ח‪ .‬פיקדון‬

‫‪600000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪600000*(105/100*1.07-1)=74100‬‬ ‫‪ .6‬ח‪ .‬פיקדון‬

‫‪600000*(105/100-1)=30000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע‬
‫‪P.N. 44100‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫‪10%*44100=4410‬‬ ‫‪ .7‬ח‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסה משיחרור נכסים נטו שהוגבלו זמנית ‪10%*44100=4410‬‬
 ‫‪20000‬‬ ‫‪ .8‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪20000‬‬ ‫ז‪ .‬פיקדון‬

‫‪20000‬‬ ‫‪ .9‬ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות חלוקת מלגות‬

‫‪20000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪20000‬‬ ‫‪ .10‬ח‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫‪20000‬‬ ‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסה משיחרור נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫כעיקרון‪ ,‬פקודת היומן שהיתה צריכה להירשם לגבי חלוקת המלגות‪ ,‬היא‪:‬‬
‫ח‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬
‫ז‪ .‬מזומן‬

‫התקן מחייב את המלכ"ר להציג את פעילותו בדו"ח על הפעילויות ע"י ניפוח הכנסות והוצאות – ראה‬
‫הסבר בנתון ‪ 5‬בשאלת "גלית"‪.‬‬

‫נתון ‪:3‬‬
‫‪500000‬‬ ‫‪ .11‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪500000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע‬

‫‪500000‬‬ ‫‪ .12‬ח‪ .‬פיקדון‬

‫‪500000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪500000*(105/100*1.07-1)=61750‬‬ ‫‪ .13‬ח‪ .‬פיקדון‬

‫‪500000*(5/4.2-1)=95238‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע‬
‫‪P.N. 33488‬‬ ‫ח‪ .‬הוצאות מימון‬

‫תקן משולב ‪ 5‬קובע כי אם הסכומים הדרושים לשמירת הערך של נכסים נטו שהוגבלו באופן זמני או‬
‫קבוע עולה על הכנסות המימון שנצברו בגינם‪ ,‬אזי ההפרש ירשם כהוצאת מימון בדו"ח על הפעילויות‪.‬‬

‫נתון ‪:4‬‬
‫נכסים שהתקבלו כתרומה בתנאים המגבילים את השימוש בתמורה העתידית ממימושם‪:‬‬
‫סעיף ‪(16‬ב) לתקן קובע כי נכסים שהתקבלו כתרומה בתנאים המגבילים את השימוש בתמורה העתידית‬
‫ממימושם‪ ,‬יוצגו כתוספת לנכסים נטו שהוגבלו באופן זמני או קבוע‪ ,‬עפ"י העניין‪ ,‬ולא יועברו לנכסים נטו‬
‫שלא הוגבלו גם לאחר עשיית השימוש המותר בכספי התרומות הנ"ל‪.‬‬

‫‪2500000‬‬ ‫‪ .14‬ח‪ .‬מזומן‬

‫‪2500000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע‬
‫גם לאחר רכישת הציוד‪ ,‬העמותה לא תצליח להשתחרר מהמגבלה של התורם‪ ,‬שכן אם היא תממש את‬
‫הציוד בעתיד‪ ,‬אזי היא מחוייבת לרכוש בכספי התמורה ציוד חלופי חדש‪ .‬לפיכך‪ ,‬מדובר במגבלה‬
‫לצמיתות ולכן התרומה תסווג כנכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע‪.‬‬

‫‪2800000‬‬ ‫‪ .15‬ח‪ .‬ציוד חפירה‬

‫‪2800000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪300000‬‬ ‫‪ .16‬ח‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שלא יועדו‬
‫‪300000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‬

‫יש לסווג רק את הסכום בגין הציוד שנרכש מהמשאבים החופשיים של העמותה לנכסים נטו שלא הוגבלו‬
‫ששימשו לרכוש קבוע‪.‬‬

‫פחת‪:‬‬
‫‪352500‬‬ ‫‪ .17‬ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות פחת*‬
‫‪352500‬‬ ‫ז‪ .‬פחת שנצבר‬

‫*פחת‪:‬‬
‫‪(1000000+1500000*9/12)*15%=318750‬‬ ‫נכסים מכספי תרומות‪:‬‬
‫‪300000*9/12*15%=33750‬‬ ‫נכסים מכספי העמותה‪:‬‬
‫‪362500‬‬

‫‪318750‬‬ ‫‪ .18‬ח‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע‬

‫‪33750‬‬ ‫ח‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‬
‫‪352500‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שלא יועדו‬

‫מימוש‪:‬‬
‫‪130000‬‬ ‫‪ .19‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪100000‬‬ ‫ז‪ .‬ציוד חפירה נטו‬
‫‪30000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע‬

‫מימוש נכסים במלכ"רים‪:‬‬

‫סעיף ‪(33‬ב) לתקן קובע כי הכנסות ממימוש נכסים קבועים תוצגנה כהכנסה מפריט מיוחד בדו"ח על‬
‫הפעילויות‪ .‬סעיף ‪(33‬ג) קובע כי הכנסות ממימוש נכסים קבועים אשר קיימת לגביהם הגבלה על‬
‫השימוש בתמורה ממימושם‪ ,‬תוצגנה כתוספת ישירה לנכסים נטו שהוגבלו באופן זמני או קבוע‪ ,‬על פי‬
‫העניין‪.‬‬
‫כיצד היתה משתנה פקודה ‪ 19‬אם הציוד שמומש היה מייוחס לציוד שנרכש בכספי העמותה?‬
 ‫‪130000‬‬ ‫ח‪ .‬מזומן‬
‫‪100000‬‬ ‫ז‪ .‬ציוד חפירה נטו‬
‫‪30000‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסה מפריט מיוחד‬

‫‪100000‬‬ ‫ח‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‬

‫‪100000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שלא יועדו‬

‫נתון ‪:5‬‬
‫‪600000‬‬ ‫‪ .20‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪600000‬‬ ‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסה ממענק משרד החינוך‬

‫נתון ‪:6‬‬
‫נכסים שהתקבלו ללא תמורה‪:‬‬
‫סעיף ‪(24‬א) לתקן קובע כי רכוש קבוע‪ ,‬נכסים מתכלים או טובין שהתקבלו ללא תמורה‪ ,‬ירשמו בדוחות‬
‫הכספיים עפ"י שווים ההוגן בהתקיים שני התנאים המצטברים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬הם בעלי ערך כספי מהותי‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניתן להעריך את השווי ההוגן שלהם ברמת מהימנות סבירה‪.‬‬

‫סעיף ‪(24‬ב) לתקן קובע כי יש לרשום את הנכסים בספרי המלכ"ר כדלקמן‪:‬‬

‫ח‪ .‬נכס‬
‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע ‪ /‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית או קבוע‬

‫אם התמורה ממימוש עתידי הוגבלה ע"י התורם‬ ‫אם התמורה ממימוש עתידי לא הוגבלה‬

‫אם התקבלו נכסים מתכלים או טובין כגון מוצרי מזון‪ ,‬תרופות‪ ,‬בגדים וכ"ו‪ ,‬אזי יש להציגם בדו"ח על‬
‫הפעילויות כהכנסה וכהוצאה‪.‬‬

‫ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות רכישת מוצרי מזון‪/‬תרופות‬

‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות מתרומות‬
 ‫‪12.1.11‬‬

‫שאלת עמותת "מיכל" – המשך‪:‬‬

‫נתון ‪ – 6‬המשך‪:‬‬
‫‪900000‬‬ ‫‪ .21‬ח‪ .‬נכס‬
‫‪900000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‬

‫‪900000*2/3*5%*9/12=22500‬‬ ‫‪ .22‬ח‪ .‬הוצאות פחת‬

‫‪900000*2/3*5%*9/12=22500‬‬ ‫ז‪ .‬פחת שנצבר‬

‫‪22500‬‬ ‫‪ .23‬ח‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‬

‫‪22500‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילויות שלא יועדו‬

‫מימוש מבנה‪:‬‬
‫‪1100000‬‬ ‫תמורה‬
‫(‪900000-22500=)877500‬‬ ‫עלות מופחתת‬
‫‪222500‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪66750‬‬

‫‪1100000-66750=1033250‬‬ ‫‪ .24‬ח‪ .‬מזומן‬

‫‪900000‬‬ ‫ז‪ .‬מבנה‬
‫‪22500‬‬ ‫ח‪ .‬פחנ"צ‬
‫‪P.N. 155750‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסה מפריט מיוחד‬

‫‪877500‬‬ ‫‪ .25‬ח‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‬

‫‪877500‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שלא יועדו‬

‫נתון ‪:7‬‬
‫הטיפול ביצירות אומנות‪:‬‬
‫התקן קובע שיצירות אומנות תרשמנה כנכס במאזן של המלכ"ר‪ ,‬אולם אין לרשום בגינן הוצאות פחת אם‬
‫השימוש בהן הוא איטי‪ ,‬כלומר תקופת חייהם השימושים היא ארוכה במידה יוצאת מן הכלל‪.‬‬

‫הטיפול באוספים‪:‬‬
‫התקן מגדיר אוספים כנכסים המוחזקים למטרות תצוגה לקהל‪ ,‬לטובת הציבור‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אוספים של‬
‫בולים‪ ,‬עצים בגנים בוטניים‪ ,‬בעלי חיים‪ ,‬נכסים היסטורים וכדומה‪ .‬התקן מאפשר למלכ"ר לטפל באוספים‬
‫תחת שתי אפשרויות‪ :‬רישום האוספים כהוצאה במועד קבלתם או רכישתם או רישום האוספים כנכס‬
‫במאזן‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אם המלכ"ר מחליט לרשום את האוספים כנכסים‪ ,‬הוא לא יפחית אותם בהנחה‬
‫והשימוש בהם הוא איטי‪.‬‬
 ‫‪100000‬‬ ‫‪ .26‬ח‪ .‬יצירות אומנות‬
‫‪100000‬‬ ‫ח‪ .‬הוצאות רכישת נכסים היסטוריים‬
‫‪200000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪100000‬‬ ‫‪ .27‬ח‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילויות שלא יועדו‬
‫‪100000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‬

‫נתון ‪:8‬‬
‫מענקים לשלם‪:‬‬
‫סעיף ‪ 43‬לתקן קובע כי יש לרשום התחייבות של המלכ"ר לשלם מענקים‪ ,‬כבר במועד ההחלטה‬
‫להעניקם רק אם צפוי שהמלכ"ר יאלץ לשלם את המענק בעתיד‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ב – ‪ 31.12.10‬הבטיחה‬
‫העמותה לקבוצת חוקרים בתחום הרפואה מענק של ‪ 200000‬ש"ח אם הם יצליחו במשך שנת ‪2011‬‬
‫למצוא תרופה למחלה חשוכת מרפא‪ .‬במקרה הנ"ל הסיכוי שקבוצת החוקרים תעמוד בתנאי של המלכ"ר‬
‫הוא נמוך ולכן אין לרשום התחייבות בגין המענק במאזן של המלכ"ר‪ ,‬כל עוד התנאי הנ"ל לא התקיים‪.‬‬
‫לעומת זאת אם המלכ"ר היה מבטיח לחוקרים את המענק רק עבור הניסיון למצוא את התרופה‪ ,‬ללא‬
‫קשר לתוצאות המחקר‪ ,‬היה צורך כבר ב – ‪ 31.12.10‬לרשום את פקודת היומן הבאה‪:‬‬

‫‪200000‬‬ ‫ח‪ .‬הוצאות בגין מחקר‬

‫‪200000‬‬ ‫ז‪ .‬מענק לשלם‬

‫‪100000‬‬ ‫‪ .28‬ח‪ .‬הוצאות בגין מענק מחקר‬

‫‪100000‬‬ ‫ז‪ .‬מענק לשלם‬

‫נתון ‪:9‬‬
‫‪30000‬‬ ‫‪ .29‬ח‪ .‬הוצאות הנהלה וכלליות‬
‫‪20000‬‬ ‫ז‪ .‬הוצאות שיווק‬
‫‪10000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬
 ‫שאלת עמותת "די לרעב"‪:‬‬

‫‪1.1.04‬‬ ‫‪1.2.04‬‬ ‫‪2.2.04‬‬ ‫‪31.12.04‬‬

‫הקמת עמותת‬ ‫די לרעב‬ ‫די לרעב‬
‫די לרעב‬ ‫‪60%‬‬ ‫שליטה מעשית‬
‫חברת הלחמנייה‬ ‫עמותת די לצמא‬

‫עפ"י הנדרש בשאלה אין צורך ברישום של פקודות יומן‪ ,‬יחד עם זאת‪ ,‬ישנו קושי להגיע ישירות לדוחות‬
‫הכספיים המאוחדים מבלי לרשום פקודות יומן‪ .‬לפיכך‪ ,‬מומלץ לרשום פקודות יומן מנקודת הריאות של‬
‫הדוחות המאוחדים שבעזרתן נוכל לבנות את הדוחות הכספיים המאוחדים‪.‬‬

‫נתון ‪:1‬‬
‫‪100000‬‬ ‫‪ .1‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪100000‬‬ ‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות מתרומות‬

‫נתון ‪:2‬‬
‫למעשה‪ ,‬העמותה קיבלה שירות ללא תמורה מאחר והיא שילמה שכר דירה חלקי‪ .‬לפיכך‪ ,‬בפני העמותה‬
‫עומדות שתי אפשרויות לטיפול בשכר הדירה שהתקבל ללא תמורה‪:‬‬
‫א‪ .‬לרשום אותו כהכנסה והוצאה בדו"ח על הפעילויות עפ"י שוויו ההוגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא להתייחס אליו בדוחות הכספיים ולהסביר בביאור מילולי כי התקבל שירות ללא תמורה‪.‬‬
‫הנחת הפיתרון הינה לפי אפשרות א'‪.‬‬

‫‪6*6000=36000‬‬ ‫‪ .2‬ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות שכר דירה‬

‫‪6*4000=24000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬
‫‪6*2000=12000‬‬ ‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות מתרומות‬

‫נתון ‪:3‬‬
‫מנקודת הריאות של הדוחות המאוחדים יש להתייחס אך ורק לסכום המזומן שהזרימו זכויות המיעוט‬
‫לחברה‪.‬‬

‫‪20000‬‬ ‫‪ .3‬ח‪ .‬מזומן‬

‫‪20000‬‬ ‫ז‪ .‬זכויות המיעוט‬

‫נתון ‪:4‬‬
‫מנקודת הריאות של הדוחות המאוחדים אין כל השפעה מאחר והמזומנים נשארו ברשותה של הקבוצה‪.‬‬
 ‫נתון ‪:5‬‬
‫‪110000‬‬ ‫‪ .4‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪  5*10000=50000‬מפברואר עד יוני‬ ‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות מהקצבות‬
‫‪60000‬‬ ‫ז‪ .‬הכנסות מראש‬

‫נתון ‪:13 + 6‬‬

‫‪:1.4.04‬‬
‫‪250000‬‬ ‫‪ .5‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪12*10*1000=120000‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין אנונה‬
‫‪130000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע*‬

‫עפ"י התניית התורמת‪ ,‬הסכום שיוותר ישמש כקרן אשר מפירותיה ניתן יהיה לממן הרצאות‪ ,‬כלומר‬
‫מדובר בהגבלה קבועה‪.‬‬

‫‪:1.6.04 – 1.4.04‬‬
‫‪2000‬‬ ‫‪ .6‬ח‪ .‬התחייבות בגין אנונה‬
‫‪2000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪:1.6.04‬‬
‫‪118000‬‬ ‫‪ .7‬ח‪ .‬התחייבות בגין אנונה‬
‫‪118000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע‬

‫במקרה הנ"ל‪ ,‬לא נתון כי החברה השקיעה את הסכום שנותר בידה בפיקדון כל שהוא‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫בהנחה והעמותה היתה מפקידה את הכספים בפיקדון‪ ,‬הריבית שהיתה נצברת על הפיקדון היתה‬
‫מוגבלת באופן זמני עד שהעמותה היתה משתמשת בריבית הנ"ל לשם מימון ההרצאות‪ ,‬בהתאם‬
‫להתנייתה של התורמת‪.‬‬

‫נתון ‪:13 + 7‬‬

‫יש להפריד את הטיפול בערכות לשניים‪ :‬ערכות שהתקבלו לשימוש עצמי של העמותה וערכות שהתקבלו‬
‫לשם העברה לעמותות אחרות‪.‬‬

‫הטיפול בערכות לשימוש עצמי‪:‬‬

‫‪500*12=6000‬‬ ‫‪ .8‬ח‪ .‬רכוש קבוע‬
‫‪500*12=6000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‬

‫‪2/12*30%*6000=300‬‬ ‫‪ .9‬ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות פחת‬

‫‪2/12*30%*6000=300‬‬ ‫ז‪ .‬פחת שנצבר‬

‫‪300‬‬ ‫‪ .10‬ח‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‬

‫‪300‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שלא יועדו‬
 ‫הטיפול בערכות להעברה (סעיף ‪ 27‬לתקן)‪:‬‬
‫‪500*8=4000‬‬ ‫‪ .11‬ח‪ .‬ערכות להעברה (נכס)‬
‫‪500*8=4000‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין ערכות להעברה‬

‫נתון ‪:8‬‬
‫‪20000‬‬ ‫‪ .12‬ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות חלוקת מלגות‬
‫‪20000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫נתון ‪:13 + 9‬‬

‫‪1.13*40000=45000‬‬ ‫‪ .13‬ח‪ .‬הוצאות הנהלה וכלליות – הוצאות שכר עבודה‬
‫‪1.13*40000=45000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫נתון ‪:10‬‬
‫מאזן של חברת "הלחמניה" ל – ‪:30.6.04‬‬
‫‪12800+50000=62800‬‬ ‫מזומנים‬
‫נתון ‪3‬‬
‫(‪)50000‬‬ ‫הון מניות‬
‫(‪)12800‬‬ ‫עודפים‬
‫=====‬

‫פקודת יומן לאיחוד‪:‬‬

‫‪12800‬‬ ‫‪ .14‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪200000‬‬ ‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות ממכירות‬
‫‪150000‬‬ ‫ח‪ .‬עלות הפעילות – עלות המכירות‬
‫‪20000‬‬ ‫ח‪ .‬הוצאות מכירה‬
‫‪10000‬‬ ‫ח‪ .‬הוצאות הנהלה וכלליות‬
‫‪7200‬‬ ‫ח‪ .‬מיסים על הכנסה‬

‫‪40%*12800=5120‬‬ ‫‪ .15‬ח‪ .‬רווח למיעוט‬

‫‪40%*12800=5120‬‬ ‫ז‪ .‬זכויות המיעוט‬

‫הצגה של סעיפי המיעוט בדוחות המאוחדים‪:‬‬

‫עפ"י התקינה הבינלאומית‪ ,‬זכויות המיעוט (הסעיף המאזני) מוצגות במסגרת ההון העצמי והרווח למיעוט‬
‫(הסעיף התוצאתי) מוצג כהקצאה של הרווח השנה המאוחד בין הבעלים לבין המיעוט מתחת לדו"ח‬
‫רו"ה‪.‬‬
‫עפ"י התקינה הישראלית (גילוי דעת ‪ ,)57‬זכויות המיעוט מוצגות בין ההתחייבויות לזמן ארוך לבין ההון‬
‫העצמי ואילו הרווח למיעוט מוצג כהוצאה בדו"ח רו"ה מאוחד‪.‬‬
 ‫שאלה ‪:)25%( 1‬‬

‫‪1.1.04‬‬ ‫‪1.10.04‬‬
‫הקמת עמותת אופק‬ ‫שליטה מעשית ‪‬‬
‫עמותת עזרה הדדית‬

‫פקודות יומן מנקודת הריאות של הדוחות המאוחדים‪:‬‬

‫נתון ‪:2 + 1‬‬

‫‪1000000‬‬ ‫‪ .1‬ח‪ .‬מבנה‬
‫‪600000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬
‫‪400000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫‪600000‬‬ ‫‪ .2‬ח‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שלא יועדו‬
‫‪600000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫‪200000‬‬ ‫‪ .3‬ח‪ .‬מבנה‬

‫‪120000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬
‫‪80000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫‪120000‬‬ ‫‪ .4‬ח‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שלא יועדו‬
‫‪120000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫‪10/12*1/20*1200000=50000‬‬ ‫‪ .5‬ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות פחת‬

‫‪10/12*1/20*1200000=50000‬‬ ‫ז‪ .‬פחת שנצבר‬

‫‪50000‬‬ ‫‪ .6‬ח‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו זמנית‬

‫‪50000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שלא יועדו‬

‫נתון ‪:3‬‬
‫יש להבדיל בין קבלת הבטחה לתרומה מגורם חיצוני לבין הקצבה מרשות שילטונית‪ .‬כאשר מקבלים‬
‫הבטחה לתרומה מגורם חיצוני‪ ,‬על מנת להכיר בתרומה בשנה הנוכחית‪ ,‬המלכ"ר צריך לעמוד באחד‬
‫מהתנאים הבאים עד למועד החתימה על הדוחות הכספיים‪:‬‬
‫א‪ .‬קבלת המזומנים‬
‫ב‪ .‬הפקדת המזומנים אצל נאמן לטובת המלכ"ר‪.‬‬
‫ג‪ .‬קבלת מסמך משפטי הניתן לאכיפה כנגד קבלת התרומה‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הבטחה להקצבה מרשות שילטונית מהווה אסמכתה מספיקה להכרה בהקצבה הנ"ל‬
‫בדוחות הכספיים כבר בשנה הנוכחית‪ ,‬שכן ההנחה היא שרשות שילטונית מגבה את ההבטחה במסמך‬
‫משפטי מתאים‪.‬‬

‫‪1800000‬‬ ‫‪ .7‬ח‪ .‬מזומן‬

‫‪20000‬‬ ‫ח‪ .‬חייבים‬
‫‪2000000‬‬ ‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות מהקצבה‬

‫נתון ‪:4‬‬
‫אין פקודת יומן – המזומן נשאר ברשות הקבוצה‪.‬‬

‫נתון ‪:5‬‬
‫‪:1.4.04‬‬
‫‪250000‬‬ ‫‪ .8‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪10*12*1000=120000‬‬ ‫ז‪ .‬התחייבות בגין אנונה‬
‫‪130000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע‬

‫‪:1.6.04 – 1.4.04‬‬
‫‪2000‬‬ ‫‪ .9‬ח‪ .‬התחייבות בגין אנונה‬
‫‪2000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪:1.6.04‬‬
‫‪118000‬‬ ‫‪ .10‬ח‪ .‬התחייבות בגין אנונה‬
‫‪118000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שהוגבלו באופן קבוע‬

‫נתון ‪:6‬‬
‫‪120000‬‬ ‫‪ .11‬ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות שכר דירה‬
‫‪60000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬
‫‪60000‬‬ ‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות מתרומות‬

‫נתון ‪:7‬‬
‫‪50000‬‬ ‫‪ .12‬ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות חלוקת מזון‬
‫‪50000‬‬ ‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות מתרומות‬

‫קבלת תרומה של נכסים מתכלים‬

‫נתון ‪:8‬‬
‫במקרה הנ"ל‪ ,‬הנכסים נשארו ברשותה של הקבוצה ולכן אין ליישם את הוראות סעיף ‪ .21‬לפיכך‪,‬‬
‫העמותה צריכה להתייחס אך ורק לקבלת התרומה‪.‬‬
 ‫‪60000‬‬ ‫‪ .13‬ח‪ .‬רכוש קבוע‬
‫‪60000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‬

‫‪2/12*10%*60000=1000‬‬ ‫‪ .14‬ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות פחת‬

‫‪2/12*10%*60000=1000‬‬ ‫ז‪ .‬פחת שנצבר‬

‫‪1000‬‬ ‫‪ .15‬ח‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לרכוש קבוע‬

‫‪1000‬‬ ‫ז‪ .‬נכסים נטו שלא הוגבלו ששימשו לפעילות שלא יועדו‬

‫נתון ‪:9‬‬
‫‪10*2*1800=36000‬‬ ‫‪ .16‬ח‪ .‬מזומן‬
‫‪10*2*200=4000‬‬ ‫ח‪ .‬חייבים‬
‫‪40000‬‬ ‫ז‪ .‬מחזור הפעילות – הכנסות מדמי חבר‬

‫‪10%*4000=400‬‬ ‫‪ .17‬ח‪ .‬הוצאות הנהלה וכלליות – הוצאות חומ"ס‬

‫‪10%*4000=400‬‬ ‫ז‪ .‬הפרשה לחומ"ס‬

‫נתון ‪:10‬‬
‫נכון לתאריך המאזן‪ ,‬העמותה טרם גייסה תורם נוסף ולכן היא לא יכולה להכיר בסכום התרומה‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬העמותה בכל זאת קיבלה מזומנים ולכן היא תרשום את קבלת המזומנים כנגד התחייבות במאזן‪.‬‬

‫‪300000‬‬ ‫‪ .18‬ח‪ .‬מזומן‬

‫‪300000‬‬ ‫ז‪ .‬זכאים‬

‫‪300000‬‬ ‫‪ .19‬ח‪ .‬פיקדון‬

‫‪300000‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫‪10000‬‬ ‫‪ .20‬ח‪ .‬פיקדון‬

‫‪10000‬‬ ‫ז‪ .‬זכאים‬

‫נתון ‪:11‬‬
‫הנתון לפיו העובדים של עמותת "אופק" מסייעים גם לפעילות של עמותת "עזרה הדדית" אינו רלוונטי‬
‫מאחר ואנו רושמים את פקודות היומן מנקודת הריאות של הדוחות המאוחדים‪.‬‬

‫‪1.13*80000=90400‬‬ ‫‪ .21‬ח‪ .‬עלות הפעילות – הוצאות שכר עבודה‬

‫‪1.13*80000=90400‬‬ ‫ז‪ .‬מזומן‬

‫ביאור לפקודה ‪:18‬‬

‫אומנם בדרך כלל אנו רושמים גידול או קיטון בזכאים במסגרת הפעילות השוטפת‪ ,‬אבל מדובר בזכאים‬
‫העומדים כנגד רישום של הוצאות בדו"ח על הפעילויות‪ ,‬כגון זכאים בגין שכר עבודה‪ ,‬זכאים בגין ארנונה‬
‫וכדומה‪ .‬במקרה שלפנינו מדובר בזכאים שנוצרו עקב תרומה מותנית ולכן גם אם העמותה יכלה להכיר‬
‫בתרומה כבר בשנת ‪ ,2004‬המזומנים היו נרשמים במסגרת פעילות המימון‪ .‬לפיכך‪ ,‬במקרה שלפנינו‪,‬‬
‫מאחר ומדובר בתרומה מוגבלת זמנית‪ ,‬הרי שהזכאים המתייחסים אליה ירשמו במסגרת פעילות המימון‪.‬‬

‫שיעור ‪ 3‬מה – ‪ 26.10.10‬חסר בקובץ הנ"ל‬

‫נכתב ונערך ע"י עידן בן ישי‬

‫תודה לשחר ברגסון על השיעור של ה – ‪9.11.10‬‬